פרק ג' - חינוך ילדים · ו. להקפיד על מלמד ירא שמים
כְּשֶׁבָּאוּ לִשְׁאל לְמָרָן הַ''קְהִלוֹת יַעֲקֹב'' זַצַ''ל לְאֵיזֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁלֹחַ אֶת הַבֵּן, הָיָה אוֹמֵר: הַכּל תָּלוּי בַּמְלַמֵד, מְלַמֵד טוֹב (הַגְמָרָא בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּלָם יוֹדְעִים) הוּא הַמְלַמֵד הַיְּרֵא שָׁמַיִם - מִי שֶׁלוֹמֵד עִם הַיְלָדִים שָׂכָר וָעֹנֶשׁ בְּלִי הֶפְסֵק. בִּזְמַנֵנוּ הָיוּ שׁוֹמְעִים זֹאת מִן הָאִמָהוֹת, כַּיּוֹם צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ מִן הַמְלַמֵד. ''תְּבָרֵר הֵיכָן יֵשׁ מְלַמֵד, שֶׁכְּשֶׁהַיֶּלֶד עוֹשֶׂה דָּבָר אָסוּר, מִיָּד הוּא צוֹעֵק: אֵשׁ, גֵיהִנָם'', וְאֵלוּ הָיוּ דִּבְרֵי הֶ''חָפֵץ חַיִּים'', וְהַפְּרָצוֹת הָרַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ כַּיּוֹם בַּחִנוּךְ, הֵן מֵחֲמַת חֶסְרוֹן דְּבָרִים אֵלוּ. (ועיין בסוף מדור מדת האמת מעשה מעיו זה)
פַּעַם הִדְלִיקוּ יְלָדִים אֶת הַחַשְׁמָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת דַּקָה אוֹ שְׁתַּיִם קֹדֶם יְצִיאַת הַתּוֹסֶפֶת שַׁבַּת קֹדֶשׁ, מָרָן הַקְהִלוֹת יַעֲקֹב קָם מִמְקוֹמוֹ, רָץ לְעֵבֶר הַיְלָדִים, וּבְכָל כֹּחוֹ צָעַק: ''מְחַלְלֵי שַׁבָּת, מְחַלְלֵי שַׁבָּת''. (שם ח''א - רס''ו)