פרק ג' - חינוך ילדים · כט. זהירות ממאכלים שכשרותם מפוקפקת
יֶשְׁנָם כָּאֵלוּ שֶׁמַתִּירִים לְעַצְמָם לָתֵת לִילָדִים קְטַנִים מַאֲכָלִים שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם הֶכְשֵׁר מְדֻקְדָּק, וְסוֹמְכִין עַל אַנְשֵׁי הָרְחוֹב. דָּבָר זֶה מַזִּיק מְאֹד לַיֶּלֶד, כִּי זֶה גוֹרֵם לַיֶּלֶד לְטִמְטוּם הַמֹחַ, וְכַאֲשֶׁר הוּא גָדֵל, הוּא צָרִיךְ בִּגְלַל זֶה (שֶׁאָכַל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים) לְהִלָחֵם בְּכָל כֹּחוֹ בְּכֹחוֹת הָרָע (שם בדף קג ע''א).
כָּתוּב בְּיוֹרֵה דֵעָה בָּרָמָ''א (סימן פ''א סעיף ז) שֶׁמִצַד הַהֲלָכָה מֻתָּר לְיֶלֶד לִינוֹק מִגוֹיָה, וּבְכָל זֹאת זֶה גוֹרֵם לַיֶּלֶד שֶׁיָּנַק הֵימֶנָה לְטִמְטוּם הַלֵב.
וְאִם הָאֵם הַיְּהוּדִית אֵינָהּ בְּרִיאָה, חָלִילָה, וּמַתִּירִים לָהּ לֶאֱכל אֹכֶל בִּלְתִּי כָּשֵׁר, מוּטָב שֶׁלֹא תִתֵּן לַתִּינוֹק בִּכְלָל לִינוֹק. כְּמוֹ כֵן לֹא לָתֵת לַיֶּלֶד לֶאֱכל דָּבָר שֶׁאָסוּר לֶאֱכל, זֶה מַזִּיק לַיֶּלֶד כַּאֲשֶׁר הוּא גָדֵל. הַשַׁ''ךְ אוֹמֵר שָׁם, אֲפִלוּ שֶׁמִדִּינָא מֻתָּר, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם יַפְרִישׁוּ מִפְּנֵי שֶׁמַזִּיק לוֹ בְּזִקְנוּתוֹ, שֶׁמְטַמְטֵם הַלֵב וְגוֹרֵם לוֹ טֶבַע רַע, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. רוֹאִים אֵיפוֹא עַד כַּמָה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לִמְנֹעַ מִיֶּלֶד כָּל מָזוֹן שֶׁבּוֹ חֲשַׁשׁ אִסוּר, וְדָבָר זֶה יָבִיא אֶת הַיֶּלֶד לִהְיוֹת יְרֵא שָׁמַיִם (ועיין בדרכי משה או''ח סי' תרי''ז). (שם)