אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › ב. התורה - יסוד ה''שלום בית''

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · ב. התורה - יסוד ה''שלום בית''

א. קצת הנהגות - במיוחד לחתנים - בקיצור נמרץ מאחד הרבנים שליט''א

כָּל אֶחָד - לְפִי גִילוֹ וּמַעֲמָדוֹ - מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בַּיָּקָר לוֹ. הַיֶּלֶד הַקָטָן - בְּצַעֲצוּעָיו, הַנַעַר - בְּאוֹפַנָיו וּבְמִשְׂחֲקֵי הַבַּגְרוּת שֶׁלוֹ, הַבּוֹגֵר - בְּכַסְפּוֹ וּבְחֶסְכוֹנוֹתָיו, הֶעָשִׁיר - בְּיַהֲלוֹמָיו וּבִפְנִינֵי חֵן אֲשֶׁר לוֹ, הַמֶלֶךְ - בְּאִמְפֶּרְיַת מְדִינִיּוּתוֹ, צְבָאוֹ, כֹּחוֹ.

גַם הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ יֵשׁ לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים מִשֶׁלוֹ, וְלִכְאוֹרָה, הֲיִתָּכֵן?! מַה כְּבָר יָכוֹל לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? כֶּסֶף וְזָהָב?! עוֹלָם וּמְלֹאוֹ הֲלֹא כְּאַיִן וּכְאֶפֶס נֶחְשְׁבוּ לוֹ.

מַכְרֶזֶת הַתּוֹרָה וְאוֹמֶרֶת: ''וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם'' (משּלי ח, ל).

מְעִידָה הַתּוֹרָה עַל עַצְמָהּ: אֲנִי - וְרַק אֲנִי - הָיִיתִי שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל בּוֹרֵא כָּל הָעוֹלָמִים. בִּי הָיָה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ, בִּי הָיָה מִתְעַנֵג.

מִי יְפָאֵר וְיַעֲרִיךְ עֵרֶךְ הַתּוֹרָה?! אוּלָם בְּעֵדוּתָהּ זוֹ עַל עַצְמָהּ נִתְבּוֹנֵן מַה יָּקָר עֶרְכָּהּ אַחַר שֶׁהַמֶלֶךְ שֶׁהַכּל שֶׁלוֹ רָאָה בָּהּ כְּבַעֲלַת הָעֵרֶךְ הַגָדוֹל בְּיוֹתֵר.

''ה' עֹז לְעַמוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַשָׁלוֹם'', וְאֵין עֹז אֶלָא תּוֹרָה שֶׁנִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל יָדָהּ יְבָרֵךְ אֶת עַמוֹ בַּשָׁלוֹם.

הָכֵיצַד הַשָׁלוֹם שׂוֹרֵר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה? לְדַאֲבוֹנֵנוּ, חַיִּים אָנוּ בִּרְחוֹב פָּרוּץ, מָלֵא בְּזֻהֲמָה שֶׁל טְמְאָה. הָאֲוִיר מֻרְעָל מִפִּצוּץ פִּצְצוֹת הָעֲרָיוֹת וְהַכְּפִירָה, אֵין פֶּסַע לְלֹא פֶּשַׁע. וּבְכֵן, בַּעַל הַבַּיִת הוֹלֵךְ לַעֲבוֹדָתוֹ לֵהָנוֹת מִיגִיעַ כַּפָּיו וּלְפַרְנֵס אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. אָכֵן, כַּוָּנָתוֹ טוֹבָה וּמַעֲשָׂיו טוֹבִים וּרְצוּיִים אוּלָם, בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹא בְּטוֹבָתוֹ נִפְגָשׁ עִם מְפֵרֵי בְּרִית, עִם נָשִׁים חֲצוּפוֹת וַחֲשׂוּפוֹת לְלֹא בּשֶׁת פָנִים, עִם אֲנָשִׁים מְרֻחָקִים מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת הַמַשְׁמִיעִים לִרְצוֹנָם אוֹ לְאָנְסָם דִּבְרֵי כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, הַשְׁמָצוֹת עַל הַתּוֹרָה וַחֲכָמֶיהָ.

עִמָם הוּא עוֹבֵד, עִמָם הוּא מְדַבֵּר, וְעִמָם מְבַלֶה אֶת רֹב יוֹמוֹ. וּבְכֵן, כַּמָה מִן הַזֻּהֲמָה נִדְבֶּקֶת בְּנִשְׁמָתוֹ, כַּמָה יָכוֹל הוּא לִשְׁקֹעַ בְּתוֹךְ עַצְמוֹ וּלְהִתְעַלֵם מֵהַסוֹבֵב? הֲלֹא הָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵב חוֹמֵד, וּמְסַבְּבִים הֵמָה אוֹתָנוּ כְּכִסְלָא לְאוּגְיָא.

נַמְשִׁיךְ בְּקוֹרוֹת אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת בְּשֶׁל מַצָבוֹ הַמַתְמִיד יוֹם יוֹם, וּבְהַקְדִּים הַמוּבָא בַּסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים, אֲשֶׁר כָּל אִשָׁה הַמִתְהַלֶכֶת בִּלְבוּשׁ חָשׂוּף בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר מְסַבְּבִים אוֹתָהּ אֲלָפִים שֶׁל מַזִּיקִים וּמְקַטְרְגִים הַנִבְרָאִים מֵחֲצִיפוּתָהּ, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּאָבוֹת: עָשָׂה מִצְוָה אַחַת - קָנָה לוֹ סָנֵגוֹר אֶחָד, עָשָׂה עֲבֵרָה אַחַת - קָנָה לוֹ קָטֵגוֹר אֶחָד. הֲרֵי שֶׁאִשָׁה זוֹ נַעֲשֵׂית בֵּית חֲרשֶׁת לְיִצוּר מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, שֶׁהֲרֵי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה וּבְכָל רֶגַע וְרֶגַע מְיַצֶרֶת הִיא מַלְאֲכֵי קִטְרוּג וּמְסַבְּבִים הֵמָה אוֹתָהּ מִכָּל כִּוּוּן וָעֵבֶר, וּבְעֶצֶם, הֵמָה הַמַזִּיקִים הַמִתְעוֹפְפִים בָּעוֹלָם לְהַעֲנִישׁ בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֲרֵי יֵצֶר הָרָע - הוּא מַלְאַךְ הַמָוֶת הַנִבְרָא מֵחֵטְא - הוּא הַמַזִּיק בְּעַצְמוֹ.

וּמוּבָא עוֹד בַּסְפָרִים הַקְדוֹשִׁים, שֶׁאֵין רְשׁוּת לְשׁוּם מַזִּיק הַנִבְרָא מִפְּלוֹנִי הַבּוֹרְאוֹ, לְהַזִּיק לְאַחֵר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ. אוּלָם כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹבֵר וְנֶהֱנֶה בְּמַרְאִית הָעַיִן בְּאוֹתָהּ אִשָׁה וּמְטַמֵא עַצְמוֹ בְּטֻמְאַת עֲרָיוֹת וְעוֹבֵר עַל לָאו ''וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי עֵינֵיכֶם'', הֲרֵי שֶׁתֵּכֶף מִשְׁתַּיֵּךְ הוּא לְאוֹתָהּ ''מְיַצֶרֶת מַזִּיקִים'' וְחֶלְקוֹ עִם חֶלְקָהּ. הִיא בְּתוֹרַת ''מַחֲטִיאָה'' וְהוּא בְּתוֹרַת ''חוֹטֵא''. וּבָזֶה עָשׂוּ עִסְקָה ''הָעוֹקֵד וְהַנֶעֱקָד'' לְהִשְׁתַּתֵּף בַּבַּעֲלוּת עַל אוֹתָם הַמַזִּיקִים - מַלְאֲכֵי חַבָּלָה - הַסוֹבְבִים אֶת אוֹתָהּ חוֹטֵאת, שֶׁכָּאָמוּר, אֵין לָהֶם רְשׁוּת לִפְגֹעַ רַק לְמִי שֶׁנִכְשַׁל בְּמַרְאִית אוֹתָהּ אִשָׁה שֶׁאָז מְשַׁתֵּף הוּא אֶת עַצְמוֹ בְּפִשְׁעָהּ, וְאָז אוֹתָם מַזִּיקִים מְקַבְּלִים רְשׁוּת לְהִצָמֵד עִם אוֹתוֹ חוֹטֵא שֶׁנֶהֱנָה בְּמַרְאִית הָעַיִן מֵאוֹתָהּ מַחֲטִיאַת הָרַבִּים.

עוֹבֵר אָדָם יוֹם שָׁלֵם בִּפְגָמֵי עֵינַיִם, בְּהִרְהוּר הַלֵב, בִּשְׁמִיעַת שִׁירֵי עֲגָבִים, בִּשְׁמִיעַת דִּבְרֵי מִינוּת וְלֵיצָנוּת שֶׁהֲרֵי אֵלוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל פּוֹרְקֵי על בְּכָל אֲתַר וַאֲתַר, וּבְכָךְ מִתְלַוִּים סְבִיבוֹ וּמַקִיפִים אוֹתוֹ בְּלִוּוּי צָמוּד בְּכָל מְקוֹם הִלוּכוֹ כָּל אוֹתָם מַזִּיקִים עַד בּוֹאוֹ לְבֵיתוֹ. וּבְהִכָּנְסוֹ לְבֵיתוֹ וְאִתּוֹ כָּל ''כְּבֻדַּת הַפָּמַלְיָה'', מַתְחִילִים הֵמָה בַּעֲבוֹדָתָם: מַחֲלֹקֶת, חֳלָיִים, קְשָׁיֵי פַּרְנָסָה, צַעַר גִדּוּל בָּנִים, מְאֵרָה וְהֶפְסֵד בְּכָל עִנְיְנֵי הַבַּיִת.

וְאֵיךְ לֹא - אַחַר שֶׁתַּחַת קוֹרַת גַג אַחַת עִם בְּנֵי הַזּוּג וּבְנֵי הַבַּיִת מְאֻכְלָסִים כָּל מִנֵי מַרְעִין בִּישִׁין הַמְשַׁבְּשִׁים אֶת הַחַיִּים?!

וּבְכֵן, מַה הַפִּתְרוֹן?

לֹא לַעֲבֹד - זֶה הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר. צְרִיכִים לַעֲבֹד, לְהִתְפַּרְנֵס וְלִחְיוֹת. אָמְנָם צָרִיךְ לְהִשָׁמֵר עַד כַּמָה שֶׁאֶפְשָׁר מֵאוֹתָם פּוֹרְקֵי על שֶׁאָנוּ בִּסְבִיבָתָם כָּל הַיּוֹם, אֲבָל הֲרֵי לְגַמְרֵי אִי אֶפְשָׁר לְהִבָּדֵל מֵהֶם, שֶׁהֲרֵי עִסְקֵינוּ עִמָהֶם, וּבְהֶכְרֵחַ נִדְבָּק בָּנוּ מִזֻּהַמְתָּם.

מַה שֶׁצָרִיךְ הוּא פָּשׁוּט לְהִתְרַחֵץ, וּבְאוֹתוֹ יוֹם דַּוְקָא, כְּשֶׁהַלִכְלוּךְ עֲדַיִן טָרִי וְלֹא נִסְרַךְ וְנִסְבַּךְ בַּנֶפֶשׁ עָמֹק. וְהָכֵיצַד אֶפְשָׁר לִרְחֹץ אֶת כָּל הַזֻּהֲמָה הַנִדְבֶּקֶת בָּנוּ? - בְּמֵימֵי הַתּוֹרָה.

בְּאוֹתוֹ יוֹם לֵךְ לְשִׁעוּר תּוֹרָה, שֵׁב מוּל הֶחָכָם אוֹ מוּל הַחַבְרוּתָא לִבְלֹע אֶת מֵימֵי הַתּוֹרָה, לְהִכָּנֵס בְּתוֹכָהּ וְלִטְבּל בָּהּ, וּבָזֶה הַפִּתְרוֹן הַיָּחִיד לַחֲזֹר נָקִי הַבַּיְתָה, לָבוֹא לַבַּיִת נָקִי מִכָּל זֻהֲמָה וּבְהִתְפָּרְדוּת מֻחְלֶטֶת מִכָּל אוֹתָהּ ''כְּבֻדָּה'' שֶׁנִתְלַוֵּית אֵלֶיךָ.

וְלֹא דַּי בָּזֶה ! הַבֵּט וּרְאֵה לְאֵיזֶה הֶשֵּׂג מַהְפְּכָנִי הִגַעְתָּ ! מִכָּל מִלָה שֶׁל תּוֹרָה נִבְרָא סָנֵגוֹר אֶחָד, סָנֵגוֹר מִשַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהֲרֵי זֶה סָנֵגוֹר שֶׁשָׁקוּל כְּכָל הַסָנֵגוֹרִים הַנִבְרָאִים מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְכַמוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי עַל הַפָּסוּק ''יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ'', שֶׁכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה אֵינָם מַשִּׂיגִים בְּמִשְׁקָלָם דִּבּוּר אֶחָד שֶׁל תּוֹרָה. אִם כֵּן, בְּכָל מִלַת תּוֹרָה בּוֹרֵא אַתָּה סָנֵגוֹר עָצוּם וְנִשְׂגָב הַשָׁקוּל בְּכַף מֹאזְנַיִם כְּכָל הַסָנֵגוֹרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְהַוּוֹת מִיֶּתֶר מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְאִם כֵּן, תַחַת אֲשֶׁר הָיִיתָ מְלֻוֶּה בִּ''כְבֻדָּה'' שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּמְקַטְרְגִים, מְלֻוֶּה הִנְךָ בִּכְבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּבִכְבֻדָּה שֶׁל פָּמַלְיַת אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת עֲצוּמִים וְאַדִּירִים וּבְרֹאשָׁם נִכְנָס אַתָּה אִתָּם לְתוֹךְ בֵּיתְךָ. וּבְכָאן טָמוּן סוֹד אָשְׁרְךָ - לֹא רַק בָּעוֹלָם הַבָּא, אֶלָא גַם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַכּוֹלֵל רְפוּאָה וְחַיִּים, פַּרְנָסָה וּבְרָכָה, שָׁלוֹם אֲמִתִּי, בָּנִים צַדִּיקִים וַחֲסִידִים.

לְסִכּוּם:

רַבּוֹת וּמְגֻוָּנוֹת הֵמָה הַסִבּוֹת הַגוֹרְמוֹת לְהֶעְדֵּר שְׁלוֹם בַּיִת, וּמֵעַל הַשֶׁטַח נִרְאֶה שֶׁסִבָּה זוֹ גָרְמָה אוֹ סִבָּה אַחֶרֶת גָרְמָה, וְהָאֱמֶת שֶׁהַגוֹרֵם הַגָדוֹל הוּא פְּנִימִי וִיסוֹדִי, נֶעְלָם מִתַּחַת פְּנֵי כָּל אוֹתָם סִבּוֹת חִיצוֹנִיּוֹת הַנִרְאוֹת לָעַיִן, הֲלֹא הוּא בִּטּוּל תּוֹרָה.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה