אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה › נח

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה · נח

נז

יל"ע אם מותר לבשל בשר שלא נמלח בס' כמוהו אם אין בו משום ביטול איסור לכתחלה ומסברא נ' לכאורה דיש להתיר מכמה טעמים חדא דמצינו רק דאסרו ביטול איסור אבל כאן אכתי הוא היתיר דדם האיברים שלא פירש שרי ואף דבקדירה יפרוש ממקום למקום ויתסרי ותו כשיצא לחוץ ויתבטל הרי יתבטל איסור מ"מ זה הוי רק גרם ביטול איסור אבל לא ביטול איסור בידים כיון דכשנותן לקדירה הוא נותן היתיר רק אח"כ מאיליו יעשה איסור ויתבטל וגם לדעת הרא"ש מובא בש"ך סי' ע"ו סק"ב מה שפורש ממקום למקום ע"י צלי' אין בו איסור כ"ז שלא יצא לחוץ ע"ש וא"כ ה"ה ע"י בישול וכשיוצא לחוץ הא נתבטל מיד ואין בא כלל לכלל איסור, וא"כ י"ל דבכה"ג ליכא משום ביטול איסור דאסרו רק לבטל מה שכבר אסור אבל לא לבטל דבר שכשיבוא לכלל איסור יהי' הוא וביטולו עמו ותדע דהא מותר לבטל חמץ לפני הפסח אפי' לדיעות דהיתיר בהיתיר לא בטל ויחול איפוא הביטול רק בבוא הפסח שיחול איסור על החמץ וביטולו עמו וא"כ ה"נ דכוותה ועוד יש טעם להתיר דהא אין מתכוון לבטל הדם רק לבשל הבשר, ואף דהוא פסיק רישא מ"מ מצינו בכמה דוכתי בהך דאין מבטלין דבאין מתכוון אפי' בפ"ר שרי ובפשיטות הוא כן לדעת התה"ד המובא במג"א דפ"ר בדרבנן שרי דהך דאין מבטלין כו' נמי לרוב הראשונים הוא רק איסור דרבנן ועוד יש טעם להתיר דדם אחרי שנתבטל בתבשיל תו הא אינו ראוי לכפרה וא"כ תו בעצמותו ניתר מפאת אינו ראוי לכפרה והרי אסרו רק לבטל איסור אבל לא להתיר איסור וכאן הביטול הוא רק סבת ההיתיר שצריך לביטול רק לעשותו אינו ראוי לכפרה ואחרי שהוא אינו ראוי לכפרה הא מותר בעצמותו וזה הא מותר לעשות דם אינו ראוי לכפרה דאין זה ביטול איסור שיהי' ההיתיר מטעם ביטול רק דמשנהו בעצמותו להיות היתיר ודם שלא אסרתו תורה ולעשות מאיסור היתיר הא שרי ודו"ק היטיב [ואף דדם שאינו ראוי לכפרה מ"מ מדרבנן אסור דהא דם שבישלו נמי אין ראוי לכפרה ואסרוהו חכמים מ"מ י"ל דאם מפאת ב' דברים אין ראוי לכפרה בכה"ג לא אסרו כלל דה"ל כמו תרי דרבנן ושפיר הוא מותר בעצמותי וא"כ כאן נמי דאחר הביטול יהי' תרתי דם שבישלו וגם אין ראוי לכפרה מפאת הביטול וע"כ שפיר ישתרי ואף דדם שמלחו וגם בישלו אח"כ ג"כ אסור אף דאין ראוי לכפרה מפאת ב' דברים מפאר המליחה ומפאת הבישול מ"מ שם מה שאין ראוי מפאת המליחה הוא ג"כ רק מפאת שמליח כרותח והוי כמבושל וא"כ הכל היתיר אחד דא"ר לכפרה מפאת שנתבשל אלא דנתבשל ב' פעמים ומשא"כ מה שאין ראוי מפאת בישול וגם מפאת ביטול הם ב' שמות וכל אחד עניין בפ"ע וע"כ חשוב שפיר ב' דברים נפרדים המתירים הדם מה"ת וא"כ שפיר י"ל דכל כה"ג לא אסרו חכמים דה"ל כמו תרי דרבנן ואין לנו לומר דגזרו בזה תרי דרבנן כ"ז דלא מצינו זה להדיא ואפי' תימא דכל שם אין ראוי לכפרה אחד הוא ואין כאן ב' דברים המתירין רק הוא ג"כ רק היתיר אחד דהוא מותר מה"ת מפאת שאין ראוי לכפרה אלא דאין ראוי לכפרה מפאת ב' דברים מפאת הבישול ומפאת הביטול אבל עכ"פ הוא רק היתיר אחד מפאת שאין ראוי לכפרה וא"כ כיון דגם באין ראוי לכפרה אסרו חכמים לכן גם כאן שפיר ראוי שיהי' אסור [וכבר דנתי בזה בס' בית האוצר אות בי"ת ערך ב' פסולים אי גריעי מחד פסול עש"ה] מ"מ הא יש לצרף גם דעת הרא"ה דכ' דהא דדם שבישלו ההיתיר משום דהבישול שורף הדם ופקע ע"י הבישול מתורת דם וכ"כ הר"ן בחולין דטעם היתיר דם שבישלו מה"ת משום דע"י הבישול נשתנה ופקע מתורת דם והחזיק בסברא זו בשו"ת הרי"ם חיו"ד וגם הארכתי אני בעניי בס' אתוון דאוריתא וא"כ לסברא הנ"ל הא יש כאן ב' היתירים שונים לגמרי מה"ת מפאת דפקע ע"י הבישול מתורת דם ומפאת דאין ראוי לכפרה ע"י הביטול וא"כ ה"ל תרי דרבנן ממש ושפיר ראוי דיושתרי בעצמותו וכנ"ל] ואפי' תאמר דכיון דמה שהוא אין ראוי לכפרה הוא רק ע"י הביטול לכן אף דאחרי היותו אין ראוי כו' תו מותר בעצמותו מ"מ חשוב מבטל איסור כיון דבא ההיתיר רק בסבת ביטול מ"מ ג"כ יש סברא להתיר דהא לכמה דיעות הראשונים מותר לבטל איסור דרבנן לכתחלה והכי מוכח פשטא דסוגי' דריש ביצה ואך הרא"ש שם כ' דשינויא דמיקלא קלי כו' קאי גם אהך דאין מבטלין כו' עש"ה וא"כ עכ"פ היכא דמיקלא קלי איסורא הא שרי לבטל לכ"ע איסור דרבנן וא"כ כאן נמי הא עכ"פ הוא מקלא קלי איסורא כיון דאחר הביטול יהי' מופר בעצמותו וא"כ הא מיקלא קלי איסורא דאין נפקותא אם גם גוש הדבר יהי' נשרף ונכלה כהך דעצים מוכנין בתנור דריש ביצה שם או רק האיסור שבדבר יהי' נכלה דאין לנו נפקותא בגוף הדבר רק באיסורו דאיסורו הוא שאסור לבטל וכיון דאיסורו יהי' מקלא קלי דהא יהי' מותר בפועל מפאת שא"ר לכפרה ונסתלק האיסור בעצמותו לגמרי [לא שיהי' היתירו בפועל רק מפאת התבטלו בהיתיר] וא"כ הא מיקלא קלי איסורא ושפיר שרי לבטל לכ"ע וראיתי בט"ז סי' ע"ו סקי"א שהביא בשם הב"ח דגם אחר צליית הבשר כחצי צלייתו עדיין יש בו מעט דם ועכ"ז מותר לבשלו משום דהמיעוט שפורש מתבטל ותפס עליו הט"ז דהא אין מבטלין איסור לכתחלה עש"ה ולא דן שם כלל בדברים ולענ"ד י"ל שפיר דאין כאן משום אין מבטלין מטעמים דכתיבנא ובאתי רק להעיר:

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה