אוצרות יוסף יורה דעה· רבי יוסף ענגיל
חידושי יורה דעה הלכות שחיטה · טו
בש"ך שם סקכ"ז כדמשמע בש"ס, לא ידעתי המשמעות לזה בש"ס דל' המשנה חולין ל"ב א' בא חבירו ושחט י"ל דזה רק בשהי' באמצע השחיטה דלב' המעשים שם שחיטה וה"ל שהי' באמצע שחיטה ומשא"כ איבעי' דשהה במיעוט סימנים שבגמ' שם י"ל דקאי רק אשוחט הרוב אם הוא עצמו שהה אחר הרוב ושחט בעצמו אחר השהי' מיעוט בתרא ומשא"כ באחר וטעם החילוק דמיעוט בתרא כיון דהוכשר כבר אין עוד שם שחיטה עליו ורק באותו האדם בעצמו הכל הוא מעשה אחת דאף דשהה בנתיים מ"מ לא חשיב הפסק והוי עדיין מעשה אחת כיון דהוא באותו יום כהך דשבת קל"ג ב' דכל באותו יום לא חשיב פרישה לר' יוסי וה"ל כלא פירש לרבנן דגם ציצין שאי מעכבין שם מילה עליהם הואיל והכל מעשה אחת עש"ה וה"נ במיעוט בתרא הואיל והוא מעשה אחת עם הרוב גם הוא שם שחיטה עליו והכל שחיטה אחת והו"ל שהי' באמצע השחיטה ומשא"כ בשוחט אחר כיון דאינו מעשה אחד עם הרוב לכן המיעוט מצד עצמו אין חשוב להיות שם שחיטה עליו כיון דכבר הוכשר וא"צ לשחיטה דו"ק מאוד ואולי כוונת הש"ך דמדבעי סתם שהה במיעוט סימנים משמע דאותה השהי' בכל גווני דפוסלת באמצע מיבעי לי' עלה שתפסול גם במיעוט וא"כ אפי' בגומר אחר ואולם באמת גם זו אין ראי' ואדרבה מדאמר שהה במיעוט סימנים מהו ולא אמר שהי' במיעוט סימנים מהו משמע דלא מבעי לי' בגוף השהי' שתפסול במיעוט באין חילוק מי השוחט אם הראשון או אחר ורק בראשון הוא דקמבעי לי' וזהו הל' שהה כו' דקאי אאדם ידוע וא"כ הא קאי על השוחט דאותו ששחט הרוב אם שהה במיעוט סימנים היינו ששחט גם המיעוט ושהה בנתיים מהו דו"ק מאוד ואולם לפי דברינו אם ישחוט הרוב ביום וישהה ויגמור שחיטת המיעוט בלילה ג"כ אין ראוי שיפסול דמיום ולילה הוי פרישה לכ"ע עש"ה בשבת ואין זה במשמע האיבעי' דשהה במיעוט סימנים סתמא שיהי' חילוק בזה וכמובן [ואולם י"ל דכיון דבמשך כל היום פוסלת שהי' במיעוט בתרא לכן משום לא פלוג יש לפסול גם בשוהה בסוף היום וגומר בלילה וע' דוגמת זה ממש לקמן סי' י"א בט"ז ס"ק א' עש"ה] ואולם לרבנן דר' יוסי דשבת שם אין חילוק כלל בין אותו יום כו' רק כל החילוק באם לא סילק ידיו עדיין מן המילה עש"ה ברש"י וא"כ לפי"ז ה"נ ראוי רק שיהי' תלוי באם לא הניח הסכין מידו ועסוק עדיין לגמור השחיטה ואולם עכ"ז י"ל דאפי' פירש לגמרי וחזר ושחט המיעוט מ"מ באותו אדם נחשב הכל מעשה אחת ומשא"כ באדם אחר הוא מעשה אחרת ואף דבשבת שם בפירוש חשוב גם באותו אדם מעשה אחרת מ"מ לא כל הענינים והדברים שוין בזה ושפיר י"ל דכאן יש חילוק בזה רק בין אותו אדם לאדם אחד ול' שהה משמע כן מדלא אמר שהי' כנ"ל, ומיהו תיבת שהה הוא ל' קצר טפי מתיבת שהי' וי"ל דבעי למינקט ל' קצרה]: