אור ברסלב
אוצרות יוסף יורה דעה חידושי יורה דעה הלכות שחיטה › לב

אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל

חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · לב

לא

בט"ז שם ותו דהא כ' הב"י בשם המגיד וגדולי המורים דאין סכין פגומה אוסר כלל עכ"ל ולא הבנתי דמה ענין סכין פגומה ללא נשחט כלל דסכין פגומה הרי הוא שחיטה אלא דהוא שחיטה בפסול וע"כ כיון דנשחט עכ"פ ונתקיים גוף ענין שחיטה שאמרו חכמים ומראית העין ג"כ אין בו דהרואה לא ידע דבסכין פגומה שחט לכן שרי וגם לכתחלה הי' ראוי שיהי' מותר באופן זה כיון דאין בו המראית עין רק דאמרי' דכיון דחייבו חכמים לשחוט צריך לשחוט כתיקנו ע' ט"ז סק"ה וש"ך סק"ה וע"כ רק בזה דאמרי דכיון דחייבו כו' בזה הוא דמקילינן שלא לאסור בדיעבד מחמתו] ומשא"כ בלא נשחט כלל דלא נתקיים חיוב החכמים כלל לשחוט וגם יש שם המראית עין מנ"ל להתיר [ותדע דיש חילוק בין שחיטה בסכין פגום ללא נשחט כלל דשחיטה בסכין פגום שם שחיטה עליו אלא דחשיב נשחט בפסול דעיקור הוא מפסולי שחיטה ומשא"כ בלא נשחט כלל דהא סכין פגומה וכן שאר פסולי שחיטה שהי' דרסה חלדה פוסלים גם במיעוט בתרא ואף דאין מיעוט בתרא צריך שחיטה ואילו הי' פסול שחיטה נחשב לא נשחט א"כ לא הי' ראוי שיפסול במ"ב דא"צ שחיטה וע"כ דנחשב נשחט רק נשחט בפסול ולכן גרע דכיון דשחט גם במ"ב שם שחיטה עליו והרי יש שם פסול בשחיטה ופוסל כל השחיטה ותדע דשחיטת עכו"ם במיעוט בתרא לא פסיל כמ"ש הש"ך סי' ב' סקכ"ז והטעם דכיון דעכו"ם לאו בר זביחה הוא כלל ה"ל לגמרי אינו נשחט לא נשחט בפסול רק נחשב אינו נשחט ומיעוט בתרא הא א"צ שחיטה ויש גם במליקה כזה דיש שנחשב לא נמלק כלל ויש שנחשב נמלק רק הוא מליקה פסולה ע' רש"י חולין כ' א' ד"ה שן וצפורן בהדיא תנא להו כו' מש"ש אלא תלוש לאו מילתא הוא דנימא כשר בשחיטה ופסול במליקה דהא בתלוש לא מקרי מליקה ואפי' מליקה פסולה לא מקריא כו' וע' רש"י זבחים פ"ה א' אהך דשחיטת העוף בפנים מיקטל קטלי' וברש"י לא שייכא שחיטה בפנים כלל לא בחולין ולא בקדשים אבל שחיטת לילה שחיטה היא בחולין הילכך בקדשים שחיטה פסולה היא קרוי' עכ"ל וכזה יש חילוק גם בגט בין גט בטל לפסול דפסול שם גירושין עליו אלא דהוא גירושין פסולים וחשוב עכ"פ ריח הגט ופוסל לכהונה כמבואר ברמב"ם וע' גיטין כ"ד ב' וע"כ גם כאן שפיר יש חילוק ג"כ בין נשחט בסכין פגום ללא נשחט כלל דנשחט בסכין פגום שם שחיטה עליו ונתקיים עכ"פ ענין שחיטה שהצריכו חכמים אלא דלכתחלה כיון דאמרו חכמים לשחוט צריך לשחוט כתיקנו בלי פסול אבל בדיעבד אין זה מעכב ומשא"כ בלא נשחט כלל שלא נעשה כלל ענין שחיטה שאמרו חכמים שפיר יוכל להיות דמעכב וגם מפאת המראית עין עצמו הא יש חילוק וכנ"ל דבסכין פגום אין שם המראית פין דאין הרואה יודע שסכינו פגום דאין זה ניכר כל כך ומשא"כ בלא נשחט כל דבו עיקר המראית עין דהצריכו חכמים לשחוט משום מראית עין וז"פ]:

תוכן העניינים

אוצרות יוסף יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה