פרק ג' - חינוך ילדים · מג. להזהיר ולהיזהר מילד סורר ומושחת
יֵשׁ יְלָדִים שֶׁמִטִּבְעָם הֵם מְאֹד שְׁפָלִים וּפְשׁוּטִים, וַעֲלֵיהֶם לֹא מַשְׁפִּיעִים דִּבּוּרִים וּמוּסָר, וְכַאֲשֶׁר מְיַסְרִים אוֹתָם וּמוֹכִיחִים, הַדָּבָר דּוֹמֶה כְּאִלוּ דִּבְּרוּ אֶל הָאֲבָנִים, אֵין לָהֶם שׁוּם רְגָשׁוֹת וּמוּסָרִיּוּת, רַע וָמַר לַהוֹרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יֶלֶד כָּזֶה, וְהָאֱמֶת שֶׁזּוֹהִי אַשְׁמַת הַהוֹרִים.
(עיין בזוהר הקדוש וירא דף קי''ב, ע''א במדרש הנעלם, ובפרשת חיי שרה דף ק''ל ע''ב ד''ה כגוונא דא כל בר נש דעלמא, ובפרשת ויצא דף קנ''ה ע''א בסתרי תורה בד''ה כל מלין דעלמא, ובזוהר חדש בראשית במדרש הנעלם ד''ה ת''ר אמר ר' יהודה בר יעקב תמה אני עיי''ש, ועיין בסה''ק אור החיים תחלת פרשת תזריע).
הַיְלָדִים הַלָלוּ, מִלְבַד שִׁפְלוּתָם הַטִּבְעִית, יֵשׁ לָהֶם שְׁאִיפָה לְצַנֵן וּלְהוֹרִיד עִמָם אֶת חַבְרֵיהֶם, וְהֵם צוֹחֲקִים וְלוֹעֲגִים לְכֻלָם וּמְקַלְקְלִים אוֹתָם, בִּפְרָט בִּפְגָם שֶׁל מִדַּת הַיְסוֹד.
הַיְלָדִים הַלָלוּ, אִם לֹא יָשִׂימוּ לֵב אֲלֵיהֶם, יֵהָפְכוּ בִּרְבוֹת הַיּמים לִרְשָׁעִים חוֹטְאִים וּמַחֲטִיאִים, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלֹא דַּי שֶׁהֵם עַצְמָם שְׁקוּעִים בַּעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן - רַע לָהֶם כָּאן וְרַע לָהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיוָן שֶׁהָעֲבֵרָה הַזּוֹ שֶׁל פְּגִימָה בְּמִדַּת הַיְסוֹד הִיא הָעֲבֵרָה הַגְדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, וְאֵין גָדוֹל וְשִׁעוּר לָעֳנָשִׁים שֶׁעוֹנְשִׁים בִּגְלַל עֲבֵרָה זוֹ, בִּפְרָט בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם עוֹד מְחַפְּשִׂים חֲבֵרִים שֻׁתָּפִים לְהַחֲטִיא בְּחֵטְא גָדוֹל זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
כְּבָר הָיוּ אֶצְלִי יְלָדִים רַבִּים, שֶׁבָּכוּ וְשָׁפְכוּ אֶת לִבָּם לְפָנַי, עַל כִּי רְשָׁעִים אֵלוּ אִמְלְלוּ אוֹתָם, הֵם סָחֲפוּ אוֹתָם לַעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
נִקְרָע הַלֵב לִשְׁמֹעַ מַה שֶׁיָּכוֹל לִקְרוֹת בִּמְיֻחָד בַּמִקְוָאוֹת, וּבְעִקָר בְּיוֹם שִׁשִׁי אַחַר הַצָהֳרַיִם.
אֲנִי נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהַמַחֲלָה הַיְדוּעָה ''קרעפס'', רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֵצֶל יְלָדִים וּבַחוּרִים, מְקוֹרָהּ בְּשִׁבְעִים עַד שְׁמוֹנִים אֲחוּזִים בָּעֲבֵרָה הַזּוֹ, שֶׁנַעֲשִׂים שְׁקוּעִים בָּהּ, רַחֲמָנָא לִצְלַן.
בְּקֶשֶׁר לָזֶה יֵשׁ לְהַשְׁגִיחַ מְאֹד עַל יְלָדִים כָּאֵלוּ שֶׁלֹא תְהֵא לָהֶם הַשְׁפָּעָה בַּבַּיִת עַל הָאַחִים הָאֲחֵרִים וְעַל הַחֲבֵרִים. הוֹרִים הָרוֹצִים לִרְווֹת נַחַת מִיַּלְדֵיהֶם, שֶׁיַּזְהִירוּ אוֹתָם בְּכָל הַתַקִיפוּת שֶׁיִּתְרַחֲקוּ כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת מֵהַיְלָדִים הַלָלוּ.
כָּל הַדְּבָרִים הַמוּבָאִים כָּאן שָׁמַעְתִּי אוֹדוֹתָם פְּעָמִים רַבּוֹת מֵהוֹרִים שֶׁבָּכוּ עַל מַצָבִים כָּאֵלוּ אֵצֵל יַלְדֵיהֶם, וְהֶאֱשִׁימוּ בְּכָךְ אֶת עַצְמָם שֶׁלֹא הִזְהִירוּם דֵּי הַצֹרֶךְ, וְעַתָּה הַמַצָב לֹא נִתָּן לְתִקוּן.