פרק ב' - שלום בית · יא. האשה נועדה לעזר ולא לתוכחה
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֵין בְּיָמֵינוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ. כְּבָר בִּזְמַנוֹ הִתְאוֹנֵן רַבִּי עֲקִיבָא עַל חֹסֶר אֻמָנוּת הַתּוֹכָחָה, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה הַיּוֹם, וְעַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה תּוֹכַחַת אִשָׁה לְבַעְלָהּ.
אִשָׁה צְרִיכָה לָדַעַת: בַּעַל לֹא אוֹהֵב תּוֹכָחוֹת מֵאִשְׁתּוֹ. הַרְבֵּה סִבּוֹת לְכָךְ, וּנְצַיֵּן אַחַת מֵהֶן.
אָדָם אוֹהֵב לִשְׁמֹעַ תּוֹכָחָה מִנָאֶה דּוֹרֵשׁ וְנָאֶה מְקַיֵּם. וּבְכֵן, לֹא שֶׁהָאִשָׁה אֵינָהּ נָאֶה מְקַיֶּמֶת, אֶלָא שֶׁלָרֹב, סוּגֵי תּוֹכְחוֹת הָאִשָׁה אֶת בַּעְלָהּ הֵם בִּדְבָרִים שֶׁלֹא שַׁיָּךְ שֶׁתְּקַיְּמֵם, כְּגוֹן לַהֲרִיצוֹ לְשִׁעוּר תּוֹרָה, תְּפִלָה בְּצִבּוּר, נְתִינַת צְדָקָה, הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר, שְׁמִירַת הָעֵינַיִם וְכַדּוֹמֶה. דְּרִישׁוֹת אֵלוּ מְקוֹמְמוֹת אֶת הַבַּעַל, בְּאָמְרוֹ: זֹאת הָאִשָׁה יוֹדַעַת לִדְרשׁ וְלִתְקֹף בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לָהּ נִסָיוֹן בָּהֶם כְּלָל, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת כְּלָל אֶת קְשִׁי הַנִסָיוֹן שֶׁבְּקִיּוּם הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה. וְאֵיךְ יִסְבּל אוֹתוֹ בַּעַל לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹכָחָה עַל דְּבָרִים שֶׁאֵין אִשְׁתּוֹ שַׁיֶּכֶת בָּהֶם, בּוֹ בַּזְּמן שֶׁבִּדְבָרִים שֶׁהִיא כֵּן שַׁיֶּכֶת בָּהֶם אֵינָהּ מֻשְׁלֶמֶת בְּעַצְמָהּ. אֵין סָפֵק שֶׁדָּבָר זֶה מְאֹד מְקוֹמֵם וּמַמְרִיד לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹכָחָה, וּבִפְרָט שֶׁנֶאֱמָרִים בְּלָשׁוֹן תַּקִיפָה וְנֻדְנִיקִית מִצַד אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מֵבִין כְּלָל אֶת טִרְדוֹתָיו וּקְשָׁיָיו שֶׁל הַצַד הַשֵׁנִי.
וּבְכֵן, מָה הָעֵצָה כְּשֶׁאִשָׁה רוֹצָה שֶׁבַּעְלָהּ יִתְקַדֵּם בְּרוּחָנִיּוּת אוֹ בְּכָל דָּבָר אַחֵר? לְהִתְנַהֵג בְּאִפּוּק רַב וּלְטַפְטֵף בְּנֹעַם וּבַעֲדִינוּת, וְגַם זֶה בִּשְׁעוֹת רָצוֹן, כְּשֶׁהַבַּעַל רָגוּעַ וּבְמַצַב רוּחַ טוֹב, וְלֹא בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ, וּבְמַצָב שֶׁכָּזֶה תַּבִּיעַ אֶת מֹרַת רוּחָהּ בְּלָשׁוֹן רַכָּה וּבְתַחֲנוּנִים. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁכָּל דְּבָרֶיהָ לְלֹא הוֹעִיל וּמַצַב בַּעְלָהּ חָמוּר וּמְסֻכָּן וְעָלוּל לְהִדַּרְדֵּר, יְכוֹלָה הִיא לְהִתְקַשֵׁר לְרַבּוֹ שֶׁל בַּעְלָהּ, אוֹ לְחָבֵר טוֹב וִירֵא שָׁמַיִם שֶׁיֵּשׁ לְבַעְלָהּ בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר מְגוּרֶיהָ, וּלְהַסְבִּיר לוֹ אֶת מַצַב בַּעְלָהּ, וּלְבַקֵשׁ מִמֶנוּ שֶׁיּוֹעִיל בְּטוּבוֹ לְחַזֵּק אֶת הַבַּעַל, וּבְאֹפֶן כָּזֶה תְּקַיֵּם מִצְוַת תּוֹכָחָה לְבַעְלָהּ.