אוצר לעזי רש"י· משה קטן
תלמוד
ברכות
1 / (ברכות ד.) / שליא
וישטידור"א / westedure / לבוש, ובהשאלה – [vestedure] שליה
המלה הצרפתית מגלמת בעצמה את ההסבר של רש"י.
✭ clothing, metaphorically for placenta
2 / (ברכות ו.) / חופיא
פריי"ר / freier / חיכוך
ר' מילונו של לוי (מס' 479).
✭ rubbing
3 / (ברכות ו:) / צוות
שול"ץ / solaz / שעשוע
כלומר חֶברה. המונעת את האדם החי בתוכה מלהשתעמם.
✭ entertainment (referring to a society, that prevents people from getting bored.)
4 / (ברכות ז.) / שורייקי
טיי"ש / tajes / כתמים
✭ stains
5 / (ברכות ח.) / אסכרא
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
מלה במלה: פצע טוב, ביטוי מפתיע, המופיע 9 פעמים בלעזים של פירוש רש"י על התלמוד, אך אין לו עדות במקום אחר; אולי יש להבין את המלה "בון" לא במשמעות של "טוב", אלא במשמעות "אבעבועה" מלשון "בובון" ביוונית. ברם, לפי ד"ר יוליוס פרויס Bon malan bei raschi. In: Festschrift zum 70. Geburtstage A.Berliner's. Berlin. 1903. ע' 300-296. "טוב" הוא כאן לשון סגי נהור. דפוס סונצינו גורס איישטראנגלמאנ"ס (קרי: אישטרנגלימינ"ט) estranglement (אסכרה), שוודאי אינו מאת רש"י. ר' מילונו של לוי (מס' 433). ור' להלן מס' 1219.
✭ a serious wound
6 / (ברכות ח.) / זיבולא
פיליד"א / pelede / מלוא את-חפירה
"עד מלוא את-חפירה אחרון", דהיינו עד שפיכת העפר האחרון על הקבר.
✭ shovelful
7 / (ברכות ט:) / כרתי
פוריל"ש / porels / כרשים (ירק מאכל)
✭ leek (vegetable used as food)
8 / (ברכות י:) / גירר
טראינ"ה / traina / [הוא] גרר
לעז הנמצא רק בכתב-יד אחד, וגם אינו מודפס בדפוסי התלמוד שלנו, ויש לפקפק במקוריותו.
✭ (he) dragged
9 / (ברכות יג:) / קבורת הזרוע
ברדו"ן / bardon / חלק (של הזרוע) שהוא מלא בשר
אין קשר עם המלה הצרפתית bras "זרוע", אלא עם המלה הגרמנית Braten "צלי בשר". ר' בלונדהיים ב' (ע' 131-130).
✭ the part (of the arm) which is full of flesh, biceps
10 / (ברכות יח:) / ברדא
גלצ"א / glace / קֶרח
✭ ice
11 / (ברכות כב:) / קילעא
פורק"א / porche / פרוזדור
מבנה הבולט החוצה, שבו פתח הבית.
✭ antechamber, entrance hall [porch]
12 / (ברכות כד.) / טוחות
אפלשטרידי"ש / aplastredes / מכוסות טיח
לשון נופל על לשון "טוחות", לומר שהגוף התחתון חָלָק אצל הנשים כמו קיר, שכיסוהו טיח. מלה זו לא פוענחה בבלונדהיים א' אלא ב' (ע' 101-100). ור' מילונו של לוי (מס' 94).
✭ plastered, smoothed
13 / (ברכות כד.) / גיהק
רוטי"ר / roter / לגהק
✭ to belch, to burp
14 / (ברכות כד.) / פיהק
בדייליי"ר / badeilier [badaillier] / לפהק
✭ to yawn
15 / (ברכות כד.) / נתעטש
אישטירנודי"ר / esternuder / להתעטש
✭ to sneeze
16 / (ברכות כד.) / גיהק
אישטינדייליי"ר / estendeilier [estendeillier] / להתמתח
מצוי רק בדפוס סונצינו (מהדורה ב'. רעא בערך) בצורת אשטריליי"ר (צ"ל אישטריליי"ר estrelier), שהיא ודאי שיבוש.
✭ to stretch
17 / (ברכות כד:) / (סנטרו) [סנטר]
מינטו"ן / menton / סנטר
✭ chin
18 / (ברכות כה.) / ירקון
ילונציא"ה / jaloncia / צהבת
יש דמיון-צלילים רב בין המלה צהבת" בצרפתית עתיקה (ילונציא"ה) ובין המלה, ממוצא שונה לגמרי, המציינת "קנאות" (jalosie ילושיא"ה); הנחה נועזת למדאי תהיה, שרש"י התכוון לרמוז על הקשר בין מחלת "הירקון" ובין הקנאה, הגורמת לאדם, שפניו "מוריקות". צורה שונה של הלעז גלניצ"א (=ילניצא"ה jalnice) מופיעה בדפוס סונצינו. חוץ מצורה זו אין בשום מקור (אף לא במס' 741 להלן) האות צד"י המתבקשת, ובמקומה, בכל כתבי-היד, האות סמ"ך, שרש"י נמנע שיטתית מלהשתמש בה! ר' מילונו של לוי (מס' 519).
✭ jaundice, hepatitis
19 / (ברכות כה.) / קרום
טייל"א / teile / אריג, קרום
ר' מילונו של לוי (מס' 756).
✭ membrane [see: 2043]
20 / (ברכות כה:) / עששית
לנטירנ"א / lanterne / קופסה של זכוכית (המשמשת בדרך-כלל להגן על להבה של נר)
✭ lantern, glass box used for protecting the flame of the candle
21 / (ברכות כח.) / נעניתי לך
שורפרלידי"ץ / sorparlediz / דיבור-יתר
חסר בדפוסי התלמוד שלנו. כפי הנראה רש"י מפרש "נעניתי" מלשון "מענה", ולא כפרשנים אחרים הרואים במלה לשון "עינוי". ר' מילונו של לוי (מס' 654).
✭ overtalk
22 / (ברכות כח:) / פטיש
פי"ק / pic / מעדר
✭ hoe
23 / (ברכות כח:) / אסדא
צי"ף / cep / סד (שבו נעלו רגלי אסירים)
ר' מילונו של לוי (מס' 196) ור' להלן מס' 1794.
✭ stocks (for locking prisoner's feet)
24 / (ברכות כח:) / אסדא
רי"ד / red [radeau] / רפסודה
✭ raft
25 / (ברכות כח:) / אסדא
ולו"ס / vlos / רפסודה (בגרמנית)
אחרי שהביא רש"י את הלעז הצרפתי red [radeau], הוא מוסיף: "ובלשון אשכנז ולו"ס". הכתיב בגרמנית של היום: Floss.
✭ raft (in German)
26 / (ברכות כח:) / צמר גפן
קוטו"ן / coton / כותנה
יש להעיר, שפירושה המקורי של המלה הארמית "כותנא" הוא פשתן.
✭ cotton
27 / (ברכות לא:) / (צחור)[גיחור]
רו"ש / ros / אדמוני
✭ red
28 / (ברכות לב.) / החלהו
אנויי"ר / anuier / להטריד, "לנדנד" [enuier]
✭ to annoy, to nag
29 / (ברכות לב.) / אשתא דגרמי
מלויי"ד / malweid [maleveid] / מיחושים (כלומר קדחת)
ר' מילונו של לוי (מס' 65)
✭ aches (from fever)
30 / (ברכות לו.) / זמית
שלמויר"א / salmuire / מי-מלח (של שימורים)
ר' מילונו של לוי (מס' 721).
✭ brine (for pickling)
31 / (ברכות לו:) / המלתא
ליטוארי"א rie [rie] letua / דייסה לתרופה, העשויה מעשבים ממותקים
בפירוש רש"י על "חביץ קדירה", מדובר במאכל העשוי מקמח, מדבש ומשמן "וקרו ליה אברושד"י (נ"א: אברוש"ך)". אין זה לעז צרפתי, אלא מלה פרסית – שאולי יש לה איזה קשר עם המלה היוונית "אמברוסיה" (מטָעם האלים). ר' "דקדוקי סופרים", אות ל'.
✭ a porridge for medicine, made of sweetened herbs
32 / (ברכות לז.) / אורז
מי"ל / mil / דוחן
מה שאנו מכנים "אורז" לא היה ידוע בימי רש"י בצרפת, או בכל אופן לא היה בשימוש.
✭ millet
33 / (ברכות לז.) / דוחן
פני"ץ / paniz / פנג
✭ a type of millet, panic grass
34 / (ברכות לז:) / חביצא
שלקי"ק / salchich [ ] / תבשיל המתבשל בתוך סיר ובו פירורי לחם ועוד
לא פוענח ע"י בלונדהיים. אולי: נקניק (salsice שלשיצ"א) או רוטב מלוח (salcis שלצי"ש). בניירות, שהשאיר בלונדהיים בעזבונו, הוא מביא את המלה salaie (=שלייא"ה saleie?), כמין מאפה מלוח. ור' גם להלן מס' 2018.
✭ a dish cooked in a pot with bread crumbs
35 / (ברכות לט.) / דורמסקין
אדרילצי"ש / adrelces / מלוח (שיח בר)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 54-53)
✭ wild orache, atriplex (plant), salt bush
37-36 / (ברכות לט.) / דורמסקין
פרוני"ש / prunes / שזיפים
✭ plums
38 / (ברכות לט.) / פרגיות
פירדרי"ץ / perdriz / חגלות
✭ (rock) partridges
39 / (ברכות לט.) / פרמינהו
מינושיי"ר / menusier / לקצץ
✭ to cut, to chop
40 / (ברכות לט.) / שיבתא
אניי"ד / aneid / שֶבֶת (צמח ריחני)
ר' בלונדהיים ב' (עמ' 94-91), המצביע על ערבוב התחומים בין שני מיני צמחים קרובים זה לזה, בצרפתית של היום aneth ו-anis.
✭ dill, anise (a aromatic plant)
41 / (ברכות מ.) / אסכרה
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
42 / (ברכות מ.) / קצח
נייל"א / niele [neele] / קצח (צמח)
✭ fennel (plant)
43 / (ברכות מ:) / הקרים
בוטי"ר / boter / להתעבות (יין המתקלקל)
✭ to thicken (wine likely to get spoiled)
44 / (ברכות מ:) / שיתין
פרונילי"ש / pruneles / פירות שזיף-הבר
לעז זה אינו נמצא בדפוסי התלמוד, אלא ב"עיקרי התלמוד", כ"י של ר' אברהם זכות, המביאו בשם רש"
✭ sloe ( a wild plum)
45 / (ברכות מ:) / טולשי
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר
ראה להלן מס' 166.
✭ fruits of the hawthorn
46 / (ברכות מא:) / פת שנלושה עם תבלין
אובלידי"ש / obledes / אפיפיות, "וַפלים"
✭ wafers
47 / (ברכות מב.) / לחמניות
אובלידי"ש / obledes / אפיפיות, "וַפלים"
✭ wafers
48 / (ברכות מב.) / ריסתנא
אמינישטרישו"ן / amenstrsion [amenestraison] / מנה, משאת
ראה להלן מס' 62; כפי הנראה הגרסה הנכונה גם כאן היא "דיסתנא". ור' בלונדהיים ב' (עמ' 85), הגורס amenestraison; לנו נראה יותר, לפי הגרסאות שלפנינו, amenestrison או amenestreison (אמינישטריישו"ן).
✭ present, gift, portion
49 / (ברכות מג.) / מושק
מושג"א / musge [musgue] / מוּשְׁק
ר' להלן מס' 541.
✭ musk
49א / (ברכות מג:) / סמלק
יסמי"ן / "בלשון ישמעאל".
✭ jasmine
50 / (ברכות מג:) / חלפי דימא
אישפי"ג / espig / אזוביון
✭ lavender, spike-lavender (plant)
51 / (ברכות מג:) / סיגלי
ויולי"ש / wioles [violes] / סגלים, סיגליות
✭ violets
52 / (ברכות מג:) / חבושין
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces
53 / (ברכות מג:) / פנתא
אינפייני"א / enpeinie [enpeigne] / פנת (העור העליון של הנעל)
✭ vamp, upper part of a shoe
54 / (ברכות מג:) / גילדא
שול"א / sole / סוליה
✭ sole (of a shoe)
55 / (ברכות מד.) / טרית
טונינ"א / tonine / טוּנה
✭ tuna
56 / (ברכות מד.) / בריכות
קובידי"ש / covedes / דגירות
ר' מילונו של לוי (מס' 254).
✭ hatchings
57 / (ברכות מד:) / סיסין
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint (plant)
58 / (ברכות מד:) / הרת
וידילור"א / wedelure[ ] / רחם (של חיה)
לא פענחנו בלונדהיים. אני מביא, כהנחה בלבד, את האפשרות של מלה הנגזרת מהפועל wedeler "ללדת (עגל)", שתהיה משמעותה "איברי הלידה" של הפרה. לוי מביא במילונו (מס' 786) את ההשערה וידיליא"ה vedilie (חוט הטבור), אותה מלה כמו wedilie (קנוקנת), ר' להלן מס' 67 ועוד.
✭ uterus (womb) [of an animal]
59 / (ברכות מד:) / יותרת הכבד
איברי"ש / edres / סרעפת
(ר' להלן מס' 2084).
✭ diaphragm
60 / (ברכות מז:) / אסימון
פלדו"ן / fladon / עשת, גולם (חתיכת מתכת, לפני שהוטבעה בה צורת מטבע)
✭ a metal disk (a pre-stamped coin).
61 / (ברכות נ:) / קורייטי
פוישו"ן / poison / שיקוי, משקה לרפואה
בצרפתית של היום, לפי גזירה ישירה מהלטינית: potion. המלה הנגזרת לפי ההתפתחות הטבעית של הלשון, poison כדלעיל, נתייחדה למובן "רעל".
✭ potion (for medicine)
62 / (ברכות נ:) / דיסתנא
אמינישטרישו"ן / amenestrison [amenestraison] / מנה, משאת
ר' לעיל מס' 48.
✭ present, gift, portion
63 / (ברכות נא.) / חי
פריש"ק / fresc / טרי, שרק עכשיו נמזג
✭ fresh, just mixed
64 / (ברכות נב:) / אוזן
אנש"א / anse / אוזן, ידית (של כלי)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 96).
✭ handle
65 / (ברכות נג.) / עששית
לנטירנ"א / lanterne / מנורה (נר שבתוך קופסה של זכוכית)
ר' לעיל מס' 20.
✭ lantern (a candle inside a glass box)
66 / (ברכות נד:) / (קרסוליה) [קרסול]
קיביל"א (cheville) / chevile / קרסול
✭ ankle
67 / (ברכות נה.) / לולבי גפנים
וידילי"ש / wedilies [vedilles] / קנוקנות
ר' להלן מס' 627.
✭ tendrils (vine)
68 / (ברכות נו.) / ככי
מישיליר"ש / meseleres [maisseleres] / (שיניים) טוחנות
מסיבות שאינן מובנות לי, רשם כאן בלונדהיים צורה בלי r”": maisseles בסימן שאלה. מאחר שברוב כתבי-היד (גם במ' 2319 ומס' 2322) יש רי"ש, איני רואה למה לא צירף את 673 אל 672 maisseleres. לגבי הכתיב בגרסת בלונדהיים, ראה במבוא.
✭ molar teeth
69 / (ברכות נז:) / קפוד
מרטינ"א / martrine / סמור, דָלָק
ר' להלן מס' 218. ברש"י על ישעיהו (י"ג, כ"א ול"ד, י"ד) מרטרינ"ש לועז את "ציים".
✭ marten
70 / (ברכות נז:) / מר
פושיו"ר / fosoir [fossoir] / מכוש
ר' מילונו של לוי (מס' 474).
✭ pick-ax
71 / (ברכות נז:) / פסל
דולידויר"א / doledoire / מעצד (מעין גרזן)
✭ adz (a type of ax) [a heavy curved steel tool, with a broad, chisel like end mounted on a wooden handle]
72 / (ברכות נז:) / קריא
יבנ"ץ / javanz / לילית
ר' מילונו של לוי (מס' 516).
✭ night owl
73 / (ברכות נז:) / קפופא
צואיט"א / cuete / כוס (עוף לילי)
ר' להלן מס' 218.
✭ little owl
74 / (ברכות נז:) / קורפרא
טלפ"א / talpe / חפרפרת
ר' מילונו של לוי (מס' 760).
✭ mole
75 / (ברכות נז:) / גודגדניות
צירישי"ש / cerises / דובדבנים
✭ cherries
76 / (ברכות נז:) / עטוש
אישטירנודי"ר / esternuder / להתעטש
✭ to sneeze
77 / (ברכות נז:) / תרדין
בלי"ץ () blez / bliz / סלק
ר' בלונדהיים ב' (ע' 128-127).
✭ beet
78 / (ברכות נז:) / סיסין
פוליו"ל / poliol / סוג של נענה
✭ a type of mint (plant)
79 / (ברכות נז:) / הרת
וידילור"א / wedelure [ ] / רחם (של חיה)
ר' לעיל מס' 58.
✭ uterus (womb) [of an animal]
80 / (ברכות נז:) / יותרת הכבד
איברי"ש / ebres / סרעפת
ר' להלן מס' 2084
✭ diaphragm
81 / (ברכות נח:) / בהקנים
לינטילו"ש / lentilos [lentillos] / עדשנים, שעורם מנומש בכעין עדשים
✭ freckled, lentiginous (who have a skin with lentil shaped freckles)
82 / (ברכות נח:) / גיחור
רו"ש / ros / אדמוני
✭ red
83 / (ברכות נח:) / הדריקנוס
וירואו"ש / weruos[verruos] / מיובל, שעורו מכוסה יבלות
✭ warty (whose skin is full of warts)
84 / (ברכות נח:) / (כ)נמטא
קרשפ"ו / crespo / מקורזל
לעז זה נמצא רק בדפוס התלמוד, שיצא בספרד בסביבות רמ"ה, והיא מילה ספרדית, שבאה במקום המלה הצרפתית, או שהוכנסה בזמן מאוחר; גם הנוסח של המלה המתורגמת – כהמטא?, כומט? – מעורר ספקות.
✭ curled
85 / (ברכות נח:) / פתויי ראש
פילטרי"ר / feltrer / לרפד, לדבק (כפי שמדובקים נימי הלֵבֵד)
✭ to felt, to mat, to pad (to glue together like the felt fibers)
86 / (ברכות נח:) / קפוף
וולטו"ר / woltur [voltur] / עזנייה
✭ vulture
87 / (ברכות נט.) / גזיזי
גלצונ"ש / glacons / חתיכות קרו.
✭ pieces of ice
88 / (ברכות נט.) / זעפא
טורביי"ל / torbeil / נחשול (סופת-נחשול)
ר' מילונו של לוי (מס' 774).
✭ storm, tidal wave
89 / (ברכות נט.) / ברקא
אישלויד"א / esloide / ברק
ר' מילונו של לוי (מס' 56).
✭ lightning
90 / (ברכות נט:) / גיחור
רו"ש / ros / אדמוני
✭ red
91 / (ברכות ס.) / שרטון
לימו"ן / limon / טיט, בוץ
✭ slime, mud
92 / (ברכות סב.) / שריף
הומי"ר / humer / לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)
ר' בלונדהיים פ' (ע' 87-86).
✭ swallow while inhaling
93 / (ברכות סב:) / אסטמא
אציי"ר / acier / פלדה
ר' בלונדהיים ב' (עמ' 49-47). מסתבר, שצריך להבין: כפי שהפיכת הברזל לפלדה מועילה לו… אם מעדיפים לא להשלים את המשפט בדברים, שאינם כתובים בפירוש, אולי אפשר להציע את הקריאה אאציי"ר aacier (פועל במשמעות "להפוך לפלדה").
✭ steel
94 / (ברכות סב:) / נחר
טושי"ר / toser[tosser] / להשתעל
✭ to cough
95 / (ברכות סב:) / (כרכשיה) [כרכשא]
טבחיא"ה / tabahie / פי-הטבעת
אין זו מלה צרפתית. כי בצרפתית אין חי"ת, אלא מלה ממוצא ערבי, הקשורה אולי עם השורש "טבח, מטבח", שמשמעותה הראשונה הייתה "מעי ממולא"; ייתכן, שלפנינו מלה, שהייתה בשימוש רק בקרב היהודים, ששאלו אותה מאחיהם בפרובנס ובספרד. ר' מילונו של לוי (מס' 754).
✭ anus
96 / (ברכות סב:) / קפנדריא
טריי"א / trieje [triege] / קיצור-דרך
✭ short-cut
97 / (ברכות סג.) / מחטא דתלמיותא
ברושדי"ר של גנביי"ש (de) brosder [ganbais (de) brosder] / ganbeis / רקמה של מקטורן מרופד
את ה – ganbeis היו לובשים מתחת לשריון כדי להגן על הגוף מכובד המתכת; לכן קשה למצוא באומנות של ימי-הביניים תמונות המתארות לבוש זה, שמהן היו יכולים ללמוד, מה טיב רקמה מיוחדת זו, אולי אפשר לשער, שלשם אוורור הבגד המרופד, היו רוקמים בו לולאות רחבות מעין תחרים – כפי שבתקופה מאוחרת יותר היו המקטורנים חלולים חלולים בחורים גאומטריים המכונים creves (מפוּצצים) – ומלאכת הרקמה, ככל שהיא מרחיבה – קלה יותר. או שהיו מעטרים בגד תחתון זה בשורות פשוטות וישרות.
✭ an embroidery on a padded jacket, nan?
שבת
98 / (שבת ג.) / מורסא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ burn, (infected wound)
99 / (שבת ו.) / בקעה
קנפני"א / chanpanie [chanpagne] / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' מילונו של לוי (מס' 209).
✭ open fields, plains
100 / (שבת ז.) / היזמי
רונצ"א / ronce / קוץ
ר' מילונו של לוי (מס' 187)
✭ thorn
101 / (שבת ז.) / היגי
איגלינטיי"ר / eglentier [auglentuer] / עץ ורד-הבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 63-62) ומילונו של לוי (מס' 179) והשווה להלן מס' 1825.
✭ wild rosebush
102 / (שבת ח:) / רקק
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
ר' מילונו של לוי (מס' 499)
✭ sand, gravel (mixed with water)
103 / (שבת ט:) / יתעלפה
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
ר' מילונו של לוי (מס' 784)
✭ to faint, lose consciousness
104 / (שבת ט:) / יקשור בין כתפיו
ריברציי"ר / rabracier / להפשיל את השרוולים
✭ rolling up the sleeves
105 / (שבת י.) / פוזמקי
קלצונ"ש / chalcons / העלי-בד
ר' מילונו של לוי (מס' 204)
✭ cloth shoes
106 / (שבת י.) / פכר
טריציי"ר / trecier / לשלב (מלה במלה:לקלוע)
✭ to join or combine[literally: plait]
107 / (שבת י.) / לודים
קיניליב"ש / chenelevs [cheneleus] / כנענים
בלונדהיים קובע את התעתיק cheneleus; בכל אופן הכוונה ל-u חצי-עיצורית, ועד המאה הט"ז לא הבחינו בכתיבה בשפות אירופה בין u לבין v.
✭ Canaanites
108 / (שבת יא:) / קיסם
ויר"א / wire [vire] / סרגל
✭ a ruler
109 / (שבת יא:) / סורק
פולונ"ש / folons / כובסים (הדורכים או הלוחצים או החובטים בבד כדי לאשפרו)
✭ laundry workers [fullers; cleansing and thickening clothes by pressing beating or treading.]
110 / (שבת יא:) / קוצים
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה
הקרדה היא אחד הקוצים השכיחים ביותר בצרפת, ולפעמים משתמשים בשמה כדי להצביע על קוצים סתם.
✭ fruit of a thistle
111 / (שבת יב.) / אפיקטויזין
וומיט"א / womite [vomite] / סם הקאה
ר' להלן מס' 831
✭ emetic medicine (drug to induce vomiting)
112 / (שבת יג:) / סינר
פורציינ"ט / porceint / חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 659/660).
✭ belt
113 / (שבת טז:) / ריתכן
שולדי"ר / solder / לרתך
ר' מילונו של לוי (מס' 743).
✭ to solder
114 / (שבת טז:) / אדמה
קרייד"א / creide / גיר
הלעז חזר בדפוסי התלמוד שלנו, אחרי "כלי אדמה".
✭ lime
115 / (שבת יז:) / כרשינין
ויצי"ש / weces [veces] / בקיה (צמח ממשפחת הקטניות)
הלעז ברבים, על דרך פולים או עדשים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 171-170).
✭ vetch [from the legume family]
116 / (שבת יז:) / אונין
רישטי"ש / ristes / אגודות פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 168).
✭ bundles of flax
117 / (שבת יח.) / דה"מ גפרית
ניאילי"ר / neeler / לגפר (לגלף את המתכת באמצעות גפרית)
✭ sulfurizing (engraving metal by sulfur)
118 / (שבת יח.) / קילור
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
אולי יש להטעים luzie. אולם, מאחר שאין כל עדות למלה הזאת חוץ מלעזי רש"י, וגם מקורה לא ברור כל צורכו, אין מקום להכריע.
✭ ointment for an infected eye
119 / (שבת יח.) / לחי
אי"ם / aim / חכה
ליתר דיוק: הקרס שבקצה החכה. ר' בלונדהיים ב' (ע' 70-68) ומילונו של לוי (מס' 69).
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
120 / (שבת יח:) / עססיות
טוברי"ש / tuvres [ ] / כמהים
לא פענחנו בלונדהיים. נמצא רק בכתב-יד אחד ולא בדפוסי התלמוד שלנו. ודאי תוספת מאוחרת. עם זאת המלה מעניינת מאוד. 1)מבחינת צורתה, אם הנחתנו נכונה (הוספנו וי"ו לגרסה שבכתב-היד:טבר"ש),יש לפנינו השלב הקדום של המלה הצרפתית truffe, שהבלשנים קבעו מכבר שמוצאה מהלטינית tuber דרך הצורה tufre. 2)מבחינת תוכנה: אין הכרח, שיהיו אלה דווקא "כמהים" ("שמרקעים"), אלא יכול להיות גם ירק אחר עגלגל הטמון באדמה, שכן למשמעות המלה היו גלגולים רבים.
✭ truffles [mushrooms]
121 / (שבת יח:) / תורמסין
בלי"ץ / blez [bliz] / סלק
הלעז מצוי רק בשני כתבי-יד, ואף שם בצורה מעוותת (כליי"ן), והוא חסר בדפוסי התלמוד שלנו.
✭ beet
122 / (שבת יט.) / פילגוס (אמצעיתו של ים)
פיליג"א / pelege[pelegue] / לב ים
רש"י מקשר עם המלה pelege הצרפתית את המלה התלמודית "פילגוס" (ובעירובין מא: את הפועל "והפליגה") הנראית מאותו מוצא. במילונים מוצאים רק את הצורה pelaigre (כפי הנראה בהשפעת peregrinus "צליין"), אך בפרובנסאלית יש pelec. אולי צריך להטעים pelege (ספרדית: pielago).
✭ middle of the sea
123 / (שבת יט:) / חררה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
✭ round cake
124 / (שבת יט:) / יקרמו
קרושטי"ר / croster / לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם)
✭ to form a crust, to encrust
125 / (שבת כ.) / מגריפה
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה, מרדֶה
ראה להלן מס' 1093.
✭ baker's shovel
126 / (שבת כ.) / עץ יחידי
צוקי"ש / coches / גדמי-עץ
בצרפתית של היום:souches.
✭ wood stumps
127 / (שבת כ:) / גבבא
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
✭ stubble (after harvest)
128 / (שבת כ:) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש (בעיקר המשמש למרבץ הבהמות)
ר' מילונו של לוי (מס' 435), שם יש לתקן את הכותרת ל – estraim או estrain.
✭ straw (mainly used as a resting place for animals)
129 / (שבת כ:) / זאזא
מולש"א / molse / טחב
✭ moss
130 / (שבת כ:) / נפיץ
קרפי"ר / charpir / לנער (סיב מהשבבים), לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 147-146) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ to beat (a fiber from chips and splinters), to unravel (a fiber or garment into threads)
131 / (שבת כ:) / גושקרא
פולצי"ל / folcel / פסולת של משי גולמי (העשוי מהחלק החיצוני של הגולם)
✭ raw silk's waste (made of the outer part of the cocoon)
132 / (שבת כ:) / סיריקון
ייד"ש () jieds / jeds / שאריות [של משי] (מה שזורקים [jeter=לזרוק])
לא פענחו בלונדהיים. הפתרון המוצע כאן נראה הולם מאוד, חוץ מהאות d, כי העדויות האחרות כולן ב – t, וכך מסתבר גם מחוקי הלשון. אולי יש כאן תופעה מקומית ("במקומנו").
✭ leftovers [of silk] (that's thrown away) [jeter = to throw away]
133 / (שבת כ:) / שברא
אורטיא"ה / ortie / סרפד
✭ nettle, (urtica)
134 / (שבת כ:) / עיטרן
דיהי"ט / dehet / עטרן
מלה צ'כית, הנמצאת בהגהות הב"ח (דוהי"ט [!] בלשון "כנען"), ומובן, שהוא מייחס אותה בטעות לרש"י.
✭ tar
135 / (שבת כא.) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
מעניין לציין את הפלוגתה בין הבלשנים על מוצא המלה הצרפתית. לפי אלה נגזרה מהמלה "צלב" (croix) על שם צורת המנורה, ולפי אלה מהמלה "וו" (croc), כי אפשר לתלות את המנורה בתקרה ובקיר על-ידי הוו שבה. מסתבר שרש"י, המזכיר את המלה לעתים קרובות, לא קשר אותה עם הצלב. ר' מילונו של לוי (מס' 267).
✭ lamp
136 / (שבת כא.) / צמר גפן
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26
✭ cotton
137 / (שבת כא.) / מסכסכת
אינמישלי"ר / enmesler / לסבך, לבלבל
✭ to confuse, complicate
138 / (שבת כא.) / מסכסכת
ברואיש"ט / broist / (הוא) צולה
הכוונה, כפי הנראה, לשרפה חיצונית בלבד, והלהבה, הקופצת מסביב לפתילה, משולה לאש בתהליך הצלייה.
✭ roasting
139 / (שבת כא.) / מהותך
פונדו"ד / fondud / מומס, מותך
✭ melted
140 / (שבת כא:) / גץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
✭ spark
141 / (שבת כב.) / קרמים
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
142 / (שבת כב:) / נרות
לוצי"ש / loces / אורות
לכאורה בא רש"י להבדיל בין "נר" שלמעלה (מס' 135), שהוא כלי קיבול, לבין "נר" זה, שהוא החומר הדולק עצמו והאור המופק ממנו. אלא שאי-אפשר לקיים פירוש זה, אם גרסת ספרינו נכונה: "נרות של זהב, שנותנין לתוכן שמן ופתילה".
✭ lights
143 / (שבת כג.) / עששית
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
יש מקום לעיין, למה רש"י מתרגם "עששית" פעמיים lanpe (כאן ולהלן מס' 171) ושלוש פעמים lanterne (לעיל מס' 20, 65, ולהלן מס' 939) ומה ההבדל בין שני המונחים. ובפרט שגם כאן כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים "לנטירנ"א".
✭ lamp [the lamp's glassbox]
144 / (שבת כג.) / שרף
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה להלן מס' 357.
✭ sap, gum (of a tree)
145 / (שבת כג.) / קטף
פרוניליי"ר / prunelier / עץ שזיף-בר
✭ sloe [wild plum]
146 / (שבת כו.) / סולמא דצור
פו"י / pui / רמה
מלטינית podium: משמש היום בצרפתית בשמות הרים כגון: Dome Puy-de.
✭ highlands, plateau
147 / (שבת כח.) / שזורין
ריטור"ש / retors / מפותלים
✭ curved, twisted
148 / (שבת כט.) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
149 / (שבת כט:) / מגוד
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
150 / (שבת כט:) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה עליל מס' 135. כאן בלי ספק בא רש"י להבדיל בין "המכבה את הנר", כלומר את הלהבה, ובין "כחס על הנר" כלומר על המנורה, שהוא רוצה למנוע אותה מלהתקלקל.
✭ lamp
151 / (שבת ל:) / צוות
שול"ץ / solaz / שעשוע
ראה לעיל מס' 3.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
152 / (שבת לא.) / סגלגלות
בישלונק"ש / besloncs / מוארכים יתר על המידה
✭ overstretched
153 / (שבת לב.) / מחטרא
בטידור"א / batedure / הכאה
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ beating
154 / (שבת לב.) / ארנא
יפרייט"א / jafreite / ארון
כך קבע בלונדהיים את צורת המלה בצרפתית עתיקה ותרגומה. המלה אינה מופיעה במילונים. מוצאה מההולנדית schaprade, ולפי המקורות, שהביא בלונדהיים בניירותיו, משמעותה המדויקת: "מעין קיטון הנסגר בשמשה גדולה, שבה מצניעים חפצי-חן". וראה להלן מס' 155.
✭ closet
155 / (שבת לב.) / ארנא
מישטיי"ר / mestier / מזנון, קיטון לשמירת דברי-אוכל וכלי-בית
"בלשוננו", דהיינו בלשון המדוברת במקומו של רש"י, אצל היהודים בלבדם או גם אצל הגויים, בניגוד למלה הקודמת, במס' 154, שהיא סתם צרפתית. בלונדהיים מתרגם בפשטות "ארון".
✭ a cupboard for storing food and utensils
156 / (שבת לג.) / תפוח
שייני"ש / seines [ ] / מוגלה
לא פענחו בלונדהיים, והוא מתרגמו כך: "מחלה (הידרוקן?), שבה העור מתנפח על הבשר וביניהם מים נקווים, כך שהמקום הפגוע נעשה רך ודומה לזכוכית". "שייני"ש" (לטינית sanies) היא הגרסה של הדפוסים, אבל גרסת כתבי-היד שונה בהרבה, והיא נקראת בערך פונדו"ש fondus "נמסים" (?).
✭ pus
157 / (שבת לג.) / אסכרה
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound