אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › י. לא לערב משפחה

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · י. לא לערב משפחה

ט. ודבק באשתו - גם על חשבון עזיבת אביו ואמו

כְּלָל גָדוֹל אָמְרוּ בְּנוֹשֵׂא ''שְׁלוֹם הַבַּיִת'', וְהוּא - לֹא לְעָרֵב בְּנֵי מִשְׁפָּחָה. וְגַם כְּלָל זֶה אֶפְשָׁר לְהַעֲמִיס עַל אַזְהָרַת הַפָּסוּק ''עַל כֵּן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמוֹ'' - מִלְעָרְבָם בְּוִכּוּחֵי אִשְׁתּוֹ, ''וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ'' - לְסַדֵּר אֶת עִנְיְנֵי מְרִיבוֹתֵיהֶם בֵּינֵיהֶם דַּוְקָא, וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם. וְהַסִבָּה לְכָךְ פְּשׁוּטָה, כְּשֶׁבֵּן מִתְיָעֵץ עִם אָבִיו וְאִמוֹ עַל מַעֲלָלֶיהָ שֶׁל אִשְׁתּוֹ, הֲרֵי נוֹגְעִים הֵמָה בַּדָּבָר, וְאִם כֵּן, דִּינָם כְּדִין הַמְשֻׁחָד, וַהֲדַעְתָּם דַּעַת אֱמֶת?! מִשְׁפָּטָם מִשְׁפַּט אֱמֶת?! הֲלֹא רַק יַהַרְסוּ לוֹ אֶת הַשָׁלוֹם, בְּכָךְ שֶׁיַּצְדִּיקוּ אֶת בְּנָם, בֵּין עִם הַצֶדֶק אִתּוֹ בֵּין עִם לָאו. וְכֵן בַּת הַמְשִׂיחָה אֶת רִיבָהּ לְאִמָהּ וּלְאָבִיהָ, לְאַחֶיהָ וּלְאַחְיוֹתֶיהָ, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיַּרְשִׁיעוּ אוֹתָהּ?! הֲלֹא מֵאַהֲבָתָם וְרַחֲמָנוּתָם יַכְרִיזוּ מִלְחָמָה עַל הַצַד הַשֵׁנִי הַגַם שֶׁהַצֶדֶק עִמוֹ, וּשְׁנֵי בְּנֵי אוֹתָם מִשְׁפָּחוֹת יִנְהֲגוּ כִּ''שְׁבָטִים'' הַמְצוּיִים אֵצֶל הָעַרְבִים הַנִלְחָמִים לְמַעַן כְּבוֹד הַמִשְׁפָּחָה אֵלוּ עִם אֵלוּ.

וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ אֵין מִסְפָּר לַזּוּגוֹת שֶׁהִתְגָרְשׁוּ רַק מִסִבַּת הִתְעָרְבוּת בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה. וּבְשֵׁם גָדוֹל אֶחָד, כִּי לְמַעְלָה מִשְׁמוֹנִים אָחוּז מֵהַגֵרוּשִׁים נִגְרָמִים מֵהִתְעָרְבוּת הַמִשְׁפָּחוֹת. וּבָרוּר, שֶׁאִלוּ הָיוּ הַהוֹרִים נְבוֹנִים וּמִתְעַקְשִׁים לִמָנַע מִלְהִתְעָרֵב, וּבְתֹקֶף הָיוּ דּוֹרְשִׁים מֵהַזּוּג לְהִסְתַּדֵּר בְּעַצְמָם וְהָיוּ כּוֹבְשִׁים רַחֲמָנוּתָם בִּשְׁעַת כַּעֲסָם, מִסְפָר לֹא מְבֻטָּל שֶׁל גֵרוּשִׁים הָיָה נִפְחָת מִמַה שֶׁהִנוֹ הַיּוֹם. וְכָךְ שָׁמַעְנוּ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִים בְּדוֹרוֹת קוֹדְמִים, שֶׁהָיוּ חֲכָמִים יוֹתֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיְתָה מְרִיבָה בֵּין בְּנֵי זוּג, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִים אוֹתָם לְבֵיתָם וּמְחַזְּקִים אֶת הַמַחֲלֹקֶת, אֶלָא שׁוֹלְחִים אוֹתָם לְבֵיתָם לְעוֹד נִסָיוֹן וְעוֹד נִסָיוֹן, עַד שֶׁבְּרֹב הַמִקְרִים הָיוּ מִסְתַּדְּרִים לְבַד וְהַשָׁלוֹם הָיָה שָׁב לְבֵיתָם. לְכֵן, כַּמָה יַשְׂכִּילוּ בְּנֵי הַזּוּג אִם יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם בְּמֻסְכָּמוּת מְפֹרֶשֶׁת וּבַהֲבָנָה מְלֵאָה שֶׁבְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יְעָרְבוּ אַף אֶחָד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם בְּשׁוּם נוֹשֵׂא מְרִיבוֹתֵיהֶם, וְיִקְחוּ אֶת הַמִשְׁפָּט לִידֵיהֶם, אוֹ בִּשְׁעַת הַצֹרֶךְ - לְצַד שְׁלִישִׁי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם נְגִיעָה בַּדָּבָר, וְהַכּל בְּסוֹדִיּוּת וּבְנֶאֱמָנוּת אֶחָד לַשֵׁנִי.

וּבָזֶה בְּנָקֵל תָּשׁוּב הָאַהֲבָה וְהָאֵמוּן הַהֲדָדִי בֵּין בְּנֵי הַזוּג, בְּכָךְ שֶׁרוֹאֶה כָּל צַד כַּמָה יָקָר וְנַעֲלֶה הוּא בְּעֵינֵי בֶּן זוּגוֹ, עַד שֶׁאֲפִלוּ בִּשְׁעַת כַּעַס וּמְרִיבָה מִתְאַפֵּק הוּא מִלָשׂוּחַ אֶת צַעֲרוֹ לִקְרוֹבָיו וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ נוֹתֵן אֶת הָעֲדִיפוּת לְחַיֵּי הַזוּגִיּוּת, וּבְקִוּוּי וְצִפִּיָּה.

לְהֶסְדֵּר שָׁלוֹם מַמְתִּין הוּא בְּסַבְלָנוּת וְעוֹצֵר עַצְמוֹ מִלְשַׁתֵּף אֶת קְרוֹבָיו וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ - עִם כָּל אַהֲבָתוֹ אֲלֵיהֶם, כִּי רוֹאֶה חֲשִׁיבוּת בְּבֶן זוּגוֹ וּבְעֵרֶךְ הַשָׁלוֹם אִתּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהִשְׁתַּפֵּךְ וְלִפְרֹק אֶת סִבְלוֹ בְּקֶרֶב מִשְׁפַּחְתּוֹ מֵחֲשָׁשׁ שֶׁיֵהָרֵס הַשָׁלוֹם עַל יָדָם. אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁחָשׁוּב לוֹ הַשָׁלוֹם עִם בֶּן זוּגוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִפְרֹק סֶבֶל שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ בִּמְחִיר הֶפְסֵד הַשָׁלוֹם.

וּמְסַפֵּר הָרַב זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ''א (טובךָ יביעו), שֶׁפַּעַם נִזְדַּמֵן לוֹ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מִקְרֶה שֶׁאִמָא הֵסִיתָה אֶת בִּתָּהּ נֶגֶד בַּעְלָהּ. נִגַשׁ הָרַב לַבַּת וְאָמַר לָהּ: ''אִם אַתְּ רוֹצָה לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה, אֲזַי, כְּשֶׁאִמֵךְ תָּבוֹא אֵלַיִךְ לַהֲסִיתֵךְ נֶגֶד בַּעְלֵךְ, סִגְרִי לָהּ אֶת הַדֶּלֶת בְּפָנֶיהָ. אִמֵךְ דּוֹמָה בְּמַעֲשֶׂיהָ לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ''.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה