פרק ב' - שלום בית · כא. הכנסת אורחים ושלום בית
דַּרְכֵי הַיֵּצֶר רַבּוֹת הֵן, וְהַקָשָׁה שֶׁבָּהֶן כַּאֲשֶׁר בָּא הוּא לַהֲרֹס חַיֵּי זוּג בְּדֶרֶךְ שֶׁל מִצְוָה. לְדְגְמָה: מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים. הַבַּעַל בִּרְצוֹנוֹ. לְקַיֵּם מִצְוָה גְדוֹלָה זוֹ, וְעוֹד מֵבִיא רְאָיָה, שֶׁאָמְנָם אִישׁ וְאִשָׁה שֶׁזָכוּ - שְׁכִינָה שׁוֹרָה בֵּינֵיהֶם, אוּלָם גְדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה. וְאֵין הוּא מֵבִין, שֶׁאָכֵן הַכְנָסַת אוֹרְֹחִים יוֹתֵר מִ''קַבָּלַת'' פְּנֵי שְׁכִינָה, אוּלָם לֹא שֶׁהַכְנָסַת אוֹרְחִים יוֹתֵר מִ''סִלוּק'' פְּנֵי שְׁכִינָה. מִי הִתִּיר לְסַלֵק אֶת הַשָׁלוֹם וְאֶת הַשְׁכִינָה מֵהַבַּיִת בִּשְׁבִיל מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרֵחַ זָר וּבִשְׁבִיל כָּךְ לַהֲרֹס וּלְקַלְקֵל אֶת ''הָאוֹרֵחַ'' הַקָבוּעַ שֶׁלְךָ, וּבִפְרָט שֶׁבְּרֹב הַמִקְרִים הָאוֹרֵחַ לֹא מַרְגִישׁ בְּנוֹחַ, וּפָגוּעַ הוּא בְּמֵישָׁרִין אוֹ בַּעֲקִיפִין בִּרְאוֹתוֹ מֶתַח וְעַצְבָּנוּת בַּבַּיִת וְתוֹלֶה זֹאת בִּגְלָלוֹ. וְכָךְ שֶׁלֹא עָלָה בְּיָדָם לֹא מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים וְלֹא מִצְוַת שְׁלוֹם הַבַּיִת.
וְרָאִיתִי מַעֲשֶּׂה בְּהֶ''חָפֵץ חַיִּים'', שֶׁפַּעַם אַחַת בְּיוֹם שִׁשִׁי פָּנָה אֵלָיו אַלְמוֹנִי בִּשְׁאֵלָה אִם בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִשְׁבּוֹת אֶצְלוֹ בְּשַׁבָּת. אָמַר לוֹ הֶ''חָפֵץ חַיִּים'': הַמְתֵּן לִי כָּאן וְאֵלֵךְ לִשְׁאל אֶת אִשְׁתִּי וְתֵכֶף אֲשִׁיבְךָ דָּבָר. הִנֵה לָנוּ מַעֲשֶּׂה רַב, שֶׁאֵין לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, וַאֲפִלוּ כְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים, עַל חֶשְׁבּוֹן שְׁלוֹם הַבַּיִת. וְכַמוּבָן שֶׁכָּל דְּבָרֵינוּ בְּאֹפֶן כְּלָלִי, וּכְשֶׁהַדָּבָר לְמַעֲשֶׂה, יֵשׁ לְהִתְיָעֵץ עִם חָכָם. וְיֵשׁ עוֹד לְהָעִיר, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת יֶשְׁנָן תַּקָלוֹת גְדוֹלוֹת בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים. וּכְגוֹן שֶׁאוֹתוֹ אוֹרֵחַ לֹא צָנוּעַ כָּל כָּךְ בְּדִבּוּרָיו וּבְהִסְתַּכְּלוּתוֹ בִּנְשׁוֹת בְּנֵי הַבַּיִת, אוֹ שֶׁנִפְתָּחוֹת שִׂיחוֹת בֵּין גְבָרִים לְנָשִׁים, וּפָשׁוּט שֶׁכָּל שְׂכַר הַכְנָסַת הָאוֹרְחִים עָלָה בְּהֶפְסֵד גָדוֹל.