אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ה' - עיתונים

אוהליך יעקב

פרק ה' - עיתונים

פרק ד' - איסור הטלויזיה ואסונה

א. קריאה לכל יהודי שומר תורה ומצות בארץ הקדש

. (מתוךָ קריאת מועצת גדולי התורה של אגו''י בארה''ק, אלול תשל''א)

שְׁמִירַת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּטָהֳרָתוֹ וְיִחוּדוֹ מְחַיֶּבֶת כָּל יְהוּדִי חָרֵד בְּהַקְפָּדָה יְתֵרָה עַל בֵּיתוֹ הוּא, לְבַל יְכְנְסוּ בּוֹ עִתּוֹנִים, כִּתְבֵי עֵת וּסְפָרִים חִלוֹנִיִּים הַמְלֵאִים דִּבְרֵי מִינוּת, כְּפִירָה וְתוֹעֵבָה, הַמְטַמְטְמִים אֶת הַלֵב, וְעוֹשִׂים שַׁמוֹת בְּנִשְׁמוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל.

לְדַאֲבוֹן לִבֵּנוּ, הַשֶׁטַח הַזֶּה נִפְרָץ בְּיוֹתֵר בָּרְחוֹב הַיִּשְׂרְאֵלִי, הַמוּפָץ בְּעִתּוֹנִים וְחוֹבְרוֹת אַרְסִיִּים מֵהַסוּג הַנַ''ל, וְאֵלֶה אַף הֵחֵלוּ לַחְדֹּר לְבָתֵּיהֶם שֶׁל שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַסַכָּנָה לְתוֹצְאוֹת הַדָּבָר מִי יְשׁוּרֶנוּ.

אָנוּ פּוֹנִים בָּזֶה בִּקְרִיאַת קֹדֶשׁ אֶל שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַצִבּוּר הַחֲרֵדִי בִּכְלָלוֹ, אָנָא, חוּסוּ עַל כֶּרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְהָסִירוּ מִקִרְבְּכֶם אֶת אֱלִילֵי הַנֵכָר, אֵלֶה הָעִתּוֹנִים הַחִלוֹנִיִּים הַמִתְנַכְּרִים לֵאלֹקֵי יִשְׂרָאֵל וְתוֹרָתוֹ, מַלְעִיגִים עַל דְּבַר ה', וּמְבַזִים אֶת הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ. עִתּוֹנִים אֵלֶה הַמְלֵאִים דִּבְרֵי רַעַל וְאֶרֶס כְּלַפֵּי קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וּגְדוּשִׁים מַרְאוֹת, תְּמוּנוֹת וְצִיּוּרִים הַמְטַמְאִים אֶת הָעֵינַיִם וּמְטַמְטְמִים אֶת הַמֹחַ וְהַלֵב בְּנִבּוּל פֶּה וְדִבְרֵי שֶׁקֶץ - סַכָּנָה חֲמוּרָה בָּהֶם לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, וּבִמְיֻחָד לִבְנֵי הַנְעוּרִים, אֲשֶׁר עֲבוּרָם הַסַכָּנָה גְדוֹלָה שִׁבְעָתַיִם, וְעִתּוֹנִים אֵלֶה הַמְגָרִים אֶת הַיְצָרִים, הֵם עֲבוּר בְּנֵי הַנְעוּרִים כְּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת.

וּכְבָר גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹרוֹת הַקוֹדְמִים שֶׁצָוְחוּ, הִתְרִיעוּ וְהִזְהִירוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַסַכָּנָה וְהַקַלְקָלָה הַוַּדָּאִית שֶׁבִּקְרִיאַת עִתּוֹנִים וּסְפָרִים חִלוֹנִיִּים, מָצְאוּ אֶת הַמַעֲנֶה וְהַתְּשׁוּבָה לְהַצָלַת הַמַצָב, בִּתְמִיכָה נִלְהֶבֶת בְּיִסוּדָם וְהַחְזָקָתָם שֶׁל עִתּוֹנִים חֲרֵדִיִּים, שֶׁיִּהְיוּ כְּלִי בְּרָכָה, אֲשֶׁר בְּאֶמְצָעוּתָם יִמָנְעוּ רַבִּים מִלְהִכָּשֵׁל בַּעֲוֹן קְרִיאַת כִּתְבֵי עֵת חִלוֹנִיִּים, הַמְפִיצִים דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת, וּמַרְגִילִים אֶת הָאָדָם לִדְבַר עֲבֵרָה.

עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה אָנוּ בְּדוֹרֵנוּ הַיָּתוֹם - אֲנָו מַה נַעֲנֵי אֲבַתְרַיְהוּ.

נְחַזֵּק וּנְבַצֵר חוֹמוֹת הַקְדֻשָׁה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן נִוָּשַׁע בִּתְשׁוּעוֹת עוֹלָמִים, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בִּגְאֻלַת יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

ב. אגרת מגדולי ישראל אל משתתפי כנס בני תורה בבני ברק

בס''ד, יום ג' לסדר ''כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל''

י''ג תמוז תשל''א, פה בני ברק

לְמַעֲלַת כְּבוֹד אַחֵינוּ הָאֲהוּבִים יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ, הַנִדְבָּרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ דִּבְרֵי חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת תּוֹכַחַת מְגֻלָה, מֵאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת, בָּאֲסֵפָה הַקְדוֹשָׁה לְמַעַן כְּבוֹד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

בְּרוּכִים אַתֶּם וּבָרוּךְ טַעַמְכֶם אֲשֶׁר בָּאתֶם לְקוֹל הַקְרִיאָה שֶׁל הָעַסְקָנִים הַיְקָרִים יִחְיוּ, לְטַכֵּס עֵצָה וּלְעוֹרֵר הַלְבָבוֹת, לְחַזֵּק בֶּדֶק בָּתֵּינוּ, וְלִגְדֹּר גְדָרִים שֶׁל קְדֻשָׁה בִּפְתָחִים שֶׁל טֻמְאָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן, שֶׁיֵּצֶר הָרָע מְגָרֶה אֶת דּוֹרֵנוּ, וּמִשְׁתַּדֵּל לַחְדֹּר בַּעֲדָם אֶל תּוֹךְ מְעוֹנוֹת אֹהָלִים וּמִשְׁכְּנוֹת שְׁלוֹמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל פְּנִימָה, הֲלֹא הֵמָה עִנְיְנֵי צְנִיעוּת וְחוֹבַת הַזְּהִירוּת מִקְרִיאָה בְּסִפְרוּת בִּלְתִּי כְּשֵׁרָה וּבְעִתּוֹנִים פְּסוּלִים, הַמְלֵאִים דֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת, מִינוּת וְזִמָה, ה' יִשְׁמְרֵנוּ, אֲשֶׁר הֵמָה סַם הַמָוֶת לְכָל נֶפֶשׁ יְהוּדִּית, וּבִפְרָט לִבְנֵי הַנְעוּרִים, וְהָאָבוֹת נִתְבָּעִים וְנִתְפָּסִים בִּכְגוֹן דָּא, אַף בְּחֵטְא זַרְעָם, כִּי אִם הַהוֹרִים מְבִיאִים אֶת הַנֶגַע הַבַּיְתָה, וּבְעַצְמָם נִזְקָקִים לוֹ וְלֹא רוֹאִים שׁוּם רָעָה בְּכָךְ, וּמִי שֶׁעָבַר וְשָׁנָה - נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר, מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹא יֶחֱטָא? כַּיּוֹצֵא בוֹ יֵשׁ לְהִתְרַחֵק וּלְהַרְחִיק כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת וּכְבוֹרֵחַ מִן הָאֵשׁ מֵהִסְתַּכְּלוּת בְּטֶלֶוִיזְיָה, אֲפִלוּ אֵצֶל שְׁכֵנִים וְכַדּוֹמֶה, אֲשֶׁר הֵמָה צִנוֹרוֹת לִשְׁטֹף בְּמַיִם זֵידוֹנִים כָּל חֶלְקָה טוֹבָה מֵחַיֵּי עַם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת שֶׁכָּל תַּכְלִיתָם לְהַרְגִיל אֶת הִאָדָם לִשְׁחִיתוּת הַמוּסָר וּלְהַדִּיחוֹ מִדַּת יְהוּדִית, וְכל הַשׁוֹמֵעַ תְּצִילֶנָה אָזְנָיו לְקוֹל חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים עַל הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, וּלְקוֹל מִצְהֲלוֹת הַשָּׂטָן וְחֵילוֹתָיו הַבּוֹקֵעַ וְעוֹלֶה מֵהֶם.

וְאַף שֶׁהַדְּבָרִים נֶאֱמָרִים בְּכֶנֶס שֶׁל בְּנֵי תוֹרָה וּבַעֲלֵי תְרִיסִין מֻפְלָגִים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, יִרְבּוּ כְּמוֹתָם בְּיִשְׂרָאֵל, דְּלִכְאוֹ רה אַךְ לְמוֹתָר הַדִּבּוּר בָּזֶה, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ, חַס וְחָלִילָה. מִכָּל מָקוֹם, אֵין סָפֵק שֶׁהַשָׁעָה צְרִיכָה גַם לְכָךְ, לְהַזְהִיר הַגְדוֹלִים עַל הַקְטַנִים, וּלְשַׁנֵן אִישׁ אִישׁ לְנַפְּשׁוֹ אֶת חֹמֶר הָאִסוּר שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, מֵאֲבִיזָרַיְהוּ דַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, וּמִקְרָא מְפֹרָשׁ הוּא: ''וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְגוֹ''', וּבָא הַפֵּרוּשׁ בְּקַבָּלָה לְהִתְרַחֵק מִדִּבְרֵי מִינוּת וּזְנוּת. וּמֵהָרָאוּי לְהַזְכִּיר בָּזֶה דִּבְרֵי רַבֵּנוּ בַּעַל סֵפֶר הַחִנוּךְ זַ''ל בְּמִצְוָה קפ''ה: דְּכָל מַה שֶׁהִזְהִירוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל - אֵין אָדָם רַשַׁאי לָזוּז מִמוּסָרָם הַטּוֹב, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ חֲשׂוּךְ הַתַּאֲוָה קְצָת, לֹא יֹאמַר כֵּיוָן שֶׁאֲנִי מוֹצֵא לְעַצְמִי כֵּן, מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶסְתַּכֵּל וְכוּ', כִּי יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁלֹא יִתְעוֹרֵר יִצְרִי בְּכָךְ, שֶׁהַרְבֵּה אָמְרוּ כֵּן וְנִכְשְׁלוּ, וְעַל זֶה רָמְזוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ''ל בְּאָמְרָם כִּי הַיֵּצֶר בִּתְחִלָה חַלָשׁ מְאֹד, וְהוֹלֵךְ וּמִתְחַזֵּק עַל הָאָדָם הַרְבֵּה. וְאַתָה בְּנִי, הִזָּהֵר הַרְבֵּה, וְאַל יַבְטִיחֲךְ יִצְרְךָ, וְאִם אֶלֶף עֲרֵבִים יִתֵּן לְךָ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם בִּלְשׁוֹנוֹ הַזָּהָב. וְקַל וָחֹמֶר בַּמְצִיאוּת שֶׁל יָמֵינוּ, שֶׁכָּל אִישׁ צוּרָה, הַכּל מַבִּיטִים אַחֲרָיו וְעָלוּל, חַס וְחָלִילָה, לְהִתָּפֵס בַּעֲווֹנָם, וְהוּא בְּגֶדֶר חוֹטֵא וּמַחֲטִיא, וּפְשִׁיטָא שֶׁאֶת נֶפֶשׁ בֵּיתוֹ, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אָדָם קוֹבֵעַ עַל יְדֵי שֶׁמְזַלְזֵל אֲפִלוּ כָּלְשֶׁהוּ בְּעִנְיָן חָמוּר זֶה, שֶׁנִזְקוֹ מִתְּחִלָה אֵינוֹ נִרְאֶה לָעַיִן, אֲבָל אַחֲרִיתוֹ מָרָה מִי יְשׁוּרֶנָה, וְגָדוֹל הַמַחֲטִיאוֹ יוֹתֵר מֵהוֹרְגוֹ.

עַל כֵּן, אַף יָדֵינוּ תִּכּוֹן עִם הַמְעוֹרְרִים בַּדָּבָר, שֶׁלֹא לְהִתְעַלֵם מֵהַנוֹשֵׂא הֶחָמוּר, וּלְהַעֲמִיק בְּתוֹךְ שׁוּרוֹת יִרְאֵי ה' וְנוֹשְׂאֵי אֲרוֹן- הַבְּרִית אֶת הַהַכָּרָה וְהַיְדִיעָה בְּחֻמְרַת הָאִסוּר, וְעָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ על מַלְכוּת שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, כִּי אָז מִמֵילָא לֹא נִזְדַּקֵק לְקוֹל שְׁאוֹנָם וּלְכִתְבֵי פְלַסְתֵּר שֶׁל הַתּוֹעִים הַמוֹרְדִים בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם שֶׁפָּרְקוּ על, וּכְמוֹ כֵן הַחוֹב עַל כָּל מִי שֶׁבְּיָדוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עַל אֲחֵרִים שֶׁיִּתְרַחֲקוּ וְיַרְחִיקוּ בְּנֵי בֵיתָם וְיַלְדֵיהֶם מִכָּל הָנֵי מַרְעִין בִּישִׁין.

וּבִזְכוּת שֶׁנַעֲשֶׂה גָדֵר גָדוֹל זֶה, וְהָיָה מַחֲנֵנוּ קָדוֹשׁ, נִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵד תּוֹרָתֵנוּ הַקְדוֹשָׁה בְּטָהֳרָה, וְיִתְגַלֶה לָן הַמָאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה, וְיַעֲרֶה הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ מִמָרוֹם, וְיִשְׁפֹּךְ אֶת רוּחוֹ עָלֵינוּ וְעַל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיִלְמְדוּ תּוֹעִים בִּינָה לְקָרְבָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְדָבְקָה בּוֹ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְיִשְׁמְעוּ רְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ, עַד כִּי יָבוֹא שִׁילֹה, וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְיִדְעוּהוּ כֻּלָם מִקְטַנָם וְעַד גְדוֹלָם, וְהָיְתָה לַה' הַמְלוּכָה.

כ''ד הַמְדַבְּרִים בִּצְדָקָה לְמַעַן כְּבוֹד הַשֵׁם יִתְבָּרַךְ וְתוֹרָתוֹ, אוֹהֲבֵיכֶם בַּלֵב וָנֶפֶשׁ,

יעקב ישראל קנייבסקי - - - אליעזר מנחם מן שך

ג. לחרדים על דבר ה' - טבת תשל''ה

הֱיוֹת וּבַזְּמן הָאַחֲרוֹן פָּשְׁטָה הַמִשְׂפַּחַת בִּקְצֵה מַחֲנֵה הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה', בִּקְרִיאַת עִתּוֹנִים חִלוֹנִיִּים בְּאֵין מֵשִׂים עַל לֵב, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָה עֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת: עֲוֹן מִינוּת וַעֲרָיוֹת, וְלָשׁוֹן הָרָע וּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, וְחוֹפֵף עַל כֻּלָם בִּטּוּל תּוֹרָה, וּמוֹשַׁב לֵצִים.

וּמֵאַחַר שֶׁהֻרְגְלוּ בָּזֶה, נֶחְשָׁב לָהֶם לְהֶתֵּר, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר.

לָכֵן הִנְנוּ לְהוֹדִיעַ כִּי דָּבָר זֶה עָוֹן פְּלִילִי, וְאִסוּר זֶה נוֹהֵג בֵּין לַאֲנָשִׁים וּבֵין לְנָשִׁים, וְזֶה בִּכְלַל קְרִיאַת סִפְרֵי חִיצוֹנִים, אֲשֶׁר אִסוּרָם וְעָנְשָׁם יָדוּעַ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ.

וְיִתְבָּרְכוּ כָּל הַפוֹרְשִׁים וְהַנִמְנָעִים, בְּכָל הַבְּרָכוֹת וּבְכָל מִלֵי דְּמֵיטַב, וְיִזְכּוּ שֶׁיִּשְׁכֹּן בְּאָהֳלָם רוּחַ טָהֳרָה וּקְדֻשָׁה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת. שָׁמַיִם.

וְשׁוֹמֵעַ לָנוּ יִשְׁכּוֹ בֶּטַח, וְנִזְכֶּה לִגְאֻלָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

הַחוֹתְמִים בִּבְרָכָה

יהודה ש. צדקה - - - בן ציון אבא שאול

ראשי ישיבת פורת יוסף בעיה''ק ירושת''ו

ד. חומר איסור קריאת ספרי מינות וספרים חיצונים

(מפי הגאון הצדיק רבי שמואל תפילינסקי זיע''א בצואתו. מתוך ספר הנהגות הצדיקים ח''א עמ' תת''ג)

''הַרְחֵק מֵעַלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל תִקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָה'' (משלי ה, ח).

הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְנֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, יִזָהֵר וְיַזְהִיר לְהִתְרַחֵק מִסְפָּרִים וּמִסִפּוּרִים שֶׁנַעַשׂוּ וְנִתְחַבְּרוּ מִמִי שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק וְיָדוּעַ לִירֵא אֱלֹקִים, וּמַאֲמִין בַּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, כִּי כַּמָה נְעַרִים וַאֲנָשִׁים שֶׁנִתְהַפְּכוּ מִדֶרֶךָ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה, חַס וְחָלִילָה, וְזֶה הָיָה הַסִבָּה הָעִקָרִית שֶׁהִתְחִילוּ לְעַיֵּן בַּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, בִּתְחִלָה רַק בְּדֶרֶך עַרַאי, וְזֶה יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמוֹשֵׁךְ הַרְבֵּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ''שָׁאנֵי מִינוּת דְּמָשְׁכָא'', וְנִמְשְׁכוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁנִתְהַפְּכוּ מִן הַקָצֶה אֶל הַקָצֶה.

וְיָדַעְתִי בְּאֶחָד שֶׁעָמַד בְּמַדְרֵגָה גְבוֹהָה בַּתּוֹרָה וּבַעֲבוֹדַת ה', וְהִתְפַּלֵל תָּמִיד בִּדְבֵקוּת וּבְהִשְׁתַּפְּכוּת הַנֶפֶשׁ, עַד שֶׁבִּתְפִלָה פְּשׁוּטָה בִּימוֹת הַחֹל הָיָה מִתְפַּלֵל בִּדְמָעוֹת, עַד שֶׁנִרְטַב הַסִדּוּר תְּפִלָה שֶׁלוֹ בַּדְּמָעוֹת, וְאַחַר כָּךְ נִמְשַׁךְ בְּעִיּוּן סְפָרִים הַחִיצוֹנִים, וּבִזְמַן קָצָר יָרַד כָּל כָּךְ, עַד שֶׁחֲבֵרָיו בָּדְקוּ אַחֲרָיו שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ בַּבֹּקֶר עִם טַלִית וּתְפִלִין תַּחַת זְרוֹעוֹ לְשֵׁם הֲלִיכָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלָה, וּפָגַע בְּאֶחָד וְשׂוֹחַח עִמוֹ, וּפָגַע בַּשֵׁנִי וְשׂוֹחַח עִמוֹ, וְכֵן בַּשְׁלִישִׁי, וְהָלַךְ וְטִיֵּל בְּאֵיזֶה רְחוֹבוֹת, עַד עָבוֹר זְמַן חָשׁוּב, וְחָזַר לְבֵיתוֹ רֵיקָן בִּלְתִּי תְּפִלָה עִם הַטַּלִית וּתְפִלִין תַּחַת זְרוֹעוֹ, שֶׁלֹא יַרְגִישׁוּ בּוֹ בְּנֵי בֵיתוֹ, וְכָל זֶה הָיָה הַסִבָּה מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים שֶׁהִשְׁפִיעוּ עָלָיו לְרָעָה.

וְעוֹד כַּמָה וְכַמָה נְעָרִים וָתִיקִים, מַתְמִידִים גְדוֹלִים בַּתּוֹרָה, וּכְבָר קָנוּ יָד וָשֵׁם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, וּפִתְאֹם נִתְהַפְּכוּ וְרָפוּ יָדָם מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַתְפִלָה, וְהִתְחִילוּ לָרֶדֶת אֲחוֹרַנִית, עַד שֶׁעָזְבוּ לְגַמְרֵי אֶת הַלִמוּד, וְהָלְכוּ וְנִתְחַבְּרוּ עִם הַחָפְשִׁים לְמִינֵיהֶם, וְנַעֲשׂוּ כְּאֶחָד מֵהֶם, וְהוֹרֵיהֶם רָאוּ וְהָיָה לָהֶם לְפוּקָה וּלְדַאֲבוֹן נֶפֶשׁ, וְכָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהִשְׁתַטְּחוּת שֶׁעָשׂוּ לֹא הוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם, וְכָל זֶה הָיָה סִבָּה וְגוֹרֵם מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים.

וְעוֹד זוֹ רָעָה חוֹלָה, כִּי יֵשׁ לִפְעָמִים מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר מִסִבּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאֶחָד מִן הַנְעָרִים וְהַבַּחוּרִים הוֹלֵךְ שׁוֹבָב וְסָר מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְלִבּוֹ נוֹטֶה לְרָעָה, אָמְנָם סוֹף כָּל סוֹף, אַחֲרֵי עָבוֹר זְמַן וְאַחֲרֵי שֶׁנִתְבַּגֵר וְנִתְגַדֵּל וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, וּמִתְיַשֵׁב בְּשִׂכְלוֹ וְשָׁב לִמְקוֹרוֹ, וְנִשְׁאָר שׁוּב נֶאֱמָן לַתּוֹרָה וְלַיַּהֲדוּת, אַךְ אֵלוּ שֶׁסָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ מִסִבַּת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים, מְעַטִּים מְאֹד מֵאֵלֶה שֶׁיָּשׁוּבוּ מִדַּרְכָּם, וְכָל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אוֹרְחוֹת חַיִּים, וְקָשֶׁה מְאֹד לָשׁוּב לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנַת ה' טְהוֹרָה.

וְאִם נִרְצֶה לֵידַע וּלְהִתְבּוֹנֵן עַד כַּמָה גָדוֹל כֹּחַ הֶעַוֹן שֶׁל סְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכַמָה חֹמֶר הַסַכָּנָה בָּזֶה לָסוּר מִדֶּרֶךָ הַתוֹרה וְהַמִצְוָה, נוּכַל לְהָבִין מִמַה שֶׁהֶחֱמִירוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל כָּל כָּךְ בְּעָוֹן זֶה עַד שֶׁגָזְרוּ אֹמֶר: כּל הַקוֹרֵא בַּסְפָרִים הַחִיצוֹנִים אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין צ' ו ק') שֶׁלא מָצִינוּ בַּעֲבֵרוֹת חַמוּרוֹת וּגְדוּלוֹּת, וּכְמוֹ שֵׁאָמְרוּ: הַבָּא עַל אֵשֵׁת אִישׁ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְדֶרֶךְ זֶה הִפְלִיגוּ כָּל כָּךְ בְּעָנְשׁוֹ שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אֶלָא שֶׁהֵם רָאוּ וְהִשְׁקִיפוּ בְּרוּחַ קָדְשָׁם הַתּוֹצָאוֹת הָרָעוֹת שֶׁעָלוּל לְהָבִיא אֶל הָאָדָם מִקְרִיאַת סְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְכֹחַ הַמוֹשֵׁךְ שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה שֶׁמֵסִיר אֶת הָאָדָם מִדֶּרֶךְ טוֹבָה אֶל דֶּרֶךְ רָעָה, עַד שֵׁבָּא לִידֵי כְפִירָה גְמוּרָה לִכְפֹּר בַּה' וּבְתוֹרָתוֹ, וְקָשֵׁה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

וְלָכֵן יַקִירַי, מְאֹד תִּפְקְחוּ עֵינֵיכֶם עַל יַלְדֵיכֶם, הֵן זְכָרִים הֵן נְקֵבוֹת, לְהַשְׁגִיחַ שְׁלֹא יִתָּפְסוּ, חַס וְחָלִילָה בִּקְרִיאַת סְפָרִים וִסִפּוּרִים וְגַם עִתּוּנִים חָפְשִׁים שֶׁיּוֹצְאִים עַל יְדֵי אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם בַּעֲלֵי אֱמוּנה וְיִרְאֵי ה', וְאַף שְבְּהַשְׁקָפָה רִאשׁוֹנָה לֹא נִרְאֶה בָּהֶם דִּבְרֵי כְּפִירָה וּמִינוּת, אֲבָל טָמוּן וְצָפוּן בְּתוֹךְ תּוֹכִיּוּתָם אֶרֶס וְסַם הַמָוֶת, שְׁבּוֹלְעִים הַדְּבָרִים בְּלִי הַרְגָשָׁה כְּלָל, אֲבָל נִשְׁאָר חָקוּק בַּלֵב וּבַמֹחַ קְרִירוּת וְהִתְלוֹצְצוּת בֶּאֲמוּנַת ה' וּבְדִּבְרַי חֲכָמֵינוּ זַ''ל. כִּי כָּל מְחַבֵּר וְכוֹתֵב סְפָרִים מַבִּיע הִגְיוֹנוֹתָיו לְפִי רוּחוֹ וְהַשְׁקָפוֹתָיו וּלְפִי פְּנִימיּוּת הַלֵב, וִאִי אֶפְשָר כְּלָל שְלֹא יִתְעָרֵב וִיבַצְבֵּץ דִּבְרֵי מִינוּת וְהִתְלוֹצְצוּת דֶּרֶך אַגַב בְּמֶשֶךְ הַדְּבָרִים וְּהַסִפּוּרִים, בְּלֹא כַּוָּנָה לְכָךְ.

אָמְנָם זֹאת צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן כִּי הָעִקָר בָּזֶה לִפַקֵחַ עַל הַיְלָדִים עוֹד בִּתְחִלָה, טֶרֶם שְׁיּטְעֲמוּ מֵעֵץ הַדַּעַת, קֹדֶם שְיִּתְדַּבֵּק וְיִתְפַּשֵׁט הַנֶגַע וְהַתְּשׁוּקָה לִקְרִיאַת הַסְפָרִים הָאֵלֶה, כִּי אַחֲרַי אֲשֶׁר נִתְפַּס וְנֶאֱחַז, חַס וְחָלִילה, בִּתְשׁוּקָה וְתַאֲוָה לָזֶה, כִּי אָז כֹּחַ הַמוֹשֵׁךְ גָדוֹל וְחָזָק מְאֹד בָּזֶה, וְכִמְעַט שֶׁלֹא יוֹעִיל אָז שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לָזֶה, אֶלָא הָעִקָר לְהַזְהִיר וּלְהַסְבִּיר אֶת הַנַעַר בְּעוֹדוֹ עֲדַיִן בְּיָדְךָ וְתַחַת הַשְפָּעָתְךָ, שֶלֹא יקְרָא שׁוּם סֵפֶר וְעִתּוֹן (לְבַד הַיְדּוּעִים וְהַמֻחְזָקִים וְשֵׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם הַסְכָּמָה מֵרַבָּנִים וְצַדִּיקִים) טֶרֶם שֶׁיִּרְאֶה, וְּיִשְאַף לְאִישׁ נֶאֱמָן וּמֵבִין, שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם דֹּפִי וְשׁוּם חֲשַׁשׁ מִינוּת וְלֵיצָנוּת.

גַם צָרִיךְ לְהִזָּהֵר וּלְהִתְנַהֵג בָּזֶה עִם הַיֶּלֶד בְּנִיחוּתָא וּבְרָצוֹן טוֹב, בְּהַסְבָּרַת פָּנִים, שֶׁיָּבִין מֵעַצְמוֹ וְיִשְׁמַע לִדְבָרֶיךָ, שֶׁאִם, חַס וְחָלִילָה, יִתְגַנֵב וְיִקְרָא בַּסֵתֶר וּבְהַצְנֵעַ, בִּלְתִּי יְדִיעָתְךָ, כִּי אָז קָשֶׁה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וּמַשְׁפִּיעַ הַקְרִיאָה לְרָעָה, וְנִכְנָס הַדְּבָרִים כְּאֶרֶס, חַס וְחָלִילָה, אֶלָא צָרִיךְ הִתְחַכְּמוּת וְיִשׁוּב הַדַּעַת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְעַל כָּל אֵלֶה צָרִיךְ תְּפִלָה וְרַחֲמִים שֶׁלֹא יִמָצֵא שׁוּם פְּסוּל וְשׁוּם פְּגָם בְּזַרְעֵנוּ, וְלֹא תָמוּשׁ הַתּוֹרָה מִפִּינוּ וּמִפִּי זַרְעֵנוּ עַד עוֹלָם.

ה. מעשה נורא מה''חפץ חיים'' בחמר איסור סיפרי מינים

הַמַעֲשֶׂה אֵרַע בִּשְׁנַת תשנ''א בְּאֶחָד מִזִּקְנֵי הַדּוֹר שְׁלִיטָ''א, מִתַּלְמִידֵי רַבֵּנוּ הֶ''חָפֵץ חַיִּים'', שֶׁהִתְאַכְסֵן בְּבֵית אֶחָד מִנְכָדָיו, וּבְאוֹתוֹ זְמַן הָיָה מֻנָח בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַנֶכֶד הַנַ''ל תַּנַ''ךְ עִם פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְדוֹלֵי הַמַשְׂכִּילִים [לְשֵׁם בִּקֹרֶת]. וַיְהִי בַּלַיְלָה בַּחֲלוֹם, וְהִנֵה הַזָּקֵן רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת רַבּוֹ הֶ''חָפֵץ חַיִּים'', כְּשֶׁהוּא מִסְתּוֹבֵב בְּכַעַס הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר, וּמַצְבִּיעַ עַל הַמָקוֹם שֶׁמֻנָח בּוֹ הַתַּנַ''ךְ...

וַיְהִי בַּבֹּקֶר קָרָא מִיָּד הַזָּקֵן לְנֶכְדּוֹ הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁיִּבְדֹּק אֵיזֶה סֵפֶר מְנָח שָׁם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהֶ''חָפֵץ חַיִּים'' הִצְבִּיעַ עָלָיו, וְנִתְבָּרֵר שֶׁשָׁם בְּדִיּוּק הָיָה מֻנָח בַּסֵתֶר הַתַּנַ''ךְ הַנַ''ל... וְנִבְהַל הַנֶכֶד עַל נַפְשׁוֹ, וְגָנַז מִיָּד אֶת הַתַּנַ''ךְ, וַיְהִי הַדָּבָר לְאוֹת ! (מפי המשפחה).

וְזֶה לְשׁוֹן הֶ''חָפֵץ חַיִּים'' פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: כִּי סִפְרֵי מִינִים גְרוּעִים מֵעֲבוֹדָה זָרָה מַמָשׁ, יַעַן כִּי הַסְפָרִים הֵם בִּבְחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה מְדַבֶּרֶת, וּמַמְשִׁיכִים אֶת הַקוֹרֵא לְעָבְדָהּ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.

ו. סיפור נורא מהגאון רבי אליהו לאפיאן זצ''ל

בַּיְשִׁיבָה בִּכְפַר חֲסִידִים לָמַד בָּחוּר שֶׁסָבַל מְאֹד מִשִׁטְפֵי דָם מֵהָאַף, וּלְעִתִּים תְּדִירוֹת מַמָשׁ הָיָה מְקַבֵּל שֶׁטֶף דָּם שֶׁמַמָשׁ הָיָה נוֹרָא, וְהַבָּחוּר הַזֶּה הָיָה נָגוּעַ מְאֹד בִּקְרִיאַת עִתּוֹנִים חָפְשִׁיִּים וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלַן. הַבָּחוּר הָלַךְ מֵרוֹפֵא לְרוֹפֵא וְלָקַח תְּרוּפוֹת, וּלְלֹא הוֹעִיל, עַד שֶׁהָיָה אֵצֶל פְּרוֹפֵסוֹר גָדוֹל וְהֶחְלִיט שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ בְּנִתּוּחַ, וְהְחְלַט שֶׁהַנִתּוּחַ יִתְבַּצַע בְּבֵית הַחוֹלִים הֲדַסָה בִּירוּשָׁלַיִם.

בְּיוֹם הַנִתּוּחַ נִכְנַס הַבָּחוּר לְהִפָּרֵד וְלָקַחַת בְּרָכָה אֵצֶל הַגָאוֹן הַצַדִּיק ר' אֵלִיָּהוּ לָאפְּיָאן זצוק''ל. הִתְחִיל ר' אֵלִיָּהוּ לַעֲשׂוֹת שִׂיחָה בְּעִנְיַן עִתּוֹנִים, וּבִקֵשׁ מֵהַבָּחוּר שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לֹא לִקְרֹא יוֹתֵר. הַבָּחוּר חָשַׁב שֶׁיּוּכַל לְהִפָּטֵר עִם נִעְנוּעַ רֹאשׁ וְהַבְטָחָה קַלָה, נִעֲנַע רֹאשׁוֹ לְאוֹת הַסְכָּמָה. הֵרִים ר' אֵלִיָּהוּ קוֹלוֹ וְאָמַר בְּתֹקֶף: ''אִם הִנְךָ לֹא מְקַבֵּל עַל עַצְמְךָ כְּחֹק וְלֹא יַעֲבֹר שֶׁיּוֹתֵר לֹא תִקְרָא בְּעִתּוֹנִים, אָז חֲבָל עַל הַנְסִיעָה וְעַל הַנִתּוּחַ''.

כַּמוּבָן שֶׁהַבָּחוּר נִבְהַל וְקִבֵּל בְּהַבְטָחָה גְמוּרָה שֶׁלֹא יִקְרָא יוֹתֵר. אָז אָמַר לוֹ ר' אֵלִיָּהוּ, בֹּא וַאֲלַמֶדְךָ כְּשֶׁמִתְפַּלְלִים אֵיךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵל: ''רְפָאֵנוּ ה' וְנֵרָפֵא'', וְהִדְגִישׁ אֶת ''ה'''. כְּלוֹמַר ''רְפָאֵנוּ ה''', ה' הוּא שֶׁמְרַפֵּא וְהוּא רוֹפְאֵנוּ. ''הוֹשִׁיעֵנוּ'', כְּשֶׁאַתָּה מוֹשִׁיעַ אָז ''וְנִוָּשֵׁעָה'', יֵשׁ יְשׁוּעָה וְכוּ'. וּפְטָרוֹ לְשָׁלוֹם, וְהַנִתּוּחַ הִצְלִיחַ וְהַכּל הָיָה בְּסֵדֶר.

כַּעֲבֹר שָׁנִים הָיָה אֵיזֶה מְאֹרָע מְעַנְיֵן, וְהַבָּחוּר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהִתְגַבֵּר וְלָקַח עִתּוֹן וְקָרָא. תֵּכֶף כְּשֶׁהִתְחִיל לִקְרֹא קִבֵּל שֶׁטֶף דָּם נוֹרָא שֶׁלֹא יָכְלוּ לְעָצְרוֹ. רָצוּ בְּבֶהָלָה אֶל ר' אֵלִיָּהוּ, וּמִקֹדֶם לֹא רָצָה אֲפִלוּ לִשְׁמֹעַ, וְרַק אַחֲרֵי שֶׁהַבָּחוּר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מַה שֶׁיַּעֲבֹר וְיִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה לֹא יִקְרָא יוֹתֵר, אָז בֵּרְכוֹ ר' אֵלִיָּהוּ, וּבָרוּךְ ה' שֶׁתְּפִלָתוֹ נִתְקַבְּלָה, וְיוֹתֵר לֹא יָדַע וְלֹא יוֹדֵעַ הַנַ''ל מִבְּעָיָה כָּל שֶׁהִיא, בָּרוּךְ ה'. (מפי אחד מתלמידיו שהיה עד ראיה)

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה