אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה הלכות שחיטה › לד

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · לד

לג

בש"ע שם סעי' ג' או שנמצאת טריפה אם העובר הנמצא בה בן ט' חי טעון שחיטה לעצמו וניתר בה ע"כ ונ' דאם אכל מן העובר לפני שחיטה אינו לוקה רק בהתרו בו משום טריפה ומשא"כ אם התרו בו משום אמ"ה אינו לוקה דהא גם בן פקועה זה שאמו טריפה אהני לי' שחיטת אמו כמו דאהני לעצמה כמבואר בגמ' דאם מת העובר טהור מלטמא במשא משום נבילה ורק דבאכילה אסור דאמרי' דכיון דמכח שחיטת אמו אתה בא לאוכלו דנחשב כאחד מאברי' א"כ הא ה"ל אבר של טריפה ואסור וא"כ הא איסורו רק משום טריפה אבל לא משום אמ"ה דהא נשחט באמת ע"י שחיטת אמו ואינו אמ"ה ורק איסור טריפה הוא דיש בו כאחד מאברי אמו דאסורים משום טריפה וא"כ הרי צריך להתרות בו משום טריפה ולא משום אמ"ה ויש לספק עוד דגם בהתרו בו משום טריפה לחוד ג"כ אין לוקה כיון דבעצמו אינו טריפה ורק לענין היתר אכילתו לכתחלה אמרי' דהא הוא אמ"ה ואסור אלא דמכח שחיטת אמו אתה בא לאוכלו וא"כ תו הא אסור משום טריפה כאחד מאברי אמו וא"כ זהו רק לענין היתר אכילתו ומשא"כ לענין מלקות יש לנו לומר שפיר דאין לו ללקות בהתראה משום טריפה דהא אינו טריפה ואי דהוא אמ"ה הרי משום אמ"ה לא התרו בו ולומר דנגרר אחר האם והוא אחד מאברי' דהוא טריפה ז"א דמנא לך לומר דנגרר אחר האם והוא טריפה לחייב את זה מלקות אימא דאינו נגרר והוא אמ"ה ויופטר כיון דלא התרו בו משום אמ"ה ועוד דכיון דד' סימנים אכשר בי' רחמנא ואם בא לאוכלו בשחיטת עצמו ג"כ בידו ואין נחשב אז אחד מאברי אמו ואין בו איסור טריפה ורק הוא בהמה לעצמו ככל בהמות דעלמא וטעון שחיטה כמוהם וניתר ע"י השחיטה וא"כ עכ"פ הרי יש בו ג"כ ענין שאין נגרר אחר אמו רק צריך שחיטה לעצמו וא"כ מפאת הענין ההוא הרי אין בו איסור טריפה רק איסור אמ"ה מפאת דעדיין לא נשחט וצריך שחיטה וא"כ כיון דלא התרו בו משום אמ"ה שפיר אין לו ללקות ודו"ק היטב מאוד ואין ראוי שיולקה האוכל לפי"ז רק אם התרו בו משום אמ"ה ומשום טריפה דאז ממ"נ אם בשחיטת אמו הוא אוכלו הרי אסור משום טריפה כמותה ואם באת לומר שאין נגרר אחר אמה הרי אז צריך שחיטה ואסור משום אמ"ה כיון שעדיין לא נשחט, ואולם י"ל ג"כ דאף דד' סימנים כו' מ"מ היינו רק כששוחטין אותו בפועל אבל כ"ז שאין שוחטין אותו אין לדון אותו נפרד מאמו רק כ"ז שאין נשחט נגרר אחר אמו בהחלט והוא אחד מאברי' וה"ל אבר של טריפה שחוטה ויש בו וודאי איסור טריפה ואין בו איסור אמ"ה כלל, ולפי צד סברא זאת יש לספק ג"כ באם נמצא בו ספק טריפות אחר השחיטה דבעלמא קיי"ל דנשחטה הותרה והיינו משום דאין מחזיקין מאיסור אמ"ה ואינו זבוח לאיסור טריפה (ויש לו אדרבה חזקת היתר דהוחזק אינו טריפה מפאת דרוב בהמות אינן טריפות] וע"כ זה דלפני השחיטה הרי הי' אסור באמת משום טריפה ואף דהי' רק טריפות דאמו ובוודאי נסתלק זה ע"י שחיטת עצמו דנסתלק על ידו הגרירות אחר האם מ"מ י"ל דמחזיקין מאיסור טריפות שמצד האם שהי' בו לטריפות דעצמו כיון דשם אחד הוא וע' ציונים לתורה כלל ד' [ולומר דע"י שחיטת עצמו אגמ"ל דלא נגרר אחר אמו מעולם ולא הי' בו איסור טריפות מעולם ז"א לפי צד סברא הנ"ל דלוקה האוכל ממנה לפני השחיטה בהתראה משום טריפה לחוד דלצד סברא זאת א"א לומר דע"י השחיטה אגמ"ל כו' דא"כ הא הלקינו לזה האוכל ממנה אתמול לפני השחיטה בחנם כיון דהתרו בו רק משום טריפה והא לא הי' טריפה רק אמ"ה ועל כרחך דרק משעת השחיטה ואילך הוא דמסתלק הגרירות אחר האם ונפרד אז ממנה להחשב בהמה לעצמה להיות ניתר בשחיטת עצמו אבל לא למפרע ואם דק' להבין זה דא"כ נמצאת שחיטה מתרת איסור טריפה דעד עתה הי' טריפה והשחיטה מתרת איסור טריפה שבו מכאן ולהבא מ"מ אין רחוק לומר כן כיון דלא הי' טריפה מעצמותו רק מפאת הגרירות כו' וע"כ משעה שנשחט לעצמו ומקבל היתר וטהרה לעצמו ואין האם צריכה לפעול בו עוד לכן מאז נפרד גרירות האם ומסתלק איסור הטריפות שמפאת הגרירות ורק כ"ז שהי' אמ"ה מצד עצמו ואז הית' האם פועלת בו סילוק איסור אמ"ה [דאיסור אמ"ה לחוד ואיסור טריפה לחוד] וטהרת טומאת אמ"ה ולכן ממילא הי' נגרר אחר האם גם לאיסור טריפה שבה כיון דהאם פועלת בו היתר וטהרה ולכן נגרר גם לאיסור ומשא"כ משעה שנשחט דמעתה א"צ לאמו גם בהיתר וטהרה ויש לו ההיתר והטהרה מצד עצמו ואין האם פועלת בו זה עוד כיון דא"צ לפעולתה ויש לו הדבר מצד עצמו ולכן נפרד ומסתלק מאז הגרירות אחר האם ואין עוד הגרירות גם לאיסור ופוסק מכאן ולהבא איסור טריפה ממנו ודו"ק וע' חולין ס"ח ב' ובשר בשדה טריפה לא תאכלו מה ת"ל לפי שמצינו במע"ש וביכורים שאעפ"י שיצאו חוץ למחיצתן וחזרו מותרים יכול אף זה כן ת"ל טריפה מאי תלמודא אמר רבה כטריפה מה טריפה כיון שנטרפה שוב אין לה היתר אף בשר כיון שיצא חוץ למחיצתו שוב אין לו היתר כו' ולכאורה יש אריכות ויתור לשון בדברי רבה דל"ל לומר מה טריפה כיון שנטרפה כו' והל"ל בקצרה מה טריפה אין לה היתר אף בשר היוצא חוץ למחיצתו א לו היתר ואולם להנ"ל ניחא דאם הי' אומר כן מה טריפה אין לו היתר כו' הי' המשמעות דאיסור טריפה אין לו היתר והאיסורים הוא דיליף מהדדי דמה איסור טריפה אין לו היתר אף איסור יוצא חוץ למחיצה כו' וזה הרי אינו באמת דהא איסור טריפה הא משכחת באמת שיהי' לו היתר בבן פקועה והאם טריפה דיש בהולד איסור טריפה כ"ז שלא נשחט ומשנשחט פוסק האיסור וכנ"ל ואלא דזה רק איסור טריפה אבל ולד זה הא לא נטרף בפועל בעצמו ורק דהי' בו איסור טריפה מפאת הגרירות אחר האם והי' בו מש"ה איסור טריפות דאם וע"כ שפיר הוצרך לומר מה טריפה כיון שנטרפה שוב כו' והיינו דדן היציאה בפועל מטריפות בפועל דכמו דטריפה משעה שנטרף ונעשה בו מעשה טריפות בפועל שוב אין לו היתר כך בשר משעה שנעשה בו מעשה היציאה כו' ג"כ אין לו היתר וע"ז אין עוד פירכא מבן פקועה הנ"ל דהא בן פקועה הנ"ל לא נטרף מעולם ורק איסור טריפה הוא דהי' בו ודו"ק היטב מאוד] ואולם אם אירע בו בבן פקועה הנ"ל ספק בשחיטה כגון ס' שהה ס' דרס וכדומה כו' כ' דשחיטתו וודאי פסולה כמו בכל ס' בשחיטה דהוי וודאי אינו שחוט משום חזקת אינו זבוח ואף דזה גם לפני השחיטה הי' זבוח ע"י האם רק דהי' בו איסור טריפה וא"כ עכ"פ ליכא חזקת אינו זבוח מ"מ מה בכך הרי הי' בו איסור טריפה ואם לא הית' השחיטה כראוי ושהה או דרס הרי עדיין יש בו אותו האיסור וא"כ הרי יש בו ג"כ חזקת אותו האיסור והוי עדיין באיסורו הראשון היינו וודאי טריפה מפאת החזקה כמו בכל ספק בזביחה דאסור עדיין מפאת אמ"ה ואינו זבוח כמעיקרא מפאת החזקה וז"פ:

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה