פרק ג' - חינוך ילדים · כב. כיצד מגדלים בנים יראי שמים
מכאן עד עמוד 180 נלקח ממאמר חנוך שתרגם מאידיש ללשון הקדש, ובו העקרונות שעליו מצביע האדמו''ר מתולדות אהרן, רבי אברהם יצחק קאהן זצוקללה''ה. מאמר זה, הכולל עצות והדרכה מעשית לישום עקרונות אלו בחיי היום יום, מפנה תמרור הכונה וצופר אזעקה הקורא לכל יחיד מאתנו לאזור מתניו להחלץ חושים ולערך חשבון הנפש ובדק בית. בל נכנס במבוכה, כי לזאת מחכה היצר. נלך בסיסמה: ''העבר אי העתיד עדין תשועת ה' כהרף עיו'' וה' יהא בעזרנו.
הַיֶּלֶד הוּא הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר, וְטָעוּת לַחְשֹׁב שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ רַק עַל הַ'חֶדֶר' !
כְּפִּי שֶׁמְחַנְכִים אֶת הַיֶּלֶד - כָּךְ הוּא גָדֵל. הַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת שֶׁהַיֶּלֶד יִגְדַּל עִם תוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם תָלוּי בַּחִנוּךְ שֶׁנוֹתְנִים לַיֶּלֶד.
הַדָּבָר הַיָּקָר בְּיוֹתֵר לָאָדָם, אֵלוּ הֵם בָּנָיו. אַף אָדָם בַּר דַּעַת לֹא יִמְכֹּר אֶת בָּנָיו בְּשׁוּם מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל, לְדַאֲבון לֵב, כֵּיוָן שֶלֹא מַשְׁקִיעִים מַחֲשָׁבָה וְדַעַת לְחִנוּךְ הַיְלָדִים, מוֹכְרים, אִם כֵּן, אוֹתָם לִשְׁטוּת וְהֶבֶל.
אִם יַצִיעוּ לוֹ לִמְכֹּר אֶת יְלָדָיו, יְסָרֵב וְיֵרָתַע מַמָשׁ, אֲבָל כְֹּשֶׁאֵינוֹ מְחַנְכָם כָּרָאוּי, פְּשִׁיטָא שֶׁהוֹלְכִים לְטִמְיוֹן, וְנִמְצָא שֶׁמְכָרָם.
הוֹרִים רַבִּים מַשְׁלִים אֶת עַצְמָם וְטוֹעִים בְּכָךְ שֶׁמַסְפִּיק שֶׁהַיֶּלֶד לוֹמֵד בַּ'חֶדֶר', וְלֹא מְעַנְיֵן אוֹתָם כֵּיצַד הֵם מִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּלוֹמַר, מָהֵן מִדּוֹתֵיהֶם, יָשְׁרָם, הֲגִינוּתָם וְכוּ', זֹאת אוֹמֶרֶת טוֹב בְּתַכְלִית, כִּי הֵם חוֹשְׁבִים בְּטָעוּת שֶׁאִם הַיֶּלֶד לוֹמֵד, מִמֵילָא יִגְדַּל, וּבְמֶשֶׁךְ הַשָׁנִים יִשְׁתַּפֵּר וְיֵלֵךְ.
אֲבָל לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר זוֹהִי טָעוּת יְסוֹדִית, וְיֵשׁ לִשְׁמֹר תָּמִיד עַל הַיְלָדִים מַמָשׁ בִּפְרָטֵי פְּרָטִים, וְתָמִיד לַחְקֹר מַה קוֹרֶה עִמָם, וּמַה נַעֲשֶׂה אִתָּם.