אוצר לעזי רש"י· משה קטן
תלמוד · שבת
98 / (שבת ג.) / מורסא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ burn, (infected wound)
99 / (שבת ו.) / בקעה
קנפני"א / chanpanie [chanpagne] / מישור, שדה פתוח, איזור של שדות
ר' מילונו של לוי (מס' 209).
✭ open fields, plains
100 / (שבת ז.) / היזמי
רונצ"א / ronce / קוץ
ר' מילונו של לוי (מס' 187)
✭ thorn
101 / (שבת ז.) / היגי
איגלינטיי"ר / eglentier [auglentuer] / עץ ורד-הבר
ר' בלונדהיים ב' (ע' 63-62) ומילונו של לוי (מס' 179) והשווה להלן מס' 1825.
✭ wild rosebush
102 / (שבת ח:) / רקק
גרביל"א / gravele / חול, חצץ (שנתערבו בהם מים)
ר' מילונו של לוי (מס' 499)
✭ sand, gravel (mixed with water)
103 / (שבת ט:) / יתעלפה
פשמי"ר / pasmer / להתעלף
ר' מילונו של לוי (מס' 784)
✭ to faint, lose consciousness
104 / (שבת ט:) / יקשור בין כתפיו
ריברציי"ר / rabracier / להפשיל את השרוולים
✭ rolling up the sleeves
105 / (שבת י.) / פוזמקי
קלצונ"ש / chalcons / העלי-בד
ר' מילונו של לוי (מס' 204)
✭ cloth shoes
106 / (שבת י.) / פכר
טריציי"ר / trecier / לשלב (מלה במלה:לקלוע)
✭ to join or combine[literally: plait]
107 / (שבת י.) / לודים
קיניליב"ש / chenelevs [cheneleus] / כנענים
בלונדהיים קובע את התעתיק cheneleus; בכל אופן הכוונה ל-u חצי-עיצורית, ועד המאה הט"ז לא הבחינו בכתיבה בשפות אירופה בין u לבין v.
✭ Canaanites
108 / (שבת יא:) / קיסם
ויר"א / wire [vire] / סרגל
✭ a ruler
109 / (שבת יא:) / סורק
פולונ"ש / folons / כובסים (הדורכים או הלוחצים או החובטים בבד כדי לאשפרו)
✭ laundry workers [fullers; cleansing and thickening clothes by pressing beating or treading.]
110 / (שבת יא:) / קוצים
קרדונ"ש / chardons / פירות של קרדה
הקרדה היא אחד הקוצים השכיחים ביותר בצרפת, ולפעמים משתמשים בשמה כדי להצביע על קוצים סתם.
✭ fruit of a thistle
111 / (שבת יב.) / אפיקטויזין
וומיט"א / womite [vomite] / סם הקאה
ר' להלן מס' 831
✭ emetic medicine (drug to induce vomiting)
112 / (שבת יג:) / סינר
פורציינ"ט / porceint / חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 659/660).
✭ belt
113 / (שבת טז:) / ריתכן
שולדי"ר / solder / לרתך
ר' מילונו של לוי (מס' 743).
✭ to solder
114 / (שבת טז:) / אדמה
קרייד"א / creide / גיר
הלעז חזר בדפוסי התלמוד שלנו, אחרי "כלי אדמה".
✭ lime
115 / (שבת יז:) / כרשינין
ויצי"ש / weces [veces] / בקיה (צמח ממשפחת הקטניות)
הלעז ברבים, על דרך פולים או עדשים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 171-170).
✭ vetch [from the legume family]
116 / (שבת יז:) / אונין
רישטי"ש / ristes / אגודות פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 168).
✭ bundles of flax
117 / (שבת יח.) / דה"מ גפרית
ניאילי"ר / neeler / לגפר (לגלף את המתכת באמצעות גפרית)
✭ sulfurizing (engraving metal by sulfur)
118 / (שבת יח.) / קילור
לוזי"א / luzie / משחה לעין חולה
אולי יש להטעים luzie. אולם, מאחר שאין כל עדות למלה הזאת חוץ מלעזי רש"י, וגם מקורה לא ברור כל צורכו, אין מקום להכריע.
✭ ointment for an infected eye
119 / (שבת יח.) / לחי
אי"ם / aim / חכה
ליתר דיוק: הקרס שבקצה החכה. ר' בלונדהיים ב' (ע' 70-68) ומילונו של לוי (מס' 69).
✭ fishing hook (to be precise, the hook at the end of the rod)
120 / (שבת יח:) / עססיות
טוברי"ש / tuvres [ ] / כמהים
לא פענחנו בלונדהיים. נמצא רק בכתב-יד אחד ולא בדפוסי התלמוד שלנו. ודאי תוספת מאוחרת. עם זאת המלה מעניינת מאוד. 1)מבחינת צורתה, אם הנחתנו נכונה (הוספנו וי"ו לגרסה שבכתב-היד:טבר"ש),יש לפנינו השלב הקדום של המלה הצרפתית truffe, שהבלשנים קבעו מכבר שמוצאה מהלטינית tuber דרך הצורה tufre. 2)מבחינת תוכנה: אין הכרח, שיהיו אלה דווקא "כמהים" ("שמרקעים"), אלא יכול להיות גם ירק אחר עגלגל הטמון באדמה, שכן למשמעות המלה היו גלגולים רבים.
✭ truffles [mushrooms]
121 / (שבת יח:) / תורמסין
בלי"ץ / blez [bliz] / סלק
הלעז מצוי רק בשני כתבי-יד, ואף שם בצורה מעוותת (כליי"ן), והוא חסר בדפוסי התלמוד שלנו.
✭ beet
122 / (שבת יט.) / פילגוס (אמצעיתו של ים)
פיליג"א / pelege[pelegue] / לב ים
רש"י מקשר עם המלה pelege הצרפתית את המלה התלמודית "פילגוס" (ובעירובין מא: את הפועל "והפליגה") הנראית מאותו מוצא. במילונים מוצאים רק את הצורה pelaigre (כפי הנראה בהשפעת peregrinus "צליין"), אך בפרובנסאלית יש pelec. אולי צריך להטעים pelege (ספרדית: pielago).
✭ middle of the sea
123 / (שבת יט:) / חררה
טורטי"ל / tortel / עוגה עגולה
✭ round cake
124 / (שבת יט:) / יקרמו
קרושטי"ר / croster / לקרום (מדובר בשכבה החיצונית של הלחם)
✭ to form a crust, to encrust
125 / (שבת כ.) / מגריפה
ודי"ל / wadil [vadil] / יעה, מרדֶה
ראה להלן מס' 1093.
✭ baker's shovel
126 / (שבת כ.) / עץ יחידי
צוקי"ש / coches / גדמי-עץ
בצרפתית של היום:souches.
✭ wood stumps
127 / (שבת כ:) / גבבא
אישטובל"א / estoble / קש (הנשאר עומד בשדה אחרי הקציר)
✭ stubble (after harvest)
128 / (שבת כ:) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש (בעיקר המשמש למרבץ הבהמות)
ר' מילונו של לוי (מס' 435), שם יש לתקן את הכותרת ל – estraim או estrain.
✭ straw (mainly used as a resting place for animals)
129 / (שבת כ:) / זאזא
מולש"א / molse / טחב
✭ moss
130 / (שבת כ:) / נפיץ
קרפי"ר / charpir / לנער (סיב מהשבבים), לפורר (סיב או אריג לחוטיו)
ר' בלונדהיים ב' (ע' 147-146) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ to beat (a fiber from chips and splinters), to unravel (a fiber or garment into threads)
131 / (שבת כ:) / גושקרא
פולצי"ל / folcel / פסולת של משי גולמי (העשוי מהחלק החיצוני של הגולם)
✭ raw silk's waste (made of the outer part of the cocoon)
132 / (שבת כ:) / סיריקון
ייד"ש () jieds / jeds / שאריות [של משי] (מה שזורקים [jeter=לזרוק])
לא פענחו בלונדהיים. הפתרון המוצע כאן נראה הולם מאוד, חוץ מהאות d, כי העדויות האחרות כולן ב – t, וכך מסתבר גם מחוקי הלשון. אולי יש כאן תופעה מקומית ("במקומנו").
✭ leftovers [of silk] (that's thrown away) [jeter = to throw away]
133 / (שבת כ:) / שברא
אורטיא"ה / ortie / סרפד
✭ nettle, (urtica)
134 / (שבת כ:) / עיטרן
דיהי"ט / dehet / עטרן
מלה צ'כית, הנמצאת בהגהות הב"ח (דוהי"ט [!] בלשון "כנען"), ומובן, שהוא מייחס אותה בטעות לרש"י.
✭ tar
135 / (שבת כא.) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
מעניין לציין את הפלוגתה בין הבלשנים על מוצא המלה הצרפתית. לפי אלה נגזרה מהמלה "צלב" (croix) על שם צורת המנורה, ולפי אלה מהמלה "וו" (croc), כי אפשר לתלות את המנורה בתקרה ובקיר על-ידי הוו שבה. מסתבר שרש"י, המזכיר את המלה לעתים קרובות, לא קשר אותה עם הצלב. ר' מילונו של לוי (מס' 267).
✭ lamp
136 / (שבת כא.) / צמר גפן
קוטו"ן / coton / כותנה
ראה לעיל מס' 26
✭ cotton
137 / (שבת כא.) / מסכסכת
אינמישלי"ר / enmesler / לסבך, לבלבל
✭ to confuse, complicate
138 / (שבת כא.) / מסכסכת
ברואיש"ט / broist / (הוא) צולה
הכוונה, כפי הנראה, לשרפה חיצונית בלבד, והלהבה, הקופצת מסביב לפתילה, משולה לאש בתהליך הצלייה.
✭ roasting
139 / (שבת כא.) / מהותך
פונדו"ד / fondud / מומס, מותך
✭ melted
140 / (שבת כא:) / גץ
אישטינציל"א / estencele / ניצוץ
✭ spark
141 / (שבת כב.) / קרמים
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
142 / (שבת כב:) / נרות
לוצי"ש / loces / אורות
לכאורה בא רש"י להבדיל בין "נר" שלמעלה (מס' 135), שהוא כלי קיבול, לבין "נר" זה, שהוא החומר הדולק עצמו והאור המופק ממנו. אלא שאי-אפשר לקיים פירוש זה, אם גרסת ספרינו נכונה: "נרות של זהב, שנותנין לתוכן שמן ופתילה".
✭ lights
143 / (שבת כג.) / עששית
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
יש מקום לעיין, למה רש"י מתרגם "עששית" פעמיים lanpe (כאן ולהלן מס' 171) ושלוש פעמים lanterne (לעיל מס' 20, 65, ולהלן מס' 939) ומה ההבדל בין שני המונחים. ובפרט שגם כאן כמה כתבי-יד והדפוסים גורסים "לנטירנ"א".
✭ lamp [the lamp's glassbox]
144 / (שבת כג.) / שרף
גומ"א / gome / שרף (של אילן)
ראה להלן מס' 357.
✭ sap, gum (of a tree)
145 / (שבת כג.) / קטף
פרוניליי"ר / prunelier / עץ שזיף-בר
✭ sloe [wild plum]
146 / (שבת כו.) / סולמא דצור
פו"י / pui / רמה
מלטינית podium: משמש היום בצרפתית בשמות הרים כגון: Dome Puy-de.
✭ highlands, plateau
147 / (שבת כח.) / שזורין
ריטור"ש / retors / מפותלים
✭ curved, twisted
148 / (שבת כט.) / רעפים
טיולי"ש / tiules / רעפים
✭ tiles, shingles
149 / (שבת כט:) / מגוד
קיביל"א / chevile [cheville] / יתד, וו, זיז
✭ peg, hook, wedge
150 / (שבת כט:) / נר
קרוישו"ל / croisol / מנורה
ראה עליל מס' 135. כאן בלי ספק בא רש"י להבדיל בין "המכבה את הנר", כלומר את הלהבה, ובין "כחס על הנר" כלומר על המנורה, שהוא רוצה למנוע אותה מלהתקלקל.
✭ lamp
151 / (שבת ל:) / צוות
שול"ץ / solaz / שעשוע
ראה לעיל מס' 3.
✭ entertainment (referring to a society that prevents people from getting bored)
152 / (שבת לא.) / סגלגלות
בישלונק"ש / besloncs / מוארכים יתר על המידה
✭ overstretched
153 / (שבת לב.) / מחטרא
בטידור"א / batedure / הכאה
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ beating
154 / (שבת לב.) / ארנא
יפרייט"א / jafreite / ארון
כך קבע בלונדהיים את צורת המלה בצרפתית עתיקה ותרגומה. המלה אינה מופיעה במילונים. מוצאה מההולנדית schaprade, ולפי המקורות, שהביא בלונדהיים בניירותיו, משמעותה המדויקת: "מעין קיטון הנסגר בשמשה גדולה, שבה מצניעים חפצי-חן". וראה להלן מס' 155.
✭ closet
155 / (שבת לב.) / ארנא
מישטיי"ר / mestier / מזנון, קיטון לשמירת דברי-אוכל וכלי-בית
"בלשוננו", דהיינו בלשון המדוברת במקומו של רש"י, אצל היהודים בלבדם או גם אצל הגויים, בניגוד למלה הקודמת, במס' 154, שהיא סתם צרפתית. בלונדהיים מתרגם בפשטות "ארון".
✭ a cupboard for storing food and utensils
156 / (שבת לג.) / תפוח
שייני"ש / seines [ ] / מוגלה
לא פענחו בלונדהיים, והוא מתרגמו כך: "מחלה (הידרוקן?), שבה העור מתנפח על הבשר וביניהם מים נקווים, כך שהמקום הפגוע נעשה רך ודומה לזכוכית". "שייני"ש" (לטינית sanies) היא הגרסה של הדפוסים, אבל גרסת כתבי-היד שונה בהרבה, והיא נקראת בערך פונדו"ש fondus "נמסים" (?).
✭ pus
157 / (שבת לג.) / אסכרה
בו"ן מלנ"ט / bon malant / פצע חמור
ראה לעיל מס' 5.
✭ a serious wound
158 / (שבת לה.) / קש
אישטריי"ם / estreim [estraim] / קש
ראה לעיל מס' 128.
✭ straw
159 / (שבת לה:) / אדאני
מלו"א / malwe [malve] / חלמית (צמח בר)
בלונדהיים (פ'. ע' CX) סובר, שבחירת התרגום הלועזי הושפעה מהדמיון עם השם העברי "מלוח".
✭ common mallow, malva (plant)
160 / (שבת לו.) / המסס
צינפיי"ל / cenpeil / המסס, הקיבה השלישית של מעלי-הגירה
במלה, שמשמעותה לפי מקורה הלטיני "מאה קרומים", רואים חוקרי הלשון מונח מיוחד לשפת היהודים בצרפת. אך אין למהר ולהסיק מסקנות מכך, שהמלה מצויה רק בכתבי היהודים, כי בזמן ההוא היקפה ותחומיה של ספרות הגויים בצרפתית היו מצומצמים ביותר, ומלה, שאינה מצויה בה, אין זה מוכיח עליה, שלא הייתה קיימת בלשון. לפי גרסאות אחדות בכתבי היד, וגם לפי מקורות חיצוניים, אולי יש לקרוא צינפוי"ל cenfoil, ואז יהיה פירוש המלה "מאה עלים".
✭ omasum; third chamber of a ruminant's stomach
161 / (שבת לו.) / כרס
פנצ"א / pance / בטן
כאן בהוראה מיוחדת של החלק הראשון בקיבת מעלי-הגירה.
✭ stomach [referring to the first chamber of a ruminant's stomach]
162 / (שבת לו.) / עובי (בית הכוסות)
דובלו"ן / doblon / פימה, קפל של שומן
בטעות נדפס הלעז במהדורות המקובלות בלי מרכאות. ר' מילונו של לוי (מס' 490)
✭ a fold of fat
163 / (שבת לו:) / גבבא
אישטובל"א / estoble / קש
ראה לעיל מס' 127.
✭ stubble
164 / (שבת לז.) / נעורת
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
ר' בלונדהיים ב' (ע' 110-108) ומילונו של לוי (מס' 200).
✭ flax waste
165 / (שבת לז:) / מצטמק
רישטריינ"ט / restreint / מתכווץ, מצטמצם
✭ shrink, reduce
166 / (שבת לח.) / עוזררין
קורמי"ש / cormes / פירות העוזרר (שיח בר)
ברוב הדפוסים הגרסה "עוזרד", אבל מסתבר, שאינה נכונה.
✭ fruits of the hawthorn
167 / (שבת לט.) / קולייס האיספנין
טונינ"א / ronine / טוּנה
✭ tuna
168 / (שבת מ:) / אלונטית
טיול"א / tewale [tevale] / מגבת
✭ towel
169 / (שבת מא:) / מצרף
שולדי"ר / solder / לרתך
ראה לעיל מס' 113.
✭ to solder
170 / (שבת מג.) / ארוכות
לימונ"ש / limons / יצולים
מוטות אורך בעגלה, במחרשה וכו'; כאן במיטה של פרקים.
✭ shaft, plough-shaft
171 / (שבת מד.) / עששית
לנפ"א / lanpe / בית-מנורה של זכוכית
✭ lamp (the lamp's glassbox)
172 / (שבת מד:) / מוכני
רוד"א / rode / אופן, גלגל
חסר בדפוסים, שם ניתן פירוש עברי במקום התרגום הצרפתי.
✭ wheel
173 / (שבת מה.) / קרמים
אוברי"ץ / ovrez / מעשה אורג בעבודות מחט
✭ a needle-woven work
174 / (שבת מה.) / אפרסקין
פירשקי"ש / persches / אפרסקים
אותה מלה כמו בעברית; בצרפתית של היום: peches.
✭ peaches
175 / (שבת מה.) / חבושין
קודוינ"ץ / codoinz / חבושים (פירות)
✭ quinces (fruits)
176 / (שבת מו.) / חידקי
קרינ"ש / crens / חריצים
ר' מילונו של לוי (מס' 256).
✭ slots, notches, grooves
177 / (שבת מז) / קשת
ארבלישט"א / arbaleste / בליסטרה
קשת משוכללת, המותקנת על כן, מיתרה מחוזק בדף-עץ ופועלת באמצעות קפיץ. ר' בלונדהיים ב' (ע' 105-103). המלה העברית והמלה הצרפתית מושאלות מאותה מלה לטינית arcuballistra.
✭ arbalest, ballista (a sophisticated crossbow)
178 / (שבת מז:) / יתדות
קוינ"ץ / coinz / טריזים
✭ wedges
179 / (שבת מז:) / גללניתא
טורנידי"ץ / tornediz / [מיטה] מסתובבת, מתקפלת
✭ a fold-up bed (cot)
180 / (שבת מח.) / לבדין
פילטרי"ש / feltres / לבדים (מצעים של לֶבֶד)
✭ felts (sheets)
181 / (שבת מח:) / רהיטני
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
בלונדהיים גורס plaine, וכן המילונים לצרפתית עתיקה של Lacurne de Sainte-Palaye (הנותן דוגמה אחת), של Gamillscheg ושל Mayer-Lubke, אבל המילון המשוכלל של Tobler-Lommatzsch גורס plane (כפי הנראה בהשאלה ישירה מהלטינית) ונותן דוגמאות הרבה. אחדות מהגרסאות שבכתבי-היד, אפשר לקרוא אותן plane, ואין צורך לייחס אותן להשפעה פרובנסאלית, כדעת בלונדהיים.
✭ plane
182 / (שבת מט.) / נעורת
ארישטי"ש / arestes / פסולת של פשתן
המלה חסרה בכתבי-היד החשובים, ויש לפקפק, שמא היא הוספה מאוחרת.
✭ flax waste
183 / (שבת מט.) / ינקרו (או: ייקדו)
פוריי"ר / forjier / לנקב
מצוי רק בשני כתבי-יד
✭ to punch a hole
184 / (שבת מט.) / קסדור
מינישטרי"ל / menestrel / פקיד, שוטר
✭ policeman, official
184א / (שבת נ.) / הפתק
ט"ש / tas / ערֵמה
✭ a heap, pile
185 / (שבת נ.) / גרתקון
אלו"ם / alum / צָריף (אלום)
מלח גבישי המורכב בעיקר מגפרת האשלגן ומנפרת החמרן, ובימי-הביניים היו משתמשים בו שימושים רבים. ר' בלונדהיים ב' (ע' 82-81).
✭ alum [mineral]
186 / (שבת נ:) / כוספא דיסמין
סנבק"ו / sanbaco / שמן ריחני המופק מפסולת של יסמין (=שומשום?)
זו מלה איטלקית; היא מופיעה רק בכתב-יד אחד, וברור, שאינה מפירושו של רש"י, ובפרט שאין רש"י משתמש באות סמ"ך בכתיבת הלעזים.
✭ scented oil derived from jasmine waste [=sesame?]
187 / (שבת נ:) / סגלי
ויאול"א / wiole [viole] / סגל, סיגלית (פרח)
✭ violet
188 / (שבת נ:) / לפצוע
בליציי"ר / blecier / לחבוט, לטפח
בצרפתית של היום המלה blesser משמשת רק במובן הרגיל של "לפצוע", לגרום פצע לבעל-חיים. וע' ב"אגלי טל" (מלאכת דש, כז, ד), שלא מדובר בסחיטה ממש.
✭ beat, strike
189 / (שבת נא.) / גלופקרא
קו"ט / cot / שמלה, כותונת (הבגד העיקרי של גבר ואישה בימי-הביניים)
הצורה השכיחה היא (cotte) cote, ממין נקבה; כאן, כפי הנראה, צורה אחרת ממין זכר, שהיא חריגה, אף כי היא מתועדת (השווה למשל את המלה surcot, "לבוש עליון". ממין זכר).
✭ dress, gown (main clothing for men and women during Middle Ages)
190 / (שבת נא:) / ברד
גלצא / glace / קֵרָח
✭ ice
191 / (שבת נא:) / אפסר
קיבישטר"א / chevestre / אפסר
חלק מהרתמה, שבו מושכים את הבהמה או את הסוס בצווארם)
✭ halter (part of the harness around the animal's neck)
192 / (שבת נא:) / נאקה
דרומי"ל / dromel / גמל חד-דבשתי
המלה מופיעה במפתח מילונו של לוי במס' 688, אבל אי אפשר לאתרה לא שם, ולא במקום אחר.
✭ a one-humped camel
193 / (שבת נא:) / זממא
מודי"ל / mudel / זמם, מחסום (לפי כלב או שאר בעלי-חיים)
המלה אינה מצויה במילונים. נראה, שהיא צורה מקבילה ל – musel (החלק הבולט בפניה של חיה, בצרפתית של היום: museau). אבל אפשר גם לשער מלה הנגזרת מהלטינית modulus (צורה, דפוס, בצרפתית של היום: moule), מפני שהזמם מותאם לצורת פני החיה.
✭ muzzle [for a dog or other animals]
194 / (שבת נא:) / פגי
פריי"ם / freim / רסן
✭ bridle rein
195 / (שבת נא:) / בית פגי
קיביצינ"א / chevecine / רתמת-ראש
✭ head harness
195א / (שבת נא:) / סוגר
קולא"ר / coler / קולר
כנראה קולא"ר היא מילה ארמית, אבל היא קיימת גם בצרפתית (מלטינית collare), לכן חשבוה ללעז.
✭ collar
196 / (שבת נב:) / דה"מ שהתקינה
בוקל"א / bocle / אבזם
✭ buckle
197 / (שבת נב:) / לקשור בה בין כתיפיו
ריברציי"ר / rebracier / להפשיל את השרוולים
בספרים יש גירסה לא נכונה: ברצייר"א braciere, שפירושה "חלוק-לילה".
✭ to roll one’s sleeves.
198 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ אלא לענין שבת)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
("שאינה נקובה", בניגוד למחט רגילה שהיא נקובה)
✭ pin (contrary to a needle, which has a needle-eye)
199 / (שבת נב:) / עוקצה
פוינט"א / pointe / חוֹד
✭ (a needlepoint
200 / (שבת נב:) / חלודה
רידויל"א / redoile [redoille] / חלודה
בצרפתית עתיקה מוצאים את הצורות ruil,roille ומשערים, שמוצאן מלטינית מאוחרת robicula במקום robigo הקלאסי. אולם הדלי"ת מופיעה ברוב גרסאות כתבי-היד ובמקומות אחרים ברש"י על התלמוד (להלן מס' 348, 721, 957, 1680, 2394) וברש"י על התנ"ך (תהלים י"ז, י"ד ומ"ט, ב').
✭ rust
201 / (שבת נב:) / נישופת (דה"מ בשיפא)
לימיד"א / limede / פצורה, ששויפה בפצירה
חסר בדפוסים.
✭ (that was) filed by a file
202 / (שבת נב:) / שופינא
לימ"א / lime / פצירה
✭ a file
203 / (שבת נב:) / מחט (דה"מ בגלמי)
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ a pin
204 / (שבת נב:) / מרדעת
בשטי"ל / bastel / אוכף
✭ saddle
205 / (שבת נג.) / מסריכן
פייטר"ל / peitral / סמלון (רתמת-חזה)
✭ a breast harness
206 / (שבת נג.) / רצועה
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail harness
207 / (שבת נג.) / זוג
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ a bell
208 / (שבת נג.) / עינבל
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון הפעמון)
ר' מילונו של לוי (מס' 155).
✭ (a bell's) tongue
209 / (שבת נג:) / (ש)אחזה דם
אינפונדר"א / enfondre / שלשול, מחלת מעיים
עיין לקמן מס' 1403 (ומס' 1568).
✭ diarrhea, intestinal disease
210 / (שבת נג:) / דה"מ שאכלה כרשינין
מיניישונ"ש שלשול / meneisons [menaisons]
ר' מילונו של לוי (מס' 736).
✭ diarrhea
211 / (שבת נג:) / תותרי
קופל"א / cople / צמד
✭ couple
212 / (שבת נד.) / כבלא
קיביל"א / chevile [cheville] / קרסול
✭ ankle
213 / (שבת נד.) / (כבינתי)[כבינה]
נושק"א / mosche / סיכה, מכבנה
לוי במילונו (מס' 596) מדייק, שזו "סיכה הסוגרת את הבגד בצווארון", אך ר' להלן מס' 223.
✭ pin, clasp [a pin attaching the shirt to the collar, but see 223]
214 / (שבת נד.) / מטולטלת
פושל"א / posle / רתמת-זנב
✭ a tail-harness
215 / (שבת נד.) / מרדעת
בשטי"ל / bastel / אוכף
המלה חסרה בדפוסים, ונמצאת רק בכתב-יד אחד. שם כתוב אחריה: קופירט"א, וזו המלה האיטלקית coperta (שמיכה לסוס), שכמובן אינה מאת רש"י.
✭ a saddle
216 / (שבת נד.) / (חוטרתי)[חוטרת]
חלדורב"א / haldrobe / דבשת
מלה ממוצא ערבי, שלדעת החוקרים הייתה מיוחדת לדיבור היהודים. ר' במילונו של לוי (מס' 507) ובלונדהיים פ' (ע' 53-52), ועיין גם במאמרו של לוי: The background and significance of judeo- Frence בכתב העת Modern philology שנה 45 (1947), ע' 4.
✭ (a camel's) hump
217 / (שבת נד:) / זוג
אישקיליט"א / eschelete / זוג (פעמון)
✭ bell
218 / (שבת נד:) / קופר
איריצו"ן / ericon / קיפוד
ראה להלן מס' 1593 ומס' 2278, שם hericon (אותה מלה בכתיב שונה) מתרגם "ילא" ו"אנקה". ור' גם ברש"י על ויקרא י"א, ל' (אנקה=היריצו"ן). ב"ערוך" וב"דקדוקי סופרים" הגרסה היא "קופד", וזה נראה סותר את המובא במס' 69 לעיל, שקפוד הוא מרטינ"א בלעז. אולם ברש"י על ישעיה י"ד, כ"ג מוצאים כמו כאן קפד=היריצו"ן. על כל העניין ר' דוד מצגר: "קפוד-שרץ או חיה?" (המעין, כרך כ', תש"ם, גליון ג', ע' 48-44), אך אין פיתרון ברור יוצא מדבריו. אולם מסתבר, שיש גם "קפוד" שהוא עוף, כמו שרש"י מתרגם בישעיה ל"ד, י"א: קפוד-צואיט"א cuete, והוא העוף הנקרא בתלמוד קפוף (להלן מס' 2149) או קפופא (לעיל מס' 73).
✭ hedgehog
219 / (שבת נד:) / לגיזרא
אינטריטייליי"ר להתנקש זו בזו (רגל ברגל) / entreteilier [entretaillier]
✭ bump one (foot) into another
220 / (שבת נד:) / ליחמטן
בליציי"ר / blecier / לחבוט
ראה לעיל מס' 188.
✭ to strike, beat
221 / (שבת נד:) / יאלי
שנשואי"ש / sansues / עלוקות
נראה סותר את מס' 1593 (ילא=היריצו"ן). ר' מה שכתבתי במס' 218 לעיל.
✭ leeches, horse leeches
222 / (שבת נז.) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
223 / (שבת נז.) / עיר (של זהב)
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
נראה, שזו סיכה המשמשת תכשיט, אך ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [may have been used as a jewel; but see 213]
224 / (שבת נז.) / דה"מ שאינה נקובה
אישפינגל"א / espingle / סיכה
ראה לעיל מס' 198.
✭ pin (contrary to needle, which has a needle-eye)
225 / (שבת נז.) / חבק
צינגל"א / cengle / חבק (רצועת-בטן לסוס וכיו"ב)
✭ band, girth (of a saddle)
226 / (שבת נז:) / אפוזייני
פרונט"ל / frontal / ציץ, נזר (תכשיט המונח על המצח)
✭ diadem (an ornament placed on the forehead)
227 / (שבת נז:) / שבכה
קויפ"א / coife / שביס עשוי רשת
ר' מילונו של לוי (מס' 236).
✭ a hairnet
228 / (שבת נז:) / לבד
פילטר"א / feltre / (מצע-)לֶבֶד (עשוי מחומרים, שהם רק כבושים ביחד, ולא ארוגים)
✭ felt bed cover (made of unwoven pressed material)
229 / (שבת נח:) / עינבל
בטיי"ל / bateil / ענבל (לשון של פעמון)
ראה לעיל מס' 208.
✭ (a bell's) tongue
230 / (שבת נח:) / עריסה
ברי"ץ / brez / עריסה
✭ cradle, crib
231 / (שבת נח:) / רהיטני
פליינ"א / pleine [plaine] / מקצועה
ראה לעיל מס' 181.
✭ plane
232 / (שבת נט:) / טס
למ"א / lame / טס
טס, להב (לוח דק של מתכת)
✭ plate, blade [a thin metal plate]
233 / (שבת נט:) / כלילא
פריי"ש / freis / (נזר) מקושט (בחוטי זהב)
ר' מילונו של לוי (מס' 601), שם הוא מביא פירושים אחרים למלה זו.
✭ a decorated diadem with threads of gold
234 / (שבת נט:) / רסוקי
ברוש"ט-בלע"ך מגן-חזה (בגרמנית) / brust-blech
המלה נמצאת רק בפירוש רש"י שברי"ף, דפוס ונציה רפ"א-אפ"ב, וברור, שאינה מאת רש"י, כי הוא מסביר "חתיכת מעיל" ולא "חתיכת שריון". בגוף ספרו של בלונדהיים לא פוענח הלעז, אלא רק במילואים (ע' 208).
✭ a breast plate (in German)
235 / (שבת נט:) / מפרחייתא
פינדנ"ץ / pendanz / סרטים, כתפיות (להדק בגד על הגוף)
✭ shoulder bands
236 / (שבת נט:) / מנקטא פארי
מושטניצ"א לבובה (חתיכת בד המקשטת את החזה, שהיא קשורה בשרוכים ובה חוטי זהב) / mostnice
המלה אינה מופיעה במילונים לצרפתית עתיקה, ולא ברור, איפה מצאה בלונדהיים.
✭ a garment decorating the chest, tied up by golden-threaded laces
237 / (שבת ס.) / (שליבותיו)[שליבות]
אישקילונ"ש חווקים, מדרגות (של סולם) / eschelons
חסר בדפוסים.
✭ rungs (of a ladder)
238 / (שבת ס.) / ערסה
אישתדיר"א מאזניים (באיטלקית) / estadera
המלה אינה, כפי הנראה, מאת רש"י. לכן גם לא תוקן בכתיב בתי"ו, אף שרש"י משתמש רק בטי"ת לתעתיקיו. ר' בלונדהיים פ' (ע' 26).
✭ scales [in Italian]
239 / (שבת ס.) / קנה
יש"א / jase [jasse] / מוט, אסל של מאזניים
לפי דברי רש"י, כפי שהם נקראים בדפוסים שלנו, קשה להבין את ההבדל בין ה"קנה" ל"עץ הארוך" (ר' להלן מס' 1241).
✭ cross-bar (of scales)
240 / (שבת ס.) / העץ הארוך
פליי"ל / fleiel [flaiel] / קנה-המאזניים
✭ beam of scales (balance)
241 / (שבת ס.) / חולקת
גריו"א / grewe [greve] / פסוקת, שביל (בשערות)
✭ parting (of hair)
242 / (שבת ס:) / עקב
שול"א / sole / סוליה
✭ sole
243 / (שבת ס:) / פנתא
אינפייני"א / enpeinie [enpeigne] / פֶנֶת (העור העליון של הנעל)
✭ vamp (upper leather part of a shoe)
244 / (שבת ס:) / תפרו
פודרי"ץ / fodrez / ממולא, מכוסה מבפנים (בשכבה של חומר אחר)
✭ stuffed, padded from the inside (with another material)
245 / (שבת ס:) / כלבוס
טינפיילו"ן קרס דו-חודי / tenpeilon [tenpeillon]
מקור המלה הצרפתית לא ברור, אולי מלטינית templum, מלה נדירה המציינת יתד של עץ בשלד הגג, מריש (?).
✭ a double-pointed hook
246 / (שבת סב.) / זרדא
ברוני"א / bronie [bronie] / שריון (מין כותונת מכוסה בחתיכות מתכת)
✭ armor (a coat covered by steel plates)
247 / (שבת סב.) / פלייטון
בלשמ"א / balsme / משחה לרפואה
מלה במלה: שמן אפרסמון (אפרסמון ו-balsme הן אותה מלה). ר' בלונדהיים ב' (ע' 126-125).
✭ medical ointment [balm]
248 / (שבת סב.) / קופסא
אישקרי"ן / escrin / קופסה (בעיקר לתכשיטים)
✭ (jewelry) box
249 / (שבת סב.) / מכבנתא
נושק"א / nosche / סיכה, מכבנה
ראה לעיל מס' 213.
✭ pin, clasp [see 213]
250 / (שבת סב.) / פילון
בלשמ"ו / balsamo / שמן אפרסמון
לפי בלונדהיים (ב', ע' 124) כתב רש"י בעצמו את המלה באיטלקית "לפי מקורות כתובים". אולי רצה רש"י להצביע על משמעות שונה של המלה, שהייתה יותר שכיחה באיטלקית, שהרי במס' 247, ששם המלה מופיעה בצורתה הצרפתית, מדובר במשחה, וכאן בבושם.
✭ balsam oil
251 / (שבת סב:) / צלצול
בינדי"ל / bendel / אגד, חגורה
ר' מילונו של לוי (מס' 640(.
✭ band, belt
252 / (שבת סב:) / כיבא
קויטור"א / cuiture / כוויה (פצע מזוהם)
✭ a bum (an infected wound)
253 / (שבת סב:) / עמילה
בריי"ד / breied / (לחם) מעוך, מעוסֶה (נלוש היטב)
✭ well-kneaded (bread)
254 / (שבת סג.) / אלה
מצוג"א / macuge [macugue] / אַלָּה
ר' בלונדהיים פ' (ע' LXXXV).
✭ a club, bat