אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל
חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · כח
שם בהגהות הש"ע מקצת שוחטין נזהרין שלא לשחוט שום אווז בטבת ושבט אם לא שאוכלין מלבה משום שקבלה היא שיש שעה אחת באותן חדשים אם שוחט בו אווז ימות השוחט אם לא אוכל ממנה עכ"ל ואין להקשות בזה דכל שעה יהיו מותרין לשחוט דבכל שעה ניזיל בתר רובא דאין זו היא השעה שמתים בה דז"א חדא דהשעה היא קבוע וה"ל כמהלך במדבר ואינו יודע מתי שבת דאסור לעשות רק כדי פרנסתו ולא אמרי' דבכל יום ניזיל בתר רובא דהוא מרוב הימים שהם חול ואינו שבת [וע' ירושלמי ריש כלל גדול ויחוש לכל הימים כו' וכבר הביאוהו האחרונים] ועוד דהא בס' סכנה לא אזלי' בתר רובא דאין הולכין בפ"נ אחר הרוב ועוד דאם לא ינהיגו מנהג לאכול מן האווז כו' א"כ הרי יהיו כל השוחטים שוחטים בלי שיאכלו ממנה וא"כ א"א שבכל השוחטים בעולם השוחטים תמיד לא יארע אף אחד שלא ישחוט פעם באותה שעה וימות ונמצא דהויין להו שופכי דמים וודאין במיתתו של זה במה שלא הנהיגו מנהג לאכול מן האווז דאז לא הי' זה מת וא"ל דאולי שעה זו היא באחד השבתות שבטבת ושבט דאין אז זמן שחיטה ז"א דלגבי שבתות תו הא הויין ימי החול רובא ויש לנו לומר דהשעה היא באחר מימי החול דהוא זמן שחיטה, והנה מ"ש בש"ע דרק מקצת שוחטין נזהרין כו' צ"ל דענין זה מזיק רק למאן דקפיד כענין זוגות ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדי' וע"כ אותם שאין חשים לא יזיק להם באמת, וע' סנהדרין ס"ה ב' דמעונן זה המחשב עתים כו' לימודי ערבי שביעיות חטין יפות כו' וצריך לחלק בין שם דהוא ענין ניחוש לבין הך דכאן דהוא ענין סגוליי שפיר יש לחוש לו ואין בכל כמו זה משום מעונן וז"פ: