פרק ב' - שלום בית · יג. כדאי לתרום רבות למען שלום הבית לשם דוגמה אישית
גְדוֹלֵי הַמֻמְחִים בְּחִנוּךְ, כֻּלָם פֶּה אֶחָד עוֹנִים וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין חִנוּךְ כְּחִנוּךְ דְּגְמָה אִישִׁית שֶׁל הַהוֹרִים הַנוֹהֲגִים כַּשׁוּרָה בַּאֲצִילוּת.
הַנֶפֶשׁ. הַיֶּלֶד - עַל אַף גִילוֹ הָרַךְ - נָחוֹן הוּא בְּעֵינָא פְּקִיחָא לְהִתְחַקוֹת עַל דַּרְכֵיהֶם שֶׁל הוֹרָיו. יֶלֶד הָרוֹאֶה שֶׁכָּל שִׂיחָם וְשִׂיגָם שֶׁל הוֹרָיו בְּעִנְיְנֵי יִרְאַת שָׁמַיִם, תּוֹרָה, חֶסֶד, עֲנָוָה, וִתּוּר, דִּבּוּר בְּלָשׁוֹן רַכָּה, הֶאָרַת פָּנִים זֶה לָזֶה - אֵין חִנוּךְ בָּעוֹלָם שֶׁיַּזְרִים לְנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד נְהָגִים אֵלוּ כְּמוֹ ''דֻּגְמָא חָיָה'' זוֹ, שֶׁרוֹאֶה הוּא בְּמוֹ עֵינָיו אֶת הוֹרָיו, שֶׁאִתָּם הוּא מִתְגוֹרֵר כָּל שְׁעוֹת הַיּוֹם וְהַלַיְלָה. שׁוּם חִנוּךְ בָּעוֹלָם לֹא יִשְׁוֶה לְחִנוּךְ שֶׁכָּזֶה, וְהוֹרָיו מַצְלִיחִים בַּחִנוּךְ הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּלִי עָמָל וּבְלִי טֹרַח, בְּדְגְמָה אִישִׁית בִּלְבַד, כָּךְ שֶׁרַק מִסִבָּה זוֹ. כְּדַאי וּכְדַאי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַבְּעָיוֹת הַקְטַנוֹת שֶׁל שְׁלוֹם הַבַּיִת וְלַחְסֹךְ אֶת הַבְּעָיוֹת הַגְדוֹלוֹת שֶׁל חִנוּךְ יְלָדִים.
וּמְסֻפָּר, שֶׁכְּשֶׁהִשְׁתַּחְרֵר אַחַד הַיְּהוּדִים הַמְפֻרְסָמִים מִן הַכֶּלֶא הָרוּסִי, בּוֹ סָבַל יִסוּרִים אֲיֻמִים, שְׁאָלוּהוּ כָּל הָעִתּוֹנָאִים: אֵיךְ הֶחֱזַקְתָּ מַעֲמָד בְּמַצָבִים שֶׁגְדוֹלִים וְטוֹבִים מִמְךְ לֹא הֶחֱזִיקוּ בּוֹ אֲפִלוּ זְמַן קָצָר?
הַתְּשׁוּבָה שֶׁהָיְתָה בְּפִיו מְלַמֶדֶת אוֹתָנוּ לֶקַח עָצוּם. וְכָךְ אָמַר: ''הַחִזוּק הַיָּחִיד שֶׁהֶעֱנִיק לִי אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהִתְגַבֵּר עַל כָּל הַמִכְשׁוֹלִים הָיָה, שֶׁמֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת הוֹרַי כּוֹעֲסִים הָאֶחָד עַל הַשֵׁנִי. כָּל יְמֵיהֶם הִתְיַחֲסוּ זֶה לָזוֹ בְּנַחַת וּמִתּוֹךְ קִרְבַת הַדַּעַת, וְכָל אֶחָד סִיַּע לְזוּלָתוֹ בְּכָל מַה שֶׁאֶפְשָׁר, וְכָךְ הִתְגַבְּרוּ הֵם עַצְמָם עַל כָּל נִסְיוֹנוֹת הַחַיִּים בְּהַצְלָחָה... ''
וְאֶפְשָׁר לִלְמֹד מִכָּאן עַד כַּמָה מַשְׁפִּיעָה הִתְנַהֲגוּת הַהוֹרִים עַל יַלְדֵיהֶם, עַד שֶׁגַם בֵּן כָּזֶה, שֶׁיָּשַׁב שָׁנִים רַבּוֹת בַּכֶּלֶא, יָכוֹל הָיָה לִשְׁאֹב עִדּוּד וְחִזּוּק כֹּה מֻפְלָאִים בִּגְלַל שֶׁלֹא רָאָה אֶת הוֹרָיו צוֹעֲקִים אֶחָד עַל הַשֵׁנִי, לֹא רָאָם סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה בְּדִבְרֵיהֶם, וּבְכָךְ קִבֵּל חִסוּן נַפְשִׁי.