אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › יז. לאדם שנפלה בחלקו אשה מכוערת או בעלת מום

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · יז. לאדם שנפלה בחלקו אשה מכוערת או בעלת מום

טז. לאשה שנפל בגורלה בעל קמצן

לִפְעָמִים יִתָּכֵן שֶׁנוֹשֵׂא אָדָם אִשָׁה מִתּוֹךְ רַחֲמִים, וְעַל אַף הֱיוֹתָהּ דּוֹחָה אוֹ בַּעֲלַת מוּם, כּוֹבֵשׁ יִצְרוֹ וְלוֹקְחָהּ, וּלְאַחַר מִכֵּן מִתְעוֹרְרִים ''רִגְשֵׁי חֲרָטָה''. וּבְכֵן, מָה הַנָכוֹן לִנְהֹג בְּמִקְרֶה שֶׁכָּזֶה?

רֵאשִׁית, לְהִתְבּוֹנֵן בַּנֶאֱמַר: ''שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי''. יֹפִי וְחֵן אֵין זֶה תַּכְלִית הַטּוֹב. ''אִשָׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָל'', וּמֵה' אִשָׁה לְאִישׁ, וּמַה שֶׁפָּחוֹת לֵהָנוֹת וְלִסְחֹט אֶת הַהֲנָאוֹת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה - עָדִיף, לְפִי שֶׁהֲרֵי עַל כָּל עֹנֶג וְעֹנֶג שֶׁמִתְעַנֵג אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, מְנַקִים לוֹ מִשְּׂכָרוֹ וּמִמִצְווֹתָיו לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִם כֵּן, תִּשְׂמַח שֶׁעָלָה בְּגוֹרָלְךָ פָּחוֹת לֵהָנוֹת מִיֹּפִי וְחֵן שֶׁל שֶׁקֶר עוֹלָם הַזֶּה.

וּבִפְרָט אִם הִיא בַּעֲלַת מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמְתַפְקֶדֶת בְּסֵדֶר הַבַּיִת כָּרָאוּי, כַּמָה צָרִיךְ אִישׁ כָּזֶה לִשְׂמֹחַ וְלִרְאוֹת עַצְמוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מֵאֲחֵרִים שֶׁאָמְנָם ''זָכוּ'' בְּאִשָׁה יָפָה - אוּלָם אֵין מַעֲשֶׂיהָ נָאִים, וְהַבְּדֶרֶךְ כְּלָל - שֶׁאִשָׁה נָאָה יֵשׁ לָה הַרְבֵּה נִסְיוֹנוֹת קָשִׁים לִהְיוֹת נִשְׁמַעַת וְנִכְנַעַת לְבַעְלָהּ, וְכֵן קָשֶׁה לָהּ לְהִתְמוֹדֵד בְּנוֹשֵׂא הַצְנִיעוּת שֶׁלֹא לִהְיוֹת דַּבְּרָנִית, יַצְאָנִית, בַּזְבְּזָנִית וְכַדּוֹמֶה, וְכָל זֶה חָסַכְתָּ לְךָ בְּכָךְ שֶׁזָּכִיתָ בְּאִשָׁה צְנוּעָה, בֵּיתִית וּפְשׁוּטָה הָעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעְלָה.

וְעוֹד יִתְבּוֹנֵן וְיָשִׂים לֵב, כִּי מְעַט מְאֹד שָׁמַעְנוּ עַל גֵרוּשִׁין מִסִבָּה זוֹ לְבַד - שֶׁהָאִשָׁה אֵינָהּ נָאָה. אֲחוּזֵי סִבָּה זוֹ לְגֵרוּשִׁין אַפְסִיִּים הֵם לְעֻמַת סִבּוֹת אֲחֵרוֹת הַגוֹרְמוֹת לְגֵרוּשִׁין גַם אֵצֶל נָשִׁים נָאוֹת. הֲרֵי שֶׁהַיֹּפִי וְהַחֵן אֵין בְּכֹחוֹ לַעֲצֹר מִלְהַפְרִיד בֵּין הַזּוּג, רַק הַמַעֲשִּׂים הַטוֹבִים וְהַהַנְהָגָה הָרְאוּיָה הֵמָה הַמְקַשְׁרִים וּמְחַזְּקִים אֶת הַבַּיִת.

וְכַיָּדוּעַ הַסִפּוּר הַמְפֻרְסָם עַל בִּתּוֹ שֶׁל ''הַחֲתַם סוֹפֵר'', הַגָאוֹן רַבִּי משֶׁה סוֹפֵר זַצַ''ל, שֶׁאָדָם אֶחָד הִתְפַּעֵל מִיָּפְיָהּ שֶׁל בִּתּוֹ וְעָקַב אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכָה, וּכְשֶׁהִרְגִישָׁה בַּדָּבָר, הָלְכָה לְבֵיתָהּ, נִכְנְסָה לְחַדְרָהּ וּפָרְצָה בִּבְכִי וּתְפִלָה. כְּשֶׁהִבְחִין אָבִיהָ הַדָּגוּל בַּדָּבָר, שְׁאָלָהּ לְסִבַּת בִּכְיָהּ.

עָנְתָה לוֹ בִּתּוֹ, שֶׁהִיא בּוֹכָה וּמִתְחַנֶנֶת לַבּוֹרֵא שֶׁיִּקַח מִמֶנָה אֶת יָפְּיָה כְּדֵי שֶׁלֹא תְהַוֶּה מִכְשׁוֹל לִבְנֵי אָדָם, וּבֵרְכָהּ אָבִיהָ שֶׁבִּזְכוּת זֶה תֵּלֵד בֵּן שֶׁיָּאִיר אֶת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ הָיָה. אָמְנָם נִלְקַח מִמֶנָה יָפְיָהּ, כְּבַקָשָׁתָהּ, אוּלָם זָכְתָה לָלֶדֶת בֵּן גָדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל.

לְכָךְ, מַה לְךָ לְהִצְטַעֵר עַל מַזָּלְךָ, הֲלֹא תָּבִין, אִשָׁה שֶׁכָּזוֹ, הַנְטוּלָה מֵחֵן וְיֹפִי, הֲרֵי יְכוֹלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר בְּקַלוּת לִהְיוֹת עֲשִׁירָה בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, וְכַמָה שְׁטֻיּוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁיֶּשְׁנָם הַיּוֹם לְנָשִׁים רַבּוֹת בִּגְלָל יָפְיָן וְחִנָן - אֵינָם אֵצֶל אִשָׁה כָּזוֹ. לָכֵן שְׁמַח בְּחֶלְקְךָ, כִּי מֵאַהֲבַת ה' אוֹתְךָ נָתַן לְךָ אִשָׁה כָּזוֹ, וְהַלְוַאי וְאֵלוּ יִהְיוּ יִסוּרֶיךָ, וְלֹא תִּזְדַּקֵק לְיִסוּרִים אֲחֵרִים, חַס וְחָלִילָה.

וּבְעִנְיָן זֶה רָאִיתִי סִפּוּר יָפֶה בַּסֵפֶר ''שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ'' עַל הָרַב הַקָדוֹשׁ הֶחָכָם הַשָׁלֵם רַבִּי יִצְחָק הַכֹּהֵן זַצַ''ל, בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַגָאוֹן כְּלִיל הַמַדָּעִים הָרַב הַקָדוֹשׁ רַבִּי משֶׁה הַכֹּהֵן זַצַ''ל, מְחַבֵּר הַסֵפֶר ''פְּנֵי משֶׁה'' עַל הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ וְעַל הַתּוֹרָה. שֶׁכְּשֶׁהִגִיעַ לְפִרְקוֹ, הִצִיעָה לוֹ אִמוֹ כַּלָה מֵאֵיזוֹ מִשְׁפָּחָה, וְהוּא זַ''ל בִּקֵשׁ מֵאִמוֹ שֶׁתִּתֵּן לוֹ שִׁבְעָה שֵׁמוֹת וְהוּא יִבְחַר אַחַת מֵהֶם. וְכָל לַיְלָה הָיָה מַנִיחַ שֵׁם אֶחָד מֵהַמֻצָעוֹת לוֹ תַּחַת הַכָּרִית, וּלְמָחֳרָת הָיָה אוֹמֵר לְאִמוֹ שֶׁהוֹרוּ לוֹ מִן הַשָׁמַיִם שֶׁפְּלוֹנִית אֵינָהּ רְאוּיָה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחִים שֶׁאֵינָם כְּשֵׁרִים כָּל כָּךְ וְכַיּוֹצֵא, וְכָךְ דָּחָה אֶת כֻּלָם. וּבַיּוֹם הַשְׁבִיעִי הִנִיחַ שֵׁם אִשְׁתּוֹ הָאִשָׁה הַצַדֶּקֶת עֲזִיזָה נ''ע, וּלְמָחֳרָת אָמַר לְאִמוֹ שֶׁהוֹרוּ לוֹ מִן הַשָׁמַיִם שֶׁהִיא רְאוּיָה, כֵּיוָן שֶׁכָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ כְּשֵׁרִים הֵם. וּכְשֶׁאָמְרָה לוֹ אִמוֹ, וַהֲלֹא הִיא אֵינָהּ כָּל כָּךְ יָפָה, הֱשִׁיבָהּ שֶׁאֵינוֹ מְחַפֵּשׂ יֹפִי, אֶלָא מְחַפֵּשׂ יִרְאַת ה', שֶׁהֲרֵי שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָׁה יִרְאַת ה' הִיא תִּתְהַלָל. וְנָשָׂא אוֹתָהּ לְאִשָׁה, וְזָכָה שֶׁכָּל בָּנָיו הָיוּ תּלְמִידֵי חֲכָמִים רְשׁוּמִים, וְעַל רֹאשָׁם מוֹרֵנוּ הָרַב רֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, רַבִּי מָרְדְּכַי אַמייס הַכֹּהֵן זַצַ''ל (כן שמעתי מאמי מנשים באוהל תבורך). וְרָאִיתִי לִידִידֵנוּ, שֶׁאַף בְּנוֹ הָרַב הַגָאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין הַכֹּהֵן נר''ו כָּתַב בְּסִפְרוֹ ''מַלְכֵי תַּרְשִׁישׁ'' (ערך רבי יצחק כהן), שֶׁאֵשֶׁת רַבֵּנוּ, מֵרֹב שִׂמְחָתָהּ שֶׁזָכְתָה שֶׁכָּל בָּנֶיהָ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר, הָיְתָה יוֹצֵאת גַם בְּעֵת זִקְנוּתָהּ עִם תַּכְשִׁיטֶיהָ - דָּבָר שֶׁלֹא מְקֻבָּל בְּגֶ'רְבָּא, וּכְשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלוֹת אוֹתָהּ הַנָשִׁים בְּלַעַג, הַאִם עוֹדֵךְ צְעִירָה כָּל כָּךְ שֶׁאַתְּ מִתְקַשֶׁטֶת בְּתַכְשִׁיטַיִךְ? הָיְתָה מְשִׁיבָה לָהֶם: וְכִי לֹא מַגִיעַ לִי שֶׁאֶשְׂמַח שֶׁכָּל בָּנַי רַבָּנִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים?! וְכִי דָּבָר שֶׁל מַה בְּכָךְ הוּא?!

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה