אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק ל · פסוק כא
חָק עוֹלָם. אֲפִלּוּ עָלָה מִבֵּית הַטְּבִילָה שֶׁנִּטְהַר מִטֻּמְאָה חֲמוּרָה, חֻקָּה חָקַק ה׳, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר פַּעַם שְׁנִיָּה. וְלֹא יָמֻתוּ – הָא אִם לֹא רָחֲצוּ, הֲגַם שֶׁעָלוּ מִטְּבִילָה, הֲרֵי הֵם בְּמִיתָה וְלֹא תוֹעִיל טְבִילָה.