אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה › לד

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה · לד

לג

בש"ע שם סי', ס"א סעי' י"ח דצבי הבא על העז וילדה חייב רק בחצי מתנות משום שה ואפי' מקצת שה אבל באידך חצי אמר לי' אייתי ראי' דאין חוששין לזרע האב וה"ל כולי' שה ואתן לך דאני אומר דחוששין וה"ל צד האב שבו צבי ופטור ע"ש ויל"ע דמדוע לא נימא בזה דאין ספק מוציא מידי וודאי דהא זכות הכהן הוא וודאי דהא יש בו עניין שה וודאי או במחצה או בכולו ואילו הישראל זכותו ספק אי יש בו עניין צבי או לא וראוי לומר אין ספק מוציא מידי וודאי כי היכא דאמרי' הכי לעניין ספק ויבם בנכסי סבא ביבמות ל"ח א' וצריך אני לעיין בזה בתוס' ורא"ש ביבמות שם ובגליון הש"ס שלי שם וגם בתוס' ריש ב"מ ואין הש"ס לפני ואני כותב הכל נשען על הזכרון] וי"ל דנהי דאין ספק מוציא מידי וודאי אבל אין להוציא ממון מטעם אין ספק מוציא כו' ודו"ק ואולם לפמ"ש בגליון יבמות שם ובגליון יומא פרק בתרא לדון דהך דאין ספק כו' הוא וודאי גמור ובירור ועדיף מרוב וחזקה דאינם בירור דכיון דאמרי' דאין ספק מוציא מידי וודאי לכן נשאר הוודאי בוודאותו בלי גרעון א"כ ראוי ג"כ להוציא ממון על ידו וע' רי"ף ב"ק פרק בתרא דאיני יודע אם פרעתיך דחייב הוא משום אין ספק מוציא מידי וודאי ובאתי רק להעיר:

והנה אי נימא דאין מוציאין ממון בסברא דאין ספק מוציא מידי וודאי הנה יתורץ בזה סתירת הטור שעמד עליו הש"ך שם סי' ס"א סקי"ג עש"ה מש"ש בזה ונ"ל לחלק כי' ואין תירוצו מובן הלל מסברא ואך יש פנים לזה לפי מה שכתבתי בתשובה לסאסנאווצע בעניין פדיון הבן דכל מתנות כהונה ולוי' דכהנים ולוים עצמם פטורין אין העניין דפטורין בעצם דהא גם כהנים ולוים ישראלים הם ויש עליהם חיוב נתינה מצד הישראליות כעל כל הישראלים וע' יומא ס"ו א' אטו כהנים לאו בכלל עמך ישראל נינהו] ורק דהא יש בם ג"כ מהות כהונה ולוי' וע"כ הם ג"כ מקבלים מצד מהות כהונה ולוי' שבהם ואין העניין שהם פטורים רק שמחויבים לתת אלא שנותנים לעצמן ודו"ק ולוי דאין מקבל זרוע ולחיים מישראל ועכ"ז פטור מלתת העניין ג"כ דרק מישראל אחר לא נתנה לו תורה זכות הקבלה אבל מעצמו מקבל שפיר וכך הוא הגזה"כ אבל חיוב נתינה וודאי יש עליו כיון דגם הוא ישראל ועניין הישראליות שבו הא מחויב בנתינה כשאר ישראל וא"א שיובן העניין רק כנ"ל דמהות הישראליות נותן ומהות הלוי' מקבל ועש"ה בתשובה הנ"ל ועוד דלסברת הב"ח והעט"ז המובא בש"ך שם סי' ס"א סקי"ב דאי לוים פטורים גם אם תפס לוי מישראל אין מוציאין מידו א"כ סברתם בהכרח דאי פטורים יכולים לקבל ג"כ אפי' מישראל אחר וא"כ הא בפשיטות מקבל מישראליות שבעצמו כמו שמקבל מישראל אחר וז"פ ולפי"ז כיון דמספקינן אי לוים איקרו עם ואי איקרו עם הא אין מקבלין וא"כ הא ה"ל חיוב נתינתו וודאי וזכות קבלתו ספק וא"כ הא הי' לנו לומר דאין ספק מוציא מידי וודאי וחייב גם לתת אלא דהא דאין ספק כו' הא אין מוציאין ממון על ידו וכנ"ל וע"כ שפיר פטור מלתת ומשא"כ אם תפס הכהן שפיר אין יכול להוציא מידו כיון דהכהן וודאי והוא ספק וה"ל ממש אין ספק מוציא מיד וודאי ומשא"כ בספק בכור דהכהן התופס רק ספק שפיר מספק אין יכול לתפוס ושפיר מוציאין מידו ודו"ק היטיב:

ועוד נ' דאפי' נימא דמהות הלוי' אין מקבל וכסברת הש"ך ס"ק י"ב שם שהשיג על הב"ח והעט"ז הנ"ל דהא וזה יהי' משפט הכהנים כתי' ואך דמהות הלוי' פטור מלתת אי לוים לא איקרו עם דמאת העם כתי' ומהות הלוי' אינו עם וא"כ בבהמת לוי לפי מה שכתבנו דלוי וכהן נמי הם ישראלים אלא דיש בהם מהות כהונה לוי' ג"כ וא"כ לפי"ז בבהמת לוי הזרוע והלחיים כו' דשייכים לכולו בכל מהות שבו ומהות ישראליות שבו חייב ומהות לוי' שבו פטור מלתת א"כ ה"ל ככהן שותף בבהמה דכל הבהמה פטורה וע"כ נ' דכיון דיש כאן עכ"פ עניין חיוב מפאת מקצת השה שהוא חייב בוודאי מצד עצמותו אלא דכיון דיש מקצת שהוא פטור לכן הוא פוטר את הכל כדין כהן שותף כו' וע"כ עכ"פ כיון דיש ספק בהפוטר ועניין החיוב ישנו בוודאי ומשא"כ עניין הפוטר יש בו ספק אם ישנו דאי לוים איקרו עם א"כ הא גם מהות הלוי' חייב ואין כאן פוטר כלל וע"כ גם בזה שפיר שייך סברא דאין ספק מוציא מידי וודאי כיון דעניין החיוב הוא וודאי ועניין הפוטר הוא ספק דו"ק היטיב מאוד וע"כ שפיר ג"כ אין מוציאין מהלוי דע"י אין ספק כו' אין מוציאין ממון ומשא"כ אם תפס הכהן שפיר ג"כ אין מוציאין מידו וכנ"ל:

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה