אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל
חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · פט
ע' לעיל אות פ"ד דהקשיתי אסברת מהרש"ל דבעי' טעם בשר לעניין בב"ח משא"כ לעניין בשר מן החי והקשיתי מהך דחולין גדי להוציא את הדם דל"ל קרא הא דם אין לו טעם בשר וכמ"ש למעלה נתיישבתי דאדרבה מכאן יש ראי' למהרש"ל דבאמת הא ק' דעל כרחך סוגי' דחולין הנ"ל הא סוברת דדם הוא בכלל בשר דהא בחולין שם גדי מיותר הוא דקדריש ומשמע דאילו הי' נאמר רק פעם אחד גדי הי' דם בכלל וא"כ על כרחך דס"ל דדם הוא בכלל בשר דיש ספק בזה בכמה דוכתי כמ"ש התוס' בכ"ד וסוגי' זו על כרחך ס"ל דהוא בכלל בשר וכנ"ל [ותיבת גדי הוא כתיבת בשר רק דדיבר בהווה וכמ"ש כבר] וא"כ תו הא ק' להיפוך דאיך אימעוט דם מיתורא דגדי הא גם דם הוא גדי ומה משמעות יש כאן למעט ועל כרחך דכוונת הדרש הוא כך דהייתור מורה דבעי' בדקדוק יותר עניין גדי ולא סגי בשם גדי לבד רק בעי' גם טעם גדי והוא כמו אם אינו עניין דאא"ע לגדי תנהו עניין לטעם גדי היינו טעם בשר וע"כ שפיר נתמעט דם דאף דהוא בשר מ"מ הא אין לו טעם בשר [מדאוסר בבשר מבשא"מ מדאוריתא בנו"ט וכמ"ש כבר] וזהו עניין הדרש גדי להוציא את הדם וא"כ הא נשמע מכאן דיתורא דגדי מוציא את שהוא בשר ואין לו טעם בשר דאינו איסור בבב"ח וזהו רק בבב"ח דאיכא יתורא דגדי ומשא"כ לעניין בשר מן החי דליכא חיבת בשר מיותרת וכתי' רק חד זימנא בשר לכן בעי' שפיר רק שם בשר לחוד ולא שיהי' לו גם טעם בשר וע"כ שפיר כ' המהרש"ל דביצה כו' חשיבה בשר רק שאין לה טעם בשר וע"כ לגבי בב"ח אין בה איסור משא"כ לעניין בשר מן החי שפיר יש בה איסור בשר מן החי ודו"ק היטיב כי נכון הוא בס"ד: