פרק ג' - חינוך ילדים · ד. החזק במוסר אל תרף
שָׁאַלְתִּי אֶת מָרָן (הקהילות יעקב): עַל מָה צָרִיךְ לְהַכּוֹת אֶת הַבָּנִים מִשׁוּם חִנוּךְ? וְהֵשִׁיב לִי: זֶה תָּלוּי בְּטִבְעוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד, אִם הוּא יֶלֶד נוֹחַ אוֹ עַקְשָׁן, וּכְשֶׁמַכִּים - לְהַכּוֹת קְצָת, וְלֹא בִּשְׁעַת כַּעַס, דְּאִיתָא בְּאִגֶרֶת הַגְרָ''א, שֶׁהַכָּאָה בִּשְׁעַת כַּעַס יֵשׁ בָּזֶה צַד אִסוּר.
אֲבָל הָעִקָר הוּא לִלְמֹד עִמוֹ מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וַאֲפִלוּ עִם קָטָן בֶּן שֵׁשׁ, וַאֲפִלוּ אִם נִרְאֶה שֶׁאֵינֶנוּ מֵבִין מַה שֶׁמְדַבְּרִים עִמוֹ, מִכָּל מָקוֹם הַדְּבָרִים נִשְׁרָשִׁים בְּלִבּוֹ. וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְשַׁנֵן לוֹ שֶׁאֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר, שֶׁיֵּשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהוּא בַּעַל הַבַּיִת, וְעַל כָּל דָּבָר עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וּמְשַׁלְמִים בְּיֹקֶר רַב. וְעוֹד צָרִיךְ לְשַׁנֵן לוֹ שֶׁגַאֲוָה זֶה טְרֵפָה. וְצָרִיךְ לְדַבֵּר אִתּוֹ דִּבּוּרִים אֵלוּ בְּכָל יוֹם כְּעֶשֶׂר דַּקוֹת לֹא יוֹתֵר, וְלֹא לְהַפְסִיק בָּזֶה, כִּי הֶפְסֵק שֶׁל יוֹם אֶחָד מְצַנֵן כְּמוֹ הַפְסָקָה שֶׁל שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים. (פניני רבינו הקהילות יעקב - ח''ב עמוד נ''ה)
אַבְרֵךְ פָּנָה אֶל מָרָן בְּטַעֲנָה שֶׁבְּנוֹ הַקָטָן אֵינֶנוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלוֹ וְכוּ'. מָרָן עָנָה לוֹ: וְכִי עָשִׂיתָ מַשֶׁהוּ בִּשְׁבִילוֹ? אִם תִּלְמַד אִתּוֹ כָּל יוֹם מוּסָר עֶשֶׂר דַּקוֹת בְּוַדַּאי תִּרְאֶה בּוֹ שִׁנוּי לְטוֹבָה.
בְּהִזְדַּמְנוּת אַחֶרֶת הִתְבַּטֵּא מָרָן זַצַ''ל: שֶׁכְּשֶׁלוֹמְדִים מוּסָר עִם יְלָדִים, הֲרֵי זֶה נִקְלָט בְּרֹאשָׁם כְּפִי הֲבָנָתָם, וּלְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁגְדֵלִים, הֲרֵי מוּסָר זֶה גָדֵל בְּיַחַד אִתָּם, כְּמוֹ אֵצֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִדְבָּר שֶׁלְבוּשָׁם הָיָה גָדֵל עִמָם, וּכְמוֹ עוֹר הַחֹמֶט הַגָדֵל עִמוֹ. (עיין דברים פרק ח, ד, ברש''י שם. מפי ר' חיים נודלר שליט''א).
בְּהִזְדַּמְנוּת אָמַר לִמְחַנֵךְ יְלָדִים, שֶׁתַּלְמִידָיו הָיוּ בְּגִיל 8 בְּעֵרֶךְ, שֶׁיַּרְבֶּה לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי מוּסָר וְיִרְאַת שָׁמַיִם, שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וּכְשֶׁהַמְחַנֵךְ אָמַר לוֹ: וַהֲרֵי הַיְלָדִים אֵינָם מְבִינִים, עָנָה לוֹ בְּמֶתֶק שְׂפָתָיו: הֵם מְבִינִים יוֹתֵר טוֹב מֵהַמְבֻגָרִים. (אשכבתיה דרבי ח''ב - קס''א)