אור ברסלב

אוצר לעזי רש"י· משה קטן

תנ"ך

תלמוד

בראשית

3001 / (בראשית א,ב) / תהו
אישטורדישו"ן / estordison / עילפון, הלם, מבוכה
ר' אה"ל 549 ועוד.

3002 / (בראשית א,ב) / מרחפת
אקוביטי"ר / acoveter / לכסות

3003 / (בראשית א,יא) / דשא
אירבידי"ץ / erbediz / מעשב, מכלול העשבים

3004 / (בראשית א,כד) / רמש ושרץ
קונמוברי"ש / conmovres / רוחשים
בשום אופן אין לקבל את פירושו של ברנדין conbres, "אפעים". לפנינו צורה קשורה עם הפועל conmovres (ר' אה"ל 914), המצביע על תנועה פנימית, בלתי-נראית לעין, אלא שקשה לזהות את הצורה הדקדוקית, אולי קונמוביאור"ש conmoverus?

3005 / (בראשית א,כז) / צלם
קוי"ן / coin / מטבע (הצורה הטבועה באסימון)
בדרך כלל, המלה מציינת את החרט, שבו טובעים את המטבע.

3006 / (בראשית ג,כד) / להט
למ"א / lame / להב

3007 / (בראשית ד,יח) / ילד
ניישטר"א / neistre / להיוולד (גם ללדת)

3008 / (בראשית ד,יח) / זריעת האיש
איניינדרי"ר / enjendrer / להוליד
הלע"ז מופיע פעמיים בפסקה.

3009 / (בראשית ד,כג) / (פצעי) [פצע]
נברידור"א / navredure / פצע
בדפוסים "מקאדורה", שהוא ודאי שיבוש. ואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה), ור' גם להלן (בראשית מ"ט, ה'). שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף").

3010 / (בראשית יא,ג) / הבה
אפרייליי"ר / apareilier / להיכון

3011 / (בראשית יא,ג) / לבנים
טיולי"ש / tiules / רעפים

3012 / (בראשית יד,יד) / וירק
ארמי"ר / armer / לצייד בנשק
חסר בדפוסים הרגילים, אבל נמצא בכתבי-היד ובדפוס הראשון.

3013 / (בראשית יד,יד) / חניכיו
איניציי"ר / inicier / לחנוך
רש"י אינו מתרגם את "חניכיו" אלא את הפועל שבשורשו. דרמסטטר-ברנדין מפענחים: אנציניי"ר ancinier, שהיה צריך להיות אינשיניי"ר ensenier ("ללמד"). אולם אין בכתבי-היד השי"ן המתבקשת (s). גם יש ב – inicier שני המובנים של "לחנוך" ו"לחנך". כתבי-יד אחדים כנראה כותבים אישטריני"ר estrener "להשתמש בפעם הראשונה".

3014 / (בראשית טו,ב) / ערירי
דישאנפנטי"ץ / desanfantez / חסר-ילדים
האל"ף מציינת מעין התחלת מלה, כי היה ברור לכותבים הרכב המלה:des- קידומת השלילה ו – enfant "ילד". הסיומת ב – z היא לשון רבים או לשון יחיד ביחסת הנושא.

3015 / (בראשית יט,יז) / המלט
אישמוציי"ר / esmucier / להיחבא, להינצל

3016 / (בראשית יט,כח) / קיטר
טורק"א / torche / לפיד, אבוקה

3017 / (בראשית כ,טז) / ונכחת
אישפרובי"ר / esprover / לבחון

3018 / (בראשית כב,ג) / ויבקע
פינדר"א / fendre / לחטוב, לבקע

3019 / (בראשית כג,יג) / נתתי
דונא"י / donai / נתתי
כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי-יד מראים את הצורה ב – ai. ברוב האחרים יש צורה ב – a, אך קשה להסביר אותה.

3020 / (בראשית כג,טז) / קנטרין
צינטינייר"ש / centeniers / משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה
רש"י מסביר את המלה מן המדרש של הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.

3021 / (בראשית כד,יד) / הכחת
אפרובי"ר / aprover / להראות בבירור
רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. וע' באה"ל מס' 1080.

3022 / (בראשית כד,יז) / הגמיאיני
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ר' אה"ל מס' 92.

3023 / (בראשית כה,כא) / ויעתר
אינקריישמיני"ט / encreisement / ריבוי
רש"י מסתמך על שתי המשמעויות של הפועל הצרפתי encreistre, גם "לגדול, לרבות" גם "להתל, להפריע, להימאס" (ר' אה"ל מס' 2422) ומסביר כאן להרבות עד לזרא", כלומר להפציר בכל הכוח.

3024 / (בראשית כה,כה) / אדרת
פלוקייד"א / flocheide / אריג צמרי

3025 / (בראשית כו,יד) / עבדה
אובריינ"א / ovreine / מכלול העבודות
כדברי רש"י: "עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה". במלה הצרפתית הוא רואה אפוא שם קיבוצי לעומת oevre, שהיא "עבודה אחת".

3026 / (בראשית כו,כא) / שטנה
נוישימינ"ט / nuisement / נזק

3027 / (בראשית ל,כ) / יזבלני
הירבירייריא"ה / אירוח, לינה / herberjerie

3028 / (בראשית ל,לב) / נקד
פוינטור"א / pointure / ניקוד
ייתכן, שרש"י מתכוון לתרגם לא את התואר "נקוד" שבמקרא, אלא את השם "נקודות" שבפירושו, והלעז הוא שם קיבוצי המצביע על הרבה נקודות המצויות במקום אחד.

3029 / (בראשית ל,לב) / חום
רו"ש / ros / אדום

3030 / (בראשית ל,לז) / לבנה
טרינבל"א / trenble / צפצפה רעדנית
רש"י מזהה את הלבנה עם הצפצפה הרעדנית (tremble), הנושאת המון פרחים לבנים. בעברית של היום מזהים את הלבנה עם עץ, שקליפתו לבנה (bouleau).

3031 / (בראשיתך ל,לז) / לוז
קולדר"א / coldre / אלסר
"עץ שגדלים בו אגוזים דקים", כדברי רש"י, אולי העניין קשור עם שם הפרי בצרפתית של היום noisette, כלומר "אגוז קטן"; יכול להיותף שכבר בימי רש"י היו משתמשים בכינוי זה, ליד השם הרשמי coldre. בכמה כתבי-יד יש גרסאות הקרובות למלה noisette, שאין עדות ידועה עליה לפני 1280.

3032 / (בראשית ל,לז) / ערמון
קשטיניי"ר / chastenier / עץ ערמון

3033 / (בראשית לא,י) / ברדים
פיישי"ד / peised / מנומש
מלשון (pois) peis "אפונה", כלומר שיש בו כתמים בצורת אפונה. אלא שפירושו של רש"י, שהוא ממילא קשה להבנה, עולה בקושי בקנה אחד עם הלעז. אין לקבל את הגזרון (poix) peiz "זפת" ולדבר על מעין כתמי זפת, כי יש שי"ן ולא צד"י בכל הגרסאות.

3034 / (בראשית לא,לד) / כר
בשטי"ל / bastel / אוכף
כך כתוב ברוב כתבי-היד. באחדים מהם קוראים את הצורה הקרובה בש"ט ואין הבדל ביניהם (אולי bast יותר גדול מ – bastel).

3035 / (בראשית לא,לז) / ויוכיחו
אפרובי"ר / aprover / לברר
ר' לעיל מס' 3021.

3036 / (בראשית לג,י) / ותרצני
אפיימינ"ט / apeiement / פיוס

3037 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום

3038 / (בראשית לג,יא) / ברכתי
מו"ן שלו"ד / mon salud / שאילת שלומי
רש"י רואה ב"מנחה" הזאת רק אות לברכת שלום והוא מתרגם קודם את המושג ואחר-כך את המלה שבפסוק.

3039 / (בראשית לג,יג) / עלות
אינפנטיי"ש / enfanteis / שיש להן ולדות
כפי הנראה תואר (מלטינית *infantix או כדומה), המציין את החיה, היולדת ולדות.

3040 / (בראשית לז,ב) / (דבתם)[דבה]
פרלידי"ץ / parlediz / דיבה, רכילות
מלשון parler "לדבר" עם סיומת קיבוצית: "מכלול דיבורים", ובריבוי יש מן השלילה.

3041 / (בראשית לח,טז) / ויט
דישטולי"ר / destolir / לסטות
בכתב-יד אחד: דישטורני"ר destorner.

3042 / (בראשית מ,א) / אפה
פישטו"ר / pestor / אופה (המייצר פת)

3043 / (בראשית מ,י) / שריגם
וידי"ץ / wediz / ענף גפן
באה"ל הייתה לנו הצורה wedile (מס' 67 ועוד), "קנוקנת", שהיא מילת הקטנה של wediz.

3044 / (בראשית מ,י) / סמדר
אישפני"ר / espanir / להנץ, להתפתח
רש"י מתאר את התפתחות הצמח מפרח לפרי. לשם כך הוא משתמש במלה "סמדר" משיר השירים (ב', י"ג וט"ו; ז', י"ג) ובצרפתית espanir, להיפתח לגמרי.

3045 / (בראשית מ,טז) / פת כסנין
אובלידי"ש / obledes / רקיקים
עוגות של בצק עדין. מעניין, שרש"י אינו מסביר כאן שום מלה מן הפסוק, אלא, כדי להורות על צורת הסלים שבפסוק, מביא עובדה מחיי יום-יום בצרפת, והלעז שייך לסיפור הזה.

3046 / (בראשית מא,ב) / אחו
מריש"ק / maresc / בִיצה

3047 / (בראשית מא,ג) / דקות
טינבי"ש / tenves / דקות

3048 / (בראשית מא,ה) / קנה
טודי"ל / tudel / צינור, גבעול

3049 / (בראשית מא,ה) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות

3050 / (בראשית מא,ו) / שדופת
השלידי"ש / hasledes / שרופות, מיובשות, שזופות

3051 / (בראשית מא,ו) / קדים
ביש"א / bise / רוח חזקה, קרה ויבשה

3052 / (בראשית מא,ז) / בריאות
שייני"ש / seines / בריאות
חזרה על מה שכתוב כבר בפסוק ה'. כפי הנראה להעז לא הופיע בכל כתבי-היד באותו מקום, באלה בפסוק ה' ובאלה בפסוק ז'.

3053 / (בראשית מא,יד) / בור
פוש"א / fose / חפירה

3055 / (בראשית מא,יט) / רקות בשר
בלושי"ש / bloses / מחוסרות
התואר blos ממוצא גרמני (bloss, ערום, גרוד, חסר) לא השאיר שרידים בצרפתית של היום. מעניין, שבגרמנית bloss הוא גם תואר הפועל במשמעות "רק".

3056 / (בראשית מא,מ) / ישק
גרנישו"ן / garnison / ציוד, צידה, אספקה
המשמעות של המלה בצרפתית של היום "חיל-מצב" היא התפתחות בכיוון אחר של "ציוד, מצודה".

3057 / (בראשית מג,טז) / צהרים
דישני"ר / disner / ארוחת-צהריים
בעקבות שינויים בהרגלי האכילה של תושבי צרפת, disner הוא היום (מאז המאה הי"ט, עם הבדלים בין איזור לאיזור) ארוחת-הערב.

3058 / (בראשית מד,ב) / (גביעי)[גביע]
מדירנ"א / maderne / כוס ארוכה עשויה עץ משויש (כוס הדורה)
ר' אה"ל מס' 1166.

3059 / (בראשית מה,ב) / בית
מיישניד"א / meisnede / בני הבית
כמובן לא הבית עצמו (maison, meison) שמע על התרגשות יוסף, אלא "התכולה האנושית" של הבית.

3060 / (בראשית מז,ז) / ויברך
שלודי"ר / saluder / לשאול בשלום
בניגוד לברכה של פסוק י' (מס' 3037), שהיא באמת ברכה.

3061 / (בראשית מח,ז) / כברת ארץ
קרואיד"א / charuede / מלוא מחרשה (מה שמחרשה מספיקה לחרוש במשך יום)

3062 / (בראשית מט,ו) / עקרו
אישיריטי"ר / esjareter / לכרות את גידי השוק

3063 / (בראשית מט,יא) / שרקה
קורייד"א / corjede / עריס (שורה של גפנים המודלות על גדר והן יוצרות מעין סוכה)

3064 / (בראשית מט,יג) / חוף
מרק"א / marche / גבול, ספר

3065 / (בראשית מט,יט) / עקב
טרצי"ש / traces / עקבות
גדודי גד יחזרו אחרי המלחמה על עקבותיהם, כי לא ימותו ולא יילכדו.

3066 / (בראשית מט,כו) / תאות
אשומיי"ל / asomeil / גבול
המלה, שמוצאה מהגזרון הלטיני summa ("שיא"), כפי הנראה מהמלה *assumaculum, מצויה רק במקורות יהודיים (ר' מילונו של לוי, מס' 121).

שמות

3067 / (שמות ב,ג) / גמא
יונ"ק / jonc / גומא

3068 / (שמות ב,ג) / סוף
רושיל / rosel / סוף
דברי רש"י "הוא לשון אגם" קשים לפענוח, בעיקר לאור הלעז וגם לאור הפסוק של ישעיה, שהוא מביא, אבל יש גם במקרא "אגם" במשמעות צמח (ירמיה נ"א, ל"ב).

3069 / (שמות ד,י) / כבד פה
בלב"א / balbe / עילג, מגמגם
בהרבה כתבי-יד קוראים בלב"ו balbo (איטלקית?), אולי מפני שבצרפתית נעלמה המלה במשך ימי-הביניים הוחלפה ב – begue.

3070 / (שמות ה,ז) / תבן
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר בשדה אחרי הקציר)
בצרפתית של היום eteule, באנגלית stubble, בגרמנית Stoppel.

3071 / (שמות ה,ז) / לבנים
טיולי"ש / tiules / רעפים

3072 / (שמות ה,ח) / נרפים
ריטריי"ט / retreit / הימנעות
היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי-היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן אני מציע לראות בלעז שם-עצם, המוסר את משמעות העניין.

3073 / (שמות ז,א) / (נביאך)[נביא]
פריידוי"ר / preideor / פרקליט
לפי ברנדין, המסתמך על רוב הגרסאות, preideor היא צורה חילופית של pleideor, "הטוען לפני בית-הדין". לפחות כתב-יד אחד כותב פרקייר"א [-פריקייר"א] prechire, "מליץ ומטיף" (ביחסת הנושא), וזה מתאים יותר לדברי הפירוש: "המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחה". הגרסה "פרידיג"ר". שבחומשים (פרידגי"ר באחד מכתבי-היד) מושפעת מהגרמנית (Prediger).

3074 / (שמות ז,יט) / (אגמיהם)[אגם]
אישטנ"ק / estanc / אגם

3075 / (שמות ח,ב) / כנם
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
שייך להלן ח,יג ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסוימות.

3076 / (שמות ח,ב) / צפרדע
גרינוילייר"א / greinoiliere / קבוצת צפרדעים
בהרבה כתבי-יד יש דלי"ת במקום הרי"ש (אותיות המתחלפות תכופות בכתיבה) ולפי זה גרס דרמסטטר (או ברנדין) גרינויליד"א greinoilede, באותה משמעות. אך נראה יותר להתאים את שתי הדוגמאות, הלעז הזה והלעז הקודם. בכתבי-יד אחדים מביאים צורה נגזרת מהלטינית rana ("צפרדע") ריינולייר"א reinoliere וכדומה.

3077 / (שמות ח,ה) / התפאר
ונטי"ר / wanter / להתפאר, להשתבח
ההבדל בין wanter ל - porwanter הוא, כפי הנראה, שהראשון מצביע על התפארות בלי סיבה סבירה, והשני התפארות, שיש לה על מה לסמוך.

3078 / (שמות ח,יג) / כנם
פידולייר"א / pedoliere / קבוצת כינים
ר' לעיל מס' 3075. למרות שרוב הגרסאות ב – r, ברנדין קורא כאן, בניגוד לשם, פידויליד"א pedoilede כמו שכתב לעיל grenoilede גרינויליד"א.

3079 / (שמות ח,יז) / משליח
אינטיציי"ר / enticier / לדרבן, לשסות

3080 / (שמות ט,ח) / (חפניכם)[חפנים]
יילוני"ש / jelones / גלונים (מידות היובש)
בין המון הגרסאות בולטות האותיות המכַוונות לפענוח הנ"ל (או למלה קרובה כגון יילונ"ש, גלונ"ש, galons, jelons [כמו השם העברי]). שונה לגמרי הוא הנוסח פויי"ל שבארבעה כתבי-יד; כפי הנראה רצו לקרב את הלעז לגזרון poing ("אגרוף"), אבל מלה כמו poiel אינה ידועה. ייתכן שרש"י הסתפק בהצבעה על מידה גדולה.

3081 / (שמות ט,ח) / פיח
אולבי"ש / olves / גחלים
שני הלעזים האחרונים אין להם עדויות ברורות וחד משמעיות, אך שניהם מופיעים במקום זה בגלוסר של פריז, שיצא לאור בעריכת מ' למבר ול' ברנדין.

3082 / (שמות ט,יז) / מסתולל
קלקיי"ר / chalchier / לכבוש
משמעות ראשונית של מלה: "לדרוך, לרמוס" ובהשאלה "לדכא, לרדוף".

3083 / (שמות י,טו) / ירק
וירדור"א / werdure / ירק (צמחייה ירוקה)

3084 / (שמות י,כב) / שלשת
טירציינ"א / terceine / קבוצה של שלושה

3085 / (שמות י,כב) / שבעת
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
המלה העברית אינה מופיעה כאן במקרא (אלא ר' להלן מס' 3089); היא ניתנת לדוגמא מקבילה ל"שלשת".

3086 / (שמות י,כו) / פרסה
פלנט"א / plante / כף רגל

3087 / (שמות יב,ז) / משקוף
לינטיי"ר / lintier / משקוף
בצרפתית של היום linteau (החלפת הסיומת).

3088 / (שמות יב,יא) / פסח
פשק"א / paske / פסח
אפשר גם לקרוא פשק"א pasche, אך גברה בצרפתית הצורה paske, או בכתב המקובל pasque, בגלל השפעות צדדיות. רש"י רומז כפי הנראה לפועל הצרפתי passer ("לעבור") או לשם passage ("מעבר"), שמשמעותם תואמת את הסברו האטימולוגי, כמו "פסח" ו"פסע" בעברית.

3089 / (שמות יב,טו) / שבעת
שייטיינ"א / seiteine / קבוצה של שבעה
ר' לעיל מס' 3085.

3090 / (שמות יד,ג) / נבכים
שירי"ץ / serez / לחוצים, דחוסים

3091 / (שמות יד,יא) / המבלי אין קברים
ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פןשי"ש / se por feilance de non foses / האם בגלל מחסור של לא קברים
לעז זה, הארוך מכל הלעזים שבפירוש רש"י על התורה, ואולי בכל פירושי רש"י, מיועד להסביר חריג תחבירי: השימוש בשתי שלילות, המחזקות, ולא מבטלות, זו את זו. כפי שבעברית יש לנו "מבלי" ו"אין", היה אפשרי בצרפתית, כפי הנראה, לומר "מחסור של לא" במקום "מחסור" סתם.

3092 / (שמות יד,כד) / מהומה
אישטורדישו"ן / estordison / מבוכה, הלם
רש"י אינו מתרגם את הפועל שבפסוק (ויהם), אלא מתרגם את הסברו שלו: "לשון מהומה".

3093 / (שמות טו,י) / עופרת
פלו"ם / plom / עופרת

3094 / (שמות טו,כד) / וילנו
decompleinst sei / דיקומפליינש"ט שי"י / התלונן (מלה במלה: קונן על עצמו)
צורת היחיד לפי הנושא: "העם". רש"י מסביר, שהנפעל משמעותו חוזרת, כלומר: הנושא מפעיל את עצמו. אינני יודע, מה מוסיפה הקידומת de-.

3095 / (שמות טז,ה) / ברכה
פוישו"ן / foison / שפע
רש"י מסביר "לקטו לחם משנה": "בלקיטתו היה נמצא לחם משנה", לא שלקטו יותר, אלא שהקב"ה השרה "ברכה" על מה שלקטו.

3096 / (שמות טז,יד) / כפר
ייליד"א / jelede / (שכבה)קפואה

3097 / (שמות טז,יד) / דק
טינבי"ש / tenves / דק
אין מקום כאן לרבים, ואולי לפנינו יחסת-נושא.

3098 / (שמות טז,כא) / ונמס
destemprer / דישטימפרי"ר / למתן, להפשיר

3099 / (שמות טז,לא) / גד
אליינדר"א / aliendre / כוסבר

3100 / (שמות יח,יח) / תבל
פלישטרי"ר / fleistrir / לכמוש, לנבול

3101 / (שמות כ,ה) / קנא
אינפרינמינ"ט / enprenment / חרון-אף
הלעז אינו מתרגם את קנא, אלא את מושג הקנאות: "כל לשון קנא אינפרינמינ"ט בלע"ז". ראה להלן מס' 3217.

3102 / (שמות כ,כג) / מעלת
אישקילונ"ש / eschelons / מדרגות

3103 / (שמות כא,כה) / פצע
נברדור"א / navredure / פציעה
כתבנו בלי יו"ד לפני הדל"ת, כי כך הוא בכל הגרסאות. וייתכן, שלא היה מקום ל – e, כי ה – d בצרפתית הייתה אילמת בתקופה ההיא או כמעט אילמת.

3104 / (שמות כא,כה) / חבורה
טי"א / taje / כתם

3105 / (שמות כא,כה) / חבטה
בטדור"א / batdure / מכה
ר' מה שנאמר לגבי navrdure באותו פסוק לעיל (מס' 3103). אבל כאן כתב-יד אחד נותן בטידור"א batedure. רש"י מסביר פעמיים את המלה "חבורה" אחת לפי העברית ("כתם") ואחת לפי תרגום אונקלוס ("משקופי").

3106 / (שמות כב,ה) / קצים
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה (=קוץ).
ר' אה"ל מס' 110.

3107 / (שמות כב,כ) / תונה
קונטרליי"ר / contralier / לקנטר
ר' אה"ל מס' 671. בלעז שלפנינו חלה דיסימילציה (בידול) לעומת contrarier.

3108 / (שמות כה,ב) / ידבנו
פרישנ"ט / presant / מתנה

3109 / (שמות כה,י) / ארגז
אישקרי"ן / escrin / קופסה
"יושב על שוליו", כלומר בלי רגליים.

3110 / (שמות כה,יח) / מעשה צורפים
שולדי"ץ / soldez / מולחמים
רש"י מסביר קודם, כיצד לא נעשתה המלאכה: על-ידי הלחמה.

3111 / (שמות כה,יח) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
כפי שנאמר לעיל, אפשר לכתוב גם batdiz (בטדי"ץ) כרוב כתבי-היד, משום אילמותה של ה – d.

3112 / (שמות כה,לא) / דרך הצורפים
שולדי"ר / solder / להלחים
ר' לעיל מס' 3110.

3113 / (שמות כה,לא) / מקשה
בטידי"ץ / batediz / עשוי בהכאה
ר' לעיל מס' 3111.

3114 / (שמות כה,לא) / (גביעיה)[גביעים]
מדרינ"ש / madrins / גביעים
בעצם כוסות ארוכות וצרות (ר' אה"ל מס' 1166). אפשר גם לקרוא מדירני"ש madernes.

3115 / (שמות כה,לא) / (כפתריה)[כפתורים]
פומיל"ש / pomels / כפתורים (כדורים לנוי מסביב לקנה)
רש"י מתאר את הכפתורים "כמין תפוחים" ומתרגם בהתאם, כי pomels מוצאו מהמלה pome(pomme) "תפוח".

3116 / (שמות כה,לג) / משקדים
ניילי"ר / neeler / לגפר (לבצע תצריב באמצעות גפרית)

3117 / (שמות כה,לח) / (מלקחיה)[מלקחים]
טינליי"א / tenalie / צבת
יש גרסאות עם סימן ריבוי: טיניילי"ש tenalies.

3118 / (שמות כה,לח) / (מחתתיה)[מחתות]
פוישידויר"א / puisedoire / דלי, כלי שאיבה
מסתבר, שכך המשמעות המקורית של המלה, המציינת כאן "מחתה", כלומר כלי לחתות גחלים ולנקות את האפר. האל"ף מופיעה בכל הגרסאות.

3119 / (שמות כו,א) / חגורות של משי
פיישי"ש / feises / פסים, רצועות
רש"י מסביר את "מעשה חושב" של יריעות המשכן: "אריגה בשני כותלים, פרצוף אחד מכאן ופרצוף אחד מכאן" בהצבעה על חגורות של משי, שהיו מייצרים בזמנו בשיטה דומה.

3120 / (שמות כו,ד) / ללאת
לצול"ש / lacols / שרוכים, לולאות

3121 / (שמות כו,ו) / קרסים
פירמייל"ץ / fermeilz / סגרים
ר' אה"ל מס' 1758.

3122 / (שמות כו,טו) / עמדים
אישטנטיבי"ש / estantives / עומדות, ערוכות בעמידה
צורת הנקבה, כפי הנראה, בהתאם לתרגום הצרפתי של "קרשים" planches.

3123 / (שמות כו,כו) / בריחם
אישבר"ש / esbars / מוטות

3124 / (שמות כז,ג) / לדשנו
אישצינדרי"ר / escendrer / לפנות את האפר
לפי כמה גרסאות אפשר גם לקרוא דישצינדרי"ר descendrer באותה משמעות.

3125 / (שמות כז,ג) / (יעיו)[יעים]
ודי"ל / wadil / יעה, מגרפה

3126 / (שמות כז,ג) / (מזלגתיו)[מזלגות]
קרוצינ"ש / crocins / ווים, אנקולים

3127 / (שמות כז,ד) / מכבר
קריבל"א / crible / כברה

3128 / (שמות כז,י) / קונדסין
פל"ש / pals / יתדות, כלונסאות

3129 / (שמות כז,י) / אונקליות
גונ"ש / gons / צירים

3130 / (שמות כח,ג) / כהונה
שיריינטריא"ה / serjentrie / שירות

3131 / (שמות כח,ד) / סינר
פורציינ"ט / porceint / חגורה

3132 / (שמות כח,ד) / תשבץ
קשטונ"ש / chastons / משבצות

3133 / (שמות כח,ד) / מצנפת
קרויפ"א / coife / שביס עשוי רשת

3134 / (שמות כח,ז) / אצילים
קודי"ש / codes / מרפקים
ר' אה"ל מס' 2414.

3135 / (שמות כח,יד) / דה"מ שרשרת
אינצינשייר"ש / encensieres / מחתות (מיכלים לקטורת)
הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבות, מעשה קליעת חוטין… כאותן שעושים לערדסקאות שקורין אנצינשייר"ש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שבן "מעשה נקבים וכפלים".

3136 / (שמות כח,טו) / משפט
דיריישנימינ"ט / dereisnement / הוכחה
לפי דברי רש"י "נשפט" מצביע כאן על כך, שבחושן מבהיר את הצדק בין שני בעלי-דינים וכדומה. במשמעות זו היינו מצפים לצורה דישריישנימינ"ט desreisnement, אך כפי הנראה נפלה השי"ן (מחמת דיסימילציה?).

3137 / (שמות כח,כב) / גבול
אשומיי"ל / asomeil / גבול, קצה

3138 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת
גנ"ט / gant / כפפה
"ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלע"ז. [וקורין לאותה מסירה ריוישטי"ר]" (מה שבאריחיים חסר בדפוס ראשון של פירוש רש"י).

3139 / (שמות כח,מא) / דה"מ ומלאת
ריוישטי"ר / rewestir / להלביש, להסמיך
בשני כתבי-יד יש גרסה הקרובה לצורה אינוישטי"ר inwestir, שהוא המונח המקובל עד היום להסמכה חגיגית.

3140 / (שמות כט,יג) / (ה)חלב המכסה את הקרב
טייל"א / teile / קרום

3141 / (שמות כט,יג) / (ה)יתרת על הכבד
איבדי"ש / ebdes / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084.

3142 / (שמות כט,כ) / תנוך
טינרו"ם / tenrum / חסחוס (שבאוזן)
הכוונה לחסחוס מכוסה עור, ולדברי רש"י מדובר ב"אמצעי".

3143 / (שמות כט,כז) / תנופה
וינטילי"ר / wenteler / להניף

3144 / (שמות ל,ז) / נרת
לוצי"ש / loces / מנורות
הכלים, שבהם שמים את השמן, להבדיל מן הלהבות עצמן. חסר בדפוס ראשון.

3145 / (שמות ל,לד) / נטף
גומ"א / gome / שרף (של אילן)

3146 / (שמות ל,לד) / נטף
תירייק"א / theriake / תריאקה
תרופה, שהייתה עשויה כפי הנראה משרף-עץ, אך בזיהוי הזה יש הרבה ספקות, גם מבחינה בלשנית גם מבחינת המשמעות. ר' אה"ל מס' 1194.

3147 / (שמות לא,י) / שרד
לצידי"ץ / lacediz / רשת
בגדי כהונה "היו ארוגים במחט עשויים נקבים נקבים", כלומר מעין תחרים.

3148 / (שמות לב,ג) / ויתפרקו
דישקריי"ר / descharjier / לפרוק

3149 / (שמות לב,ד) / דה"מ בחרט
ניאי"ל / neel / תצריב שחור

3150 / (שמות לב,טז) / חרות
אנטייליי"ר / enteilier / לחתוך, לפסול

3151 / (שמות לה,יד) / (נרתיה)[נרות]
לוצי"ש / loces / מנורות
ר' לעיל מס' 3144, וכאן רש"י אומר בפירוש: "בזיכין שהשמן והפתילות נתונין בהן".

3152 / (שמות לח,ח) / מראת
מירידויר"ש / miredoirs / מראות

3153 / (שמות לט,ג) / וירקעו
אישטינדר"א / estendre / למתוח
יש גרסה אחת בכתבי-יד, אטאנבי"ר, ולפיה מופיע בדפוס ראשון: אטינבי"ר; אם זו הגרסה הנכונה, יש לקרוא atenvir ("להדק").

ויקרא

3154 / (ויקרא א,ט) / אשה
פואיד"א / foede / אש, מוקד

3155 / (ויקרא ג,ד) / כסלים
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)

3156 / (ויקרא ג,ד) / מתנים
לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות

3157 / (ויקרא ג,ד) / (ה)יתרת על הכבד
איברי"ש / ebres / סרעפת
ר' אה"ל מס' 2084. גם כאן יש גרסאות בדל"ת.

תוכן העניינים

אוצר לעזי רש"י

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה