אור החיים על שמות· רבי חיים בן עטר
פרק ל · פסוק יט
אֶת יְדֵיהֶם וְאֶת רַגְלֵיהֶם. לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, אֶלָּא נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֵין רְחִיצָה לְיָדַיִם בְּלֹא רַגְלַיִם וְלֹא לְרַגְלַיִם בְּלֹא יָדַיִם, לָזֶה אָמַר אֶת פֵּרוּשׁ עִם יְדֵיהֶם רַגְלֵיהֶם וְעִם רַגְלֵיהֶם יְדֵיהֶם, וְהֵם דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּזְבָחִים (זבחים יט:) שֶׁצָּרִיךְ לְקַדֵּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם כְּאֶחָד.