אור ברסלב
אור הישר (זרעים) דמאי › פרק ראשון

אור הישר (זרעים)· הרב שמואל יצחק הילמן

דמאי · פרק ראשון

דמאי

מ"א הקלים שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין ובנות שוח כו'. וכ' הר"ש משמע הכא דבנות שוח הוא פרי גרוע כו' ע"כ, וכן האריכו התוס' בשבועות י"ב ריש ע"ב ובע"ז י"ד ע"א וע' ברש"י ושטמ"ק לנדרים דף כ"ז ע"א ובאוצר הגאונים חלק הפירושים למס' ר"ה דף ט"ו.

ר"מ. וכבר ביארנו שהפקר אין מחוייב במעשרות ונקבצו בהם שתי ספיקות האחד אם הם הפקר אם לאו ואם הם מן השמור אם הוציאו ממנו המתנות אם לאו והעיקר אשר בידנו תרי ספיקי להקל, ע' בתוס' רע"ק לקמן פ"ג אות כ"ט ובס' שערי ציון סי' יוד ובאור שמח פי"א הי"ג מה' מעשר.

ר"ש. ופליגי בירושלמי דר"ל אמר ל"ש אלא דמאי אבל ודאי חייב ור' יוחנן אמר לא שנייא בין ודאי בין דמאי פטורין כו' ע"כ, ולפ"ז צ"ל הא דאמרינן בברכות ד"מ ע"ב עלה דמשנתנו דקתני הקלין שבדמאי ספיקן הוא דפטור הא ודאן חייב, דהוא כר"ל כדכ' בטו"א ר"ה ד"ט ע"ב.

בר"ב ד"ה הקלין. דקיי"ל בכל דוכתא הממע"ה, ע' תוי"ט מכשירין פ"ב מ"י.

בר"ב ד"ה ונובלות תמרה. תמרים שאינם מתבשלין כו', ע' משנ"א עוקצין פ"ג מ"ז.

בתוי"ט ד"ה דמאי. ונראה דאפ"ה לא גזרו להפריש משום שאין בה חיוב מיתה אלא בלאו כו', ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"א.

בתוס' חדשים ד"ה דמאי. נהי דרוב מעשרין הן הא ר"מ חייש למיעוטא, ע' בתוס' רע"ק אות ח' ובתוס' רע"ק לטהרות פ"ה מ"ז אות ז' ובחזקה רבה חא"ח ס"ס וי"ו

מ"ב הדמאי אין לא חומש. וכ' הר"ש במעשר שני שלו דהפודה מע"ש מוסיף חומש והקילו בדמאי משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן כו' ע"כ, פי' ובשביל המיעוט שאין מעשרין אין להחזיק שום אדם ברשע כמש"כ התוס' בבכורות ד"כ סוף ע"א, וע' חזקה רבה חי"ד סי' ל"ז וע"ע בת' הריב"ש סי' רכ"א ובח"ס ח"ו סי' י"א וע"ע בתוס' ב"מ נ"ה ע"ב ד"ה ויחזור ויפדה.

שם ומחללין אותו כסף על כסף כו', ע' במשנ"א טבו"י פ"ד מ"ה.

מ"ג מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי. ע' בר"ש וברא"ש ע"ז פרק ר' ישמעאל סי' ט' ובאור שמח סוף ה' מילה ובמש"כ בחידושי לחולין ד"ו ע"ב ע"ד התוס' ד"ה והתיר וע"ע בחזון איש לשביעית ריש סי' ד'.

שם חלת עם הארץ והמדומע והלקוח בכסף מע"ש ושירי המנחות פטורין מן הדמאי. ע' בירושלמי לקמן רפ"ה.

שם שמן ערב ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין. וכ' הר"ש ומשום דנתערב עם בשמים ואינו בעין כ"כ פטרי ב"ה כו' ושמא שאני הכא דעיקרו למשיחה ולא לאכילה, ע' בת' באר יצחק חא"ח סי' י"א וע"ע בכפתור ופרח פל"ה.

מ"ד הדמאי מערבין בו ומשתתפין בו. וכ' הר"ש ובפ' בכל מערבין פריך דמאי הא לא חזי ליה ומשני מגו דאי בעי מפקר נכסיה והוי עני וחזי ליה

דתנן מאכילין את העניים דמאי חזי ליה ע"כ, ולכאורה מאי מגו היא זו אטו בשופטני עסקינן שיפקיר כל נכסיו ובתוך כך יזכו אחרים וישאר גברא ערטילאי רק בשביל הנאה פעוטה כזו של עירוב או שיתוף, אולם הוא הדבר שכתבתי בחידושי לעיל פאה פ"ד מ"ט, ע"פ הכלל בכל הש"ס דכל דבר שיש לו תקנה הוקל דינו אע"ג דהתקנה לא נעשתה רק מפני אפשרות התקנה, כמו ביומא פ"ג גבי מאכילין אותו הקל הקל דטבל ותרומה מ"ס טבל חמור אבל תרומה חזיא לכהן ומ"ס תרומה חמורה אבל טבל אפשר לתקוניה ע"ש, ואע"ג דהתם איירי להאכיל התרומה לישראל והטבל כל זמן שלא נתקנה, ובהכרח דרק מפני אפשרות התקנה אפילו במקום וזמן שהוא מהנמנע אפ"ה הוקל דינו בשביל זה. ובחידושי לזבחים ל"ב ע"א הארכתי ע"פ כלל זה, ולפ"ז ה"נ כוונתם כיון דאיכא אפשרות ההפקר עכ"פ כל זמן שלא זכה בו אחר, הוקל ממילא דין זה שנוכל לאמר בזה מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוה עני וחזי ליה.

תוכן העניינים

אור הישר (זרעים)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה