אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל
חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · פה
בש"ע סי' צ"ט סעי' ה' בהג"ה ואסורים למכרו כו' וע"ש בש"ך סקי"ב ומ"ש עליו הפר"ח ותלי"ת קיימתי הערת הפר"ח מהך דב"מ דייך שקנסת עליהם מכיר' מסברא דנפשאי מיד בלמדי דברי ההג"ה ואולם עכ"ז יש לקיים דברי ההגה דהם מן הארוך וי"ל דסברת הארוך דהך דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא משום איסור סחורה בדברים האסורים והיינו דמה שבא להרויח האכילה דעתה אין לו האכילה חשוב סחורה וכמ"ש כבר בזה למעלה אות ע"ד וע"כ גם אם יהי' מותר למוכרו מפאת היתיר האכילה ביוקר נמצא דהי' לו ריוח ע"י הביטול שלא הי' לו זולת הביטול היינו המכיר' ביוקר כו' וא"כ הא שפיר סחר ואכתי אית בי' איסור בביטול מפאת סחורה וע"כ אף דלא יבא לבטל משום ריוח מועט דמכיר' מ"מ ס"ל לארוך דאין הדין דאסור למבטל כו' כלל משום קנס דנאמר דדייך שקנסת עליו מכיר' ותו לא יבא לעשות כך וא"צ לקנוס יותר רק הא דאסורה האכילה למבטל וכן המכיר' ביוקר כו' הוא כדי שיתוקן האיסור שעבר בביטול דכל האיסור רק משום סחורה בדברים האסורין וכיון דעדיין אסור לו האכילה כו' וגם המכיר' ביוקר כו' נמצא דלא הרויח כלום ע"י המכיר' ולא סחר כלום וע"כ אמרו חכמים דאסור כדי שיתוקן האיסור וע"כ שפיר גם המכיר' אסורה דאל"כ אכתי הא לא הי' מתוקן האיסור כיון דסחר ריוח המכיר' וכנ"ל ומשא"כ בהך דב"מ דאיירי בבהמה מותרת ולא שייך שם איסור סחורה בדברים האסורין במעשה הסירוס והוא רק איסור גרידא דאסרה תורה לסרס בהמה וא"כ מאי דאסרינן בעבר וסירס הוא רק משום קנס ולא כדי שיתוקן האיסור דאין כאן שום תיקון כלל דאין מה שבא להרויח איסור כלל דהא מותר להרויח בבהמה טהורה ורק גוף מעשה הסירוס אסור וזה הא כבר נעשה ואין שם רק קנס על שעבר עביר' וכדי שלא יורגלו לעשות כן וע"כ מפאת קנס שפיר דייך שקנסת עליו מכיר' דבשביל ריוח מועט דמכיר' ג"כ תו לא יבא לעשות כן דו"ק היטיב כי זה נכון מאוד ביישוב דברי הארוך מהך דב"מ:
ובהיותי בזה נלענ"ד דיש לחדש דגם לדעת הראב"ד דהא דאין מבטלין איסור לכתחלה הוא מה"ת מ"מ עתה גם לראב"ד הוא רק איסור דרבנן וזה דסברת הראב"ד דהוא דאוריתא הוא מפאת איסור סחורה בדברים האסורים וס"ל לראב"ד דהוא דאוריתא וכמ"ש בשו"ת הרי"מ וכמ"ש בזה למעלה באות ע"ד וע"כ עתה אחרי דאסרו חכמים גם אחר הביטול לו ולמי שנתבטל בשבילו וגם המכיר' ביוקר כו' וא"כ נמצא דלא סחר כלום ואף דהרויח היתיר האיסור מה"ת מ"מ היתיר איסור לא מיחשיב סחורה וע' בכורות י"ב ב' ואינו עניין לכאן] ורק הריוח ממון בפועל שיהי' לו הוא דמיחשיב סחורה וכיון דבפועל עדיין אין שם ריוח ממון כיון דמפאת האיסור דרבנן עכ"פ לא יוכל לאכול ולא למכור כו' ובעניין דין ושיווי ממון מהני מניעת האיסור דרבנן גם מה"ת דלא למיחשיב ממון כמו דמקדש באיסורי הנאה דרבנן אינה מקודשת גם מה"ת וא"כ נמצא דאין כאן ריוח כלל בפועל גם מה"ת ואין כאן רק היתיר האיסור מה"ת אבל לא ריוח בפועל דלא הרויח בפועל דבר לא האכילה ולא המכיר' וע"כ היתיר האיסור לבד לא מיחשיב סחורה וע"כ עתה אחרי שאמרו חכמים דאם מבטל הוא אסור לו ולמי שנתבטל בשבילו כו' ואין כאן סחורה עוד לכן גם להראב"ד אין איסור בביטול רק מדרבנן ובאתי רק להעיר: