אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › טו. קמצנות - הרס שלום הבית

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · טו. קמצנות - הרס שלום הבית

יד. אין זו ''חסידות'' אלא ''חסרות'' (לשון השלה''ק)

בָּתִּים רַבִּים נֶחְרְבוּ בִּגְלָל מִדַּת ''הַקַמְצָנוּת''. הַקַמְצָנוּת מִדָּה רָעָה הִיא. וְגַם מֵרֵיחַ הַטֻמְאָה יֵשׁ בָּהּ, כַּמְבֹאָר בַּזּוֹהַר הַקָדוֹשׁ. שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ לִקְמֹץ יְדֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם וּלְהַקְשׁוֹת עֲלֵיהֶם הוֹצָאַת פְּרוּטָה כְּהוֹצָאַת נְשָׁמָה, וְהַנָגוּעַ בְּמִדָּה זוֹ, יֵשׁ בּוֹ גַם מִמִדַּת ''הָאַכְזָרִיּוּת'', לִהְיוֹתוֹ מְסֻגָל לִשְׁמֹעַ תְּחִנַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו לִקְנוֹת לָהֶם צָרְכֵיהֶם, וּלְבָבוֹ לֵב בְּלִיַּעַל לְבִלְתִּי תֵּת לָהֶם.

וּמִדָּה זוֹ הוֹרֶסֶת אֶת שָׁלוֹם בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם, לְפִי שֶׁאֵין לְךָ שָׂנְאוּי לַבְּרִיּוֹת כְּאָדָם הָאוֹהֵב לְנַצֵל אֶת אֲחֵרִים וְשׁוֹמֵר מִכָּל מִשְׁמָר אֶת עַצְמוֹ לְבִלְתִּי יְנֻצַל וְלוּ אֲפִלוּ בְּמַשֶׁהוּ. הֲרֵי אָדָם כָּזֶה יְהֵא מָאוּס גַם אֵצֶל אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵּיתוֹ בִּהְיוֹתָם רוֹאִים אֶת אֲדוֹנָם כְּאַכְזָר וּמְנַצֵל, הָרוֹצֶה רַק אֶת טוֹבַת עַצְמוֹ וְצִיּוּת פְּקֻדּוֹתָיו, וּכְשֶׁמִתְבַּקֵשׁ הוּא לִתְרֹם אֶת מַה שֶׁחוֹבָתוֹ לִתְרֹם - מִשְׁתַּמֵט בְּאַכְזָרִיּוּת. וּמִדָּה זוֹ גוֹרֶמֶת לִמְרִיבָה רְצוּפָה וְעִקְבִית לְלֹא מָנוֹחַ. שֶׁהֲרֵי שְׁאָר הַסִבּוֹת הַגוֹרְמוֹת מְרִיבוֹת הִנָם לְעִתִּים, אָמְנָם מִסִבָּה שֶׁכָּזוֹ, הַמְרִיבָה הִיא יוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבּוֹת וּכְמַאֲמַר הַגְמָרָא: אֵין מְרִיבָה מְצוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָא עַל עִסְקֵי מְזוֹנוֹת.

וּבִגְלָל מִדַּת קְפִיצַת יָד שֶׁנָגוּעַ הָאָדָם, הֲלֹא בְּנֵי בֵּיתוֹ יְבַקְשׁוּ בְּלֵית בְּרֵרָה אֶת צָרְכֵיהֶם בִּדְרָכִים לֹא כְּשֵׁרוֹת, וַעֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל בְּגָזֵל וּבְרַמָאוּת וּבְכָל מִינֵי דְּרָכִים פְּסוּלוֹת לְהַשִּׂיג אֶת צָרְכֵיהֶם, וּמִכָּךְ יָבוֹאוּ לְכָל הַמִדּוֹת וְהַמַעֲשִׂים הַמְקְלְקָלִים.

לָכֵן כַּמָה טוֹב שֶׁיִּתְרַגֵל הָאָדָם לָתֵת לְבָנָיו וּבְנוֹתָיו מִדֵּי פַּעַם מָעוֹת וּפְרָסִים לְעוֹדְדָם וְלִהְיוֹת לָהֶם לִכְסוּת עֵינַיִם לְבִלְתִּי יִתְּנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה שֶׁלֹא שֶׁלָהֶם.

וְהֵן אֱמֶת, שֶׁגַם הַפַּזְּרָנוּת וְהַבִּזְבּוּז רָעָה חוֹלָה הִיא, וְאוּלַי יוֹתֵר מֵהַקַמְצָנוּת, אוּלָם בְּנוֹגֵעַ לְנוֹשְׂאֵנוּ ''שְׁלוֹם בַּיִת'', הֲרֵי שֶׁמִדַּת הַקַמְצָנוּת מַסְפִּיק סִבָּה לַהֲרֹס אֶת הָאַחְוָה וְהַשָׁלוֹם וּלְהַשְׂנִיא אֶת אֲדוֹן הַבַּיִת, עַד שֶׁיְּקֻיַּם בּוֹ ''אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ''. וּבְתִקוּן מִדָּה רָעָה זוֹ יְקֻיַּם בּוֹ ''בִּרְצוֹת ה' דַּרְכֵי אִישׁ גַם אוֹיְבָיו יַשְׁלִם אִתּוֹ''.

וְאָמְנָם, אֵין לָאִשָׁה לִקְנוֹת דָּבָר לְלֹא רְשׁוּת בַּעְלָהּ. אוּלָם אִם בְּכָל זֹאת טָעֲתָה הָאִשָׁה וְקָנְתָה לַבַּיִת קְצָת דְּבָרִים בְּשֶׁפַע, לֹא יִתֵּן עֵינָיו בָּהּ בְּקֶצֶף וּבִזָּיוֹן, אֶלָא בְּיִשׁוּב הַדַּעַת וּבְטוּב טַעַם, פַּעַם לְהַעֲלִים עַיִן - וּפַעַם לְהָעִיר וּבְנֹעַם וְכַדּוֹמֶה.

וְזֹאת לָדַעַת,

אָדָם קַמְצָן בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר צָרִיךְ לְבַזְבֵּז יוֹתֵר מִכַּמָה סִבּוֹת. סִבָּה אַחַת פְּשׁוּטָה, שֶׁהֲרֵי קַמְצָן קוֹנֶה אֶת הַדְּבָרִים הַפְּשׁוּטִים מִסוּג הֶעָשׂוּי לְהִתְקַלְקֵל מַהֵר, וּבְכָךְ מַפְסִיד יוֹתֵר.

וּבְנוֹסָף לְכָךְ, אָדָם הַמַנְהִיג בֵּיתוֹ בְּקַמְצָנוּת, לוֹחֲצִים אוֹתוֹ בְּנֵי בֵּיתוֹ לְלֹא רַחֲמָנוּת לְהוֹצִיא מִמֶנוּ אֶת מָמוֹנוֹ וְאֵין לָהֶם שׁוּם רַחֲמִים עָלָיו, וְאֵינָם מַאֲמִינִים לוֹ כְּשֶׁהוּא לָחוּץ בְּכֶסֶף, כֵּיוָן שֶׁכַּאֲשֶׁר אֵינוֹ לָחוּץ גַם אֵינוֹ מוֹצִיא. וְזֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאי, שֶׁאֲפִלוּ אוֹמֵר אֱמֶת - אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְאַדְּרַבָּה, מְבִינִים לוֹמַר: מֵאָדָם שֶׁכָּזֶה מִצְוָה לְהוֹצִיא מַה שֶׁיּוֹתֵר, מִצְוָה לְסָחֲטוֹ וּלְעַרְטְלוֹ מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ, וּבְוַדַּאי מְשַׁקֵר הוּא כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ, שֶׁהֲרֵי קַמְצָן הוּא וּמֵחֲמַת הַקַמְצָנוּת טוֹעֵן שֶׁאֵין לוֹ. וּלְעְמַת זֹאת, אָדָם שֶׁמוֹצִיא לְעֵת הַצֹרֶךְ כְּפִי הַצֹרֶךְ, מְרַחֲמִים עָלָיו בְּנֵי בֵּיתוֹ וְלֹא מַכְבִּידִים עָלָיו לְלָחֲצוֹ כְּשֶׁאֵין לוֹ, וּמַאֲמִינִים לוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין לוֹ.

וְעוֹד, גַם אִם מַאֲמִינִים לַבַּעַל שֶׁאָכֵן אֵין לוֹ, אוּלָם בִּהְיוֹתוֹ קַמְצָן שֶׁאַף כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵינוֹ מוֹצִיא, אֵין שׁוּם רֶגֶשׁ רַחֲמִים עָלָיו וְיִתְאַכְזְרוּ עָלָיו בְּנֵי בֵּיתוֹ. וְזֶהוּ עָנְשׁוֹ - מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָׁמַיִם, וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ.

וּכְמוֹ שֶׁסִפְּרָה לָנוּ אִשָׁה אַחַת, שֶׁבַּעְלָהּ קַמְצָן, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לִסְבּל הַנְהָגַת בַּעְלָהּ בָּזֶה, וְלָכֵן בְּדַוְקָא וּבְחֹסֶר לֵב מַשְׁאִירָה אֶת הַבּוֹיְלֶר דָּלוּק שֵׁשׁ-שֶׁבַע שָׁעוֹת לְלֹא שׁוּם רֶגֶשׁ וְחֶמְלָה עַל מָמוֹן בַּעְלָהּ, וְזֹאת מִשׁוּם שֶׁאֵין לָהּ רֶגֶשׁ רַחֲמִים עַל בַּעַל שֶׁאֵין לוֹ רֶגֶשׁ רַחֲמִים עָלֶיהָ. וּכְמוֹ כֵן כְּשֶׁבַּעְלָהּ מִתְאַנֵחַ עַל הֶפְסֵדִים בַּעֲסָקָיו וּבְמָמוֹנוֹ, אֵינָהּ מְרַחֶמֶת עָלָיו כְּלָל, אַחַר שֶׁבֵּין כֹּה אֵינָהּ נֶהֱנֵית מִמֶנוּ כְּלָל, וְאַדְּרַבָּה, בִּמְקוֹם לְנַחֲמוֹ וּלְפַיְּסוֹ - תֹּאמַר לוֹ ''כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ... ''

וְעוֹד, אָדָם שֶׁכָּזֶה מְבֻזֶה הוּא עַל הַבְּרִיּוֹת מְאֹד, שֶׁהֲרֵי אִשָׁה שֶׁכָּזוֹ לֹא תִּשָּׂא חֶרְפַּת מָוֶת הַקַמְצָנוּת עָלֶיהָ, וּתְפַרְסֵם מַעֲלָלָיו וְאַכְזָרִיּוּתוֹ אֵצֶל כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ, וַאֲזַי יְהֵא הוּא לְלַעַג וּלְקֶלֶס בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְהַמְרִיבָה וְהַשִּׂנְאָה תִּתְפַּתַּח בֵּינֵיהֶם כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ שֶׁבִּזְתָה אוֹתוֹ, וּבָזֶה יֵחָרֵב הַבַּיִת.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה