אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › ח. האבסורד !!!

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · ח. האבסורד !!!

ז. הוא שהרס לנו את שלום הבית!

הִתְחַתַּנְתָּ אִתִּי - זֶהוּ ! אֲנִי לֹא מַרְשָׁה שֶׁתִּסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים אֲחֵרוֹת, זוֹהִי בְּגִידָה ! אֲנִי אֶתְלַבֵּשׁ אֵיךְ שֶׁאֲנִי רוֹצָהּ ! אֲנִי אֲדַבֵּר אֵיךְ שֶׁאֲנִי רוֹצָה ! אֲנִי אֶתְנַהֵג אֵיךְ שֶׁאֲנִי רוֹצָה ! וְעִם כָּל זֶה אַתָּה חַיָּב לְכַבֵּד וּלְהוֹקִיר אֶת אִשְׁתְּךְ !

עַד כָּאן שָׁמַעְנוּ אֶת זַעֲקַת הָאִשָׁה הַזּוֹעֶקֶת מִתּוֹךְ מוּעָקַת לִבָּהּ עַל בַּעְלָהּ הַבּוֹגֵד וְלֹא נֶאֱמָן בַּהֲפִירוֹ הֶסְכֵּמֵי בְּרִית לְאֵשֶׁת נְעוּרָיו.

הַגְמָרָא בְּתַעֲנִית מְסַפֶּרֶת עַל הַצַדִּיק ''אַבָּא חִלְקִיָּה'' שֶׁהָיוּ לוֹ נְהָגִים נִפְלָאִים בַּחֲסִידוּת וּבְיַשְׁרוּת, וּמִשׁוּם כָּךְ תְּפִלָתוֹ הָיְתָה מִתְקַבֶּלֶת. פַּעַם אֵרְעָה עֲצִירַת גְשָׁמִים וּבָאוּ חֲכָמִים לְבַקֵשׁ מִמֶנוּ שֶׁיְּבַקֵשׁ רַחֲמִים מִלִפְנֵי ה' לְהוֹרִיד גֶשֶׁם. הָלַךְ אַבָּא חִלְקִיָּה לְהִתְפַּלֵל - וְלֹא נַעֲנָה. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁתְּפִלַת בַּעְלָהּ לֹא נַעַנְתָה, אָזְרָה כֹּחַ גַם הִיא לְהִתְפַּלֵל, וְהִתְפַּלְלָה בְּרִחוּק מָקוֹם מִמֶנוּ. כְּשֶׁהִתְפַּלְלָה הִיא, נִזְדַּקֵף וְנִרְאָה עָנָן קַל עוֹלֶה מִצַד אִשְׁתּוֹ, מִמֶנוּ הֵחֵלוּ לְהִתְפַּזֵּר עֲנָנִים וְיָרְדוּ גִשְׁמֵי בְּרָכָה. הֵחֵלוּ אֲנָשִׁים מְרַנְנִים מַה כֹּחָהּ שֶׁל אִשְׁתוֹ יוֹתֵר מִמֶנוּ.

וְעַל כָּךְ מְשִׁיבִים, מֶה הָיְתָה צִדְקוּתָהּ שֶׁל אִשָׁה זוֹ - שֶׁכְּשֶׁהָיָה בַּעְלָהּ שָׁב מֵעֲבוֹדָתוֹ מִדֵּי עֶרֶב, הָיְתָה יוֹצֵאת לִקְרָאתוֹ לְבוּשָׁה שָׁנִים וְתַכְשִׁיטִים יְקָרִים וּמְיַפָּה עַצְמָהּ לְפָנָיו כְּדֵי לְהַצִילוֹ שֶׁלֹא יִתֵּן אֶת עֵינָיו בְּאִשָׁה אַחֶרֶת, וְלָכֵן בְּצִדְקוּת זוֹ זָכְתָה שֶׁנַעַנְתָה תְּפִלָתָהּ קֹדֶם לְבַעְלָהּ.

אִם אָכֵן קוֹרֵאת הַגְמָרָא צִדְקוּת לְאִשָׁה שֶׁבְּבֵיתָהּ וּבִפְנֵי בַּעְלָהּ מִתְקַשֶׁטֶת בְּמִכְלוֹל הַתַכְשִׁיטִים שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה לְהַצִיל אֶת בַּעְלָהּ מֵחֶמְדַּת נָשִׁים זָרוֹת, הֲרֵי שֶׁרִשְׁעוּת תֵּחָשֵׁב לְאִשָׁה הָעוֹשָׂה לְהֵפֶךְ - שֶׁבְּבֵיתָהּ לוֹבֶשֶׁת חֲלוּקִים מְשֻׁפְשָׁפִים וִישָׁנִים, וּשְׂעָרָהּ מְפֻזָּר וּמְכֹעָר, וּמִטְפַּחַת רֹאשָׁהּ שְׁמוּטָה לָהּ עַל חֲצִי רֹאשָׁהּ, וּפָּנֶיהָ מְעֻוָּתִים וְזוֹעֲפִים, וְהָרְצִינוּת וְהָעֲיֵפוּת נִכָּרִים בְּכָל תְּנוּעָה שֶׁבָּהּ, וְקוֹלָהּ מִתְהַלֵךְ בַּבַּיִת כְּעוֹרֵב וּכִזְאֵב בִּצְעָקוֹת וּבְגַסוּת, וּבְצוּרָה כָּזוֹ מְקַבֶּלֶת הִיא אֶת בַּעְלָהּ בְּבוֹאוֹ מִן הָרְחוֹב הַשָׁטוּף זִמָה, הַפָּרוּץ בִּלְבוּשֵׁי חֲצִיפוּת וּפְרִיצוּת, וּדְרִישָׁתָהּ בְּתֹקֶף: שִׂים עֵינֶיךָ רַק לִדְיוֹקְנִי ! שִׂים אָזְנְךָ רַק לְמוֹצָא דְּבָרַי ! תֵּן חִשְׁקְךָ רַק בִּי ! שִׂים לִבְּךָ רַק לִ'זְמִירוֹתַי''.

הֲלֹא נִתְבּוֹנֵן, אִם רָאֲתָה לְנָכוֹן אֵשֶׁת אַבָּא חִלְקִיָּה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיהָ הַנְבוֹנִים בָּרְחוֹב שֶׁל ''זְמַן הַתַּלְמוּד'', שֶׁהָיָה רְחוֹב כָּשֵׁר וְטָהוֹר נָקִי מִכָּל זֻהֲמָה, הַצְנִיעוּת וְהַטֹהַר הָיוּ בְּכָל פִּנָה, וְעִם כָּל זֶה רָאֲתָה חוֹבָה לִנְהֹג כְּמִנְהָגָהּ כְּדֵי לְהַצִיל אֶת בַּעְלָהּ מִן הַחֵטְא, וְעַל כָּךְ מְשַׁבַּחַת אוֹתָה הַגְמָרָא וּמְצַיֶּנֶת אוֹתָה לְצַדֶּקֶת מֻפְלָאָה שֶׁבִּזְכוּת זֶה בְּכֹחָהּ לְהוֹרִיד גֶשֶׁם לִכְלַל יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִבַּעְלָהּ, עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה אִשָׁה שֶׁהַיּוֹם תִּנְהַג בְּצוּרָה שֶׁכָּזוֹ תְּהֵא בְּכָךְ חֲסוּדָה וְצַדֶּקֶת בְּכָךְ שֶׁמַצֶלֶת הִיא אֶת בַּעְלָהּ מֵחֲטָאִים חֲמוּרִים וּשְׁכִיחִים רֶגַע רֶגַע. הָכֵיצַד יוּכַל בַּעַל לָשֵׂאת הַנְהָגָה שֶׁכָּזוֹ וְלִרְכּשׁ אֵמוּן בְּאִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר רַק בְּצֵאתָהּ לָרְחוֹב לוֹבֶשֶׁת הִיא אֶת מֵיטַב מַלְבּוּשֶׁיהָ הַיְפֵהפֵיִּים וְתַכְשִׁיטֶיהָ הַיְקָרִים, וְגַם אִם אֵין כַּוָּנָתָהּ לְרָעָה - אֶלָא סְתָם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת ''נוֹרְמָלִית'' בָּרְחוֹב, עִם כָּל זֶה יִרְאֶה בָּהּ אֶגוֹאִסְטִיּוּת נוֹרָאָה, אוֹהֶבֶת הִיא רַק אֶת עַצְמָהּ, מִמֶנִי דּוֹרֶשֶׁת אֶת מְלֹא הָאַהֲבָה וְהַשִּׂימַת לֵב, וְאִלוּ מִצִדָּהּ אֵין שׁוּם הַקְרָבָה לְכָךְ.

וְאֵין מַה לוֹמַר כְּשֶׁרוֹאֶה הַבַּעַל אֶת הַנְהָגַת אִשְׁתּוֹ זוֹ עִם כַּוָּנָה לֹא טְהוֹרָה, שֶׁרְצוֹנָהּ לְהִתְיַפּוֹת וְלָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי זָרִים הַחֲשׁוּבִים לָהּ מִבַּעְלָהּ, אֲזַי רוֹאֶה הוּא בָּהּ כְּבוֹגֶדֶת, וְכַמָה לְעַזּוּת פָּנִים תֵּחָשֵׁב כַּאֲשֶׁר תִּדְרשׁ מִבַּעְלָהּ אֶת הַמוּסָרִיּוּת וְהַצִדְקוּת בִּשְׁמִירַת הָעֵינַיִם וְהַמַחֲשָׁבָה בּוֹ בִּזְמַן שֶׁהִיא טוֹמֶנֶת לוֹ מוֹקְשִׁים בְּדַרְכּוֹ.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה