אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ה' - עיתונים › ד. חומר איסור קריאת ספרי מינות וספרים חיצונים

אוהליך יעקב

פרק ה' - עיתונים · ד. חומר איסור קריאת ספרי מינות וספרים חיצונים

ג. לחרדים על דבר ה' - טבת תשל''ה

(מפי הגאון הצדיק רבי שמואל תפילינסקי זיע''א בצואתו. מתוך ספר הנהגות הצדיקים ח''א עמ' תת''ג)

''הַרְחֵק מֵעַלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָה'' (משלי ה, ח).

הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, יִזָהֵר וְיַזְהִיר לְהִתְרַחֵק מִסְפָּרִים וּמִסִפּוּרִים שֶׁנַעַשׂוּ וְנִתְחַבְּרוּ מִמִי שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק וְיָדוּעַ לִירֵא אֱלֹקִים, וּמַאֲמִין בַּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי כַּמָה נְעַרִים וַאֲנָשִׁים שֶׁנִתְהַפְּכוּ מִדֶרֶךָ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה, חַס וְחָלִילָה, וְזֶה הָיָה הַסִבָּה הָעִקָרִית שֶׁהִתְחִילוּ לְעַיֵּן בַּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, בִּתְחִלָה רַק בְּדֶרֶך עַרַאי, וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמוֹשֵׁךְ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ''שָׁאנֵי מִינוּת דְּמָשְׁכָא'', וְנִמְשְׁכוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִתְהַפְּכוּ מִן הַקָצֶה אֶל הַקָצֶה.

וְיָדַעְתִי בְּאֶחָד שֶׁעָמַד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', וְהִתְפַּלֵל תָּמִיד בִּדְבֵקוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶפֶשׁ, עַד שֶׁבִּתְפִלָה פְּשׁוּטָה בִּימוֹת הַחֹל הָיָה מִתְפַּלֵל בִּדְמָעוֹת, עַד שֶׁנִרְטַב הַסִדּוּר תְּפִלָה שֶׁלוֹ בַּדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ נִמְשַׁךְ בְּעִיּוּן סְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וּבִזְמַן קָצָר יָרַד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁחֲבֵרָיו בָּדְקוּ אַחֲרָיו שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר עִם טַלִית וּתְפִלִין תַּחַת זְרוֹעוֹ לְשֵׁם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָה, וּפָגַע בְּאֶחָד וְשׂוֹחַח עִמוֹ, וּפָגַע בַּשֵׁנִי וְשׂוֹחַח עִמוֹ, וְכֵן בַּשְׁלִישִׁי, וְהָלַךְ וְטִיֵּל בְּאֵיזֶה רְחוֹבוֹת, עַד עָבוֹר זְמַן חָשׁוּב, וְחָזַר לְבֵיתוֹ רֵיקָן בִּלְתִּי תְּפִלָה עִם הַטַּלִית וּתְפִלִין תַּחַת זְרוֹעוֹ, שֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בּוֹ בְּנֵי בֵיתוֹ, וְכָל זֶה הָיָה הַסִבָּה מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים שֶׁהִשְׁפִיעוּ עָלָיו לְרָעָה.

וְעוֹד כַּמָה וְכַמָה נְעָרִים וָתִיקִים, מַתְמִידִים גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, וּכְבָר קָנוּ יָד וָשֵׁם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּפִתְאֹם נִתְהַפְּכוּ וְרָפוּ יָדָם מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַתְפִלָה, וְהִתְחִילוּ לָרֶדֶת אֲחוֹרַנִית, עַד שֶׁעָזְבוּ לְגַמְרֵי אֶת הַלִמוּד, וְהָלְכוּ וְנִתְחַבְּרוּ עִם הַחָפְשִׁים לְמִינֵיהֶם, וְנַעֲשׂוּ כְּאֶחָד מֵהֶם, וְהוֹרֵיהֶם רָאוּ וְהָיָה לָהֶם לְפוּקָה וּלְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, וְכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהִשְׁתַטְּחוּת שֶׁעָשׂוּ לֹא הוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם, וְכָל זֶה הָיָה סִבָּה וְגוֹרֵם מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים.

וְעוֹד זוֹ רָעָה חוֹלָה, כִּי יֵשׁ לִפְעָמִים מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר מִסִבּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאֶחָד מִן הַנְעָרִים וְהַבַּחוּרִים הוֹלֵךְ שׁוֹבָב וְסָר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְלִבּוֹ נוֹטֶה לְרָעָה, אָמְנָם סוֹף כָּל סוֹף, אַחֲרֵי עָבוֹר זְמַן וְאַחֲרֵי שֶׁנִתְבַּגֵר וְנִתְגַדֵּל וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, וּמִתְיַשֵׁב בְּשִׂכְלוֹ וְשָׁב לִמְקוֹרוֹ, וְנִשְׁאָר שׁוּב נֶאֱמָן לַתּוֹרָה וְלַיַּהֲדוּת, אַךְ אֵלוּ שֶׁסָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ מִסִבַּת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים, מְעַטִּים מְאֹד מֵאֵלֶה שֶׁיָּשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם, וְכָל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים, וְקָשֶׁה מְאֹד לָשׁוּב לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנַת ה' טְהוֹרָה.

וְאִם נִרְצֶה לֵידַע וּלְהִתְבּוֹנֵן עַד כַּמָה גָדוֹל כֹּחַ הֶעַוֹן שֶׁל סְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכַמָה חֹמֶר הַסַכָּנָה בָּזֶה לָסוּר מִדֶּרֶךָ הַתוֹרה וְהַמִצְוָה, נוּכַל לְהָבִין מִמַה שֶׁהֶחֱמִירוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל כָּל כָּךְ בְּעָוֹן זֶה עַד שֶׁגָזְרוּ אֹמֶר: כּל הַקוֹרֵא בַּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין צ' ו ק') שֶׁלא מָצִינוּ בַּעֲבֵרוֹת חַמוּרוֹת וּגְדוּלוֹּת, וּכְמוֹ שֵׁאָמְרוּ: הַבָּא עַל אֵשֵׁת אִישׁ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְדֶרֶךְ זֶה הִפְלִיגוּ כָּל כָּךְ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָא שֶׁהֵם רָאוּ וְהִשְׁקִיפוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם הַתּוֹצָאוֹת הָרָעוֹת שֶׁעָלוּל לְהָבִיא אֶל הָאָדָם מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכֹחַ הַמוֹשֵׁךְ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁמֵסִיר אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ טוֹבָה אֶל דֶּרֶךְ רָעָה, עַד שֵׁבָּא לִידֵי כְפִירָה גְמוּרָה לִכְפֹּר בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וְקָשֵׁה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

וְלָכֵן יַקִירַי, מְאֹד תִּפְקְחוּ עֵינֵיכֶם עַל יַלְדֵיכֶם, הֵן זְכָרִים הֵן נְקֵבוֹת, לְהַשְׁגִיחַ שְׁלֹא יִתָּפְסוּ, חַס וְחָלִילָה בִּקְרִיאַת סְפָרִים וִסִפּוּרִים וְגַם עִתּוּנִים חָפְשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי אֱמוּנה וְיִרְאֵי ה', וְאַף שְבְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה לֹא נִרְאֶה בָּהֶם דִּבְרֵי כְּפִירָה וּמִינוּת, אֲבָל טָמוּן וְצָפוּן בְּתוֹךְ תּוֹכִיּוּתָם אֶרֶס וְסַם הַמָוֶת, שְׁבּוֹלְעִים הַדְּבָרִים בְּלִי הַרְגָשָׁה כְּלָל, אֲבָל נִשְׁאָר חָקוּק בַּלֵב וּבַמֹחַ קְרִירוּת וְהִתְלוֹצְצוּת בֶּאֲמוּנַת ה' וּבְדִּבְרַי חֲכָמֵינוּ זַ''ל. כִּי כָּל מְחַבֵּר וְכוֹתֵב סְפָרִים מַבִּיע הִגְיוֹנוֹתָיו לְפִי רוּחוֹ וְהַשְׁקָפוֹתָיו וּלְפִי פְּנִימיּוּת הַלֵב, וִאִי אֶפְשָר כְּלָל שְלֹא יִתְעָרֵב וִיבַצְבֵּץ דִּבְרֵי מִינוּת וְהִתְלוֹצְצוּת דֶּרֶך אַגַב בְּמֶשֶךְ הַדְּבָרִים וְּהַסִפּוּרִים, בְּלֹא כַּוָּנָה לְכָךְ.

אָמְנָם זֹאת צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי הָעִקָר בָּזֶה לִפַקֵחַ עַל הַיְלָדִים עוֹד בִּתְחִלָה, טֶרֶם שְׁיּטְעֲמוּ מֵעֵץ הַדַּעַת, קֹדֶם שְיִּתְדַּבֵּק וְיִתְפַּשֵׁט הַנֶגַע וְהַתְּשׁוּקָה לִקְרִיאַת הַסְפָרִים הָאֵלֶה, כִּי אַחֲרַי אֲשֶׁר נִתְפַּס וְנֶאֱחַז, חַס וְחָלִילה, בִּתְשׁוּקָה וְתַאֲוָה לָזֶה, כִּי אָז כֹּחַ הַמוֹשֵׁךְ גָדוֹל וְחָזָק מְאֹד בָּזֶה, וְכִמְעַט שֶׁלֹא יוֹעִיל אָז שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה, אֶלָא הָעִקָר לְהַזְהִיר וּלְהַסְבִּיר אֶת הַנַעַר בְּעוֹדוֹ עֲדַיִן בְּיָדְךָ וְתַחַת הַשְפָּעָתְךָ, שֶלֹא יקְרָא שׁוּם סֵפֶר וְעִתּוֹן (לְבַד הַיְדּוּעִים וְהַמֻחְזָקִים וְשֵׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם הַסְכָּמָה מֵרַבָּנִים וְצַדִּיקִים) טֶרֶם שֶׁיִּרְאֶה, וְּיִשְאַף לְאִישׁ נֶאֱמָן וּמֵבִין, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם דֹּפִי וְשׁוּם חֲשַׁשׁ מִינוּת וְלֵיצָנוּת.

גַם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִתְנַהֵג בָּזֶה עִם הַיֶּלֶד בְּנִיחוּתָא וּבְרָצוֹן טוֹב, בְּהַסְבָּרַת פָּנִים, שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ וְיִשְׁמַע לִדְבָרֶיךָ, שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, יִתְגַנֵב וְיִקְרָא בַּסֵתֶר וּבְהַצְנֵעַ, בִּלְתִּי יְדִיעָתְךָ, כִּי אָז קָשֶׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמַשְׁפִּיעַ הַקְרִיאָה לְרָעָה, וְנִכְנָס הַדְּבָרִים כְּאֶרֶס, חַס וְחָלִילָה, אֶלָא צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת וְיִשׁוּב הַדַּעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְעַל כָּל אֵלֶה צָרִיךְ תְּפִלָה וְרַחֲמִים שֶׁלֹא יִמָצֵא שׁוּם פְּסוּל וְשׁוּם פְּגָם בְּזַרְעֵנוּ, וְלֹא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה