אור ברסלב
אוהליך יעקב פרק ב' - שלום בית › א. קצת הנהגות - במיוחד לחתנים - בקיצור נמרץ מאחד הרבנים שליט''א

אוהליך יעקב

פרק ב' - שלום בית · א. קצת הנהגות - במיוחד לחתנים - בקיצור נמרץ מאחד הרבנים שליט''א

פתיחה

א. מִלָה טוֹבָה

הָאִשָׁה הִיא כְּמוֹ חֹמֶר פְּלַסְטָלִינָה. הַבַּעַל יָכוֹל לְעַצֵב וְלִבְנוֹת אוֹתָהּ כְּפִי שֶׁהוּא רוֹצֶה, כִּי טִבְעָהּ לַעֲזֹר לַבַּעַל, רַק שֶׁחֲסֵרָה לָהּ מִלָה טוֹבָה.

אִשָׁה אַחַת, שֶׁכָּעֲסָה עַל בַּעְלָהּ, חִכְּתָה שֶׁיִּכָּנֵס לַבַּיִת לָתֵת לוֹ מָנָה הֲגוּנָה, וּלְבֵינְתַיִם סִדְּרָה אֶת הַבַּיִת כְּדֵי שֶׁלֹא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעְלָהּ, וּכְשֶׁבָּא בַּעְלָהּ, מִיָּד הִסְתַּכֵּל עַל סִדּוּר הַבַּיִת וְזָרַק לָהּ מִלָה טוֹבָה, וְהִנֵה כָּל הַכַּעַס יָצָא מִמֶנָה.

וְעוֹד שָׁמַעְתִּי עַל אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁיָּצָא קְצָת מִדַּעְתּוֹ, וְהָיָה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב וְצוֹעֵק שֶׁהוּא הַמָשִׁיחַ, וּכְשֶׁאָמְרוּ לְאִשְׁתּוֹ שֶׁתִּתְגָרֵשׁ מִמֶנוּ, אָמְרָה: אֲבָל הוּא אוֹמֵר לִי מִלִים כָּל כָּךְ יָפוֹת...

ב. הָאִשָׁה אֵינָה חַבְרוּתָא

יוֹשְׁבִים לֶאֱכל - הָאִשָׁה הִיא לֹא חַבְרוּתָא שֶׁל לִמוּד. צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מִדְרָשִׁים וְסִפּוּרִים שֶׁל צַדִּיקִים אוֹ סְתָם חֲדָשׁוֹת הַמְעַנְיְנוֹת אוֹתָהּ [כַּמוּבָן בְּלִי לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת].

סִפְּרוּ עַל צַדִּיק אֶחָד, שֶׁכָּל בֹּקֶר הָיָה שׁוֹאֵל אֶת הָאֲנָשִׁים 'מַה נִשְׁמָע' וּמְשׂוֹחֵחַ אִתָּם, וּכְשֶׁשְׁאָלוּהוּ מַדּוּעַ עוֹשֶׂה כָּךְ, אָמַר, שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ סִפּוּרִים כְּדֵי לְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ.

ג. חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל עֵרֶך עַצְמִי

אָסוּר לָתֵת לָאִשָׁה שֶׁתְּזַלְזֵל בַּבַּעַל, וּמִצַד שֵׁנִי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לָהּ כַּמָה הוּא מְאֻשָׁר שֶׁנִמְצָא אִתָּהּ.

אָסוּר שֶׁהַבַּעַל יֵהָפֵךְ לִסְמַרְטוּט. אִם יֵשׁ זִלְזוּל - אָסוּר לְוַתֵּר. אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אִתָּהּ בְּרֹגֶז וְלֹא לְדַבֵּר עִמָהּ עַד שֶׁתַּרְגִישׁ בְּמַעֲשֶׂיהָ (אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁזֶּה יַעֲזֹר, הַכּל לְפִי הָעִנְיָן). כַּמוּבָן, כָּל זֶה לְאַחַר שֶׁמִלֵא הַבַּעַל אֶת חוֹבוֹתָיו שֶׁלוֹ.

כֵּן אָסוּר לַבַּעַל עַצְמוֹ לְבַזּוֹת עַצְמוֹ וְלֹא לְהַרְאוֹת חֻלְשׁוֹת שֶׁבּוֹ, וְכֵן לֹא לְסַפֵּר לָהּ עַל רִיב אוֹ בִּזָּיוֹן שֶׁקִבֵּל.

שָׁמַעְתִּי עַל זוּג שֶׁאָמַר הַבַּעַל עַל עַצְמוֹ כִּי אֵינוֹ מֻצְלָח וְכוּ'. הָאִשָׁה בַּתְּחִלָה עוֹדְדָה אוֹתוֹ, וְאַף הִצְלִיחָה בָּזֶה, אַךְ מַה שֶׁקָרָה אַחַר כָּךְ, שֶׁנִכְנַס לְרֹאשׁ הָאִשָׁה כִּי בַּעְלָהּ גֶבֶר לֹא יֻצְלַח, וּלְבַסוֹף הִתְגָרְשׁוּ.

צָרִיךְ גַם כֵּן לְהִזָּהֵר לֹא לְהֵהָפֵךְ כְּבַטְּלָן בְּפָנֶיהָ. בִּפְרָט יֵשׁ לְהִזָּהֵר לֹא לְשַׁקֵר אֶת הָאִשָׁה, כִּי בָּזֶה מְאַבֶּדֶת הִיא אֶת כָּל הָאֵמוּן בּוֹ, וְאֶפְשָׁרִי רַק לְהִתְחַמֵק.

אִם הָאִשָׁה מְזַלְזֶלֶת בְּמַחְמָאָה, יִתָּכֵן שֶׁפָּשׁוּט רוֹצָה הִיא לִשְׁמֹעַ זֹאת שׁוּב. רָצוּי לָשֶׁבֶת וּלְשׂוֹחֵחַ אִתָּהּ עַל כָּךְ וּלְהַרְאוֹת לָהּ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת אוֹהֲבָהּ, וְיֵשׁ לָרֶדֶת לְשֹׁרֶשׁ הָעִנְיָן וּלְבָרֵר אֵיךְ מְסַדְּרִים שֶׁלֹא תְּזַלְזֵל בְּמַחְמָאָה, אֲבָל בְּצוּרָה מְכֻבֶּדֶת, שֶׁהַבַּעַל לֹא יֵרָאֶה כְּיֶלֶד קָטָן הָרָץ אַחֲרֶיהָ. לִפְעָמִים גַם אֶפְשָׁר לְהַפְסִיק מִלָתֵת לָהּ מַחְמָאָה, עַד שֶׁתִּשְׁאַל מַדּוּעַ, וְלֹא לַעֲסֹק בְּהַפְגָנוֹת וּבְאִיּוּמִים.

לִחְיוֹת עִם אִשָׁה צָרִיךְ הַרְבֵּה לְוַתֵּר, וִתּוּר מִתּוֹךְ הֲבָנָה שֶׁאֲנִי מֵבִין אוֹתָהּ וְלֹא וִתּוּר שֶׁל כְּנִיעָה, אֶלָא לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כִּזְקוּקָה לְיַחַס מְיְחָד שֶׁל וִתּוּרִים. אוּלָם חָשׁוּב לָדַעַת גַם שֶׁאֵין לְוַתֵּר עַל כָּל דָּבָר, כִּי אָז אֵין הָאִשָׁה מַרְגִישָׁה שֶׁחַיָּה עִם גֶבֶר.

ד. בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה אֵין לִמָנַע מֵרִבּוּי דִבּוּרִים

מַה שֶׁכָּתוּב 'אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָׁה' - לֹא מְדֻבָּר בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אָז, כַּמָה שֶׁתְּדַבֵּר עִמָהּ, לֹא יִקָרֵא רִבּוּי. עַל יְדֵי שֶׁמַרְבִּים בְּשִׂיחָה לֹא נַעֲשִׂים זָרִים, וּמִתְקָרְבִים אֶחָד לַשֵׁנִי.

ה. אָסוּר לְהִתְאַכְזֵב - חַיָּבִים לְהַשְׁלִים

אַחֲרֵי הַחֲתֻנָה הַרְבֵּה חֲלוֹמוֹת מִתְנַפְּצִים. צָרִיךְ לְהַשְׁלִים עִם מַה שֶׁקִבַּלְנוּ מֵהַקָדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. צָרִיךְ לִלְמֹד אֶחָד אֶת הַשֵׁנִי וְלַהֲבִינוֹ וּלְהַרְגִישׁוֹ. עַל כָּךְ צָרִיךְ הַרְבֵּה הַשְׁקָעָה וַחֲשִׁיבָה. מִי שֶׁלֹא טוֹרֵחַ בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, צָרִיךְ אַחַר כָּךְ לַעֲבֹד כָּל הַשָׁנִים עַל כָּךְ.

הַחַיִּים מְלֵאִים מַשְׁבְּרִים, וּמַה שֶׁנִדְמֶה לָנוּ לִפְעָמִים שֶׁאֵצֶל הַשֵׁנִי הַכּל וָרֹד - לֹא כָּל כָּךְ מְדֻיָּק. גַם אֵצֶל הֶחָבֵר וְהַיָּדִיד בְּיוֹתֵר מִתְגַלִים בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן חֶסְרוֹנוֹת, וְלָכֵן לֹא לְהִבָּהֵל מֵחֶסְרוֹנוֹת הַמִתְגַלִים עִם הַזְמַן, אֶלָא לְהִתְעַלֵם בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר, אוֹ לַחְשֹׁב אֵיךְ לְתַקְנָם.

ו. לְהִתְיַחֵס בְּעִתּוֹת מְצוּקָה

* לִפְעָמִים צָרִיךְ לְדַבֵּר אֲפִלוּ שָׁעוֹת כְּדֵי לְהָבִין מַה מַרְגִישָׁה הָאִשָׁה, מַה חוֹשֶׁבֶת. הָאִשָׁה צְרִיכָה לָדַעַת שֶׁהַבַּעַל מַרְגִישׁ אוֹתָהּ. לְמָשָׁל אִם הָאִשָׁה קִבְּלָה צְעָקוֹת מִבַּעַל הַמַכּלֶת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זְקוּקָה לְבַעַל שֶׁיָּבִין אוֹתָהּ וְיִשְׁמַע וְיַרְגִישׁ אוֹתָהּ. הִיא לֹא מְעֻנְיֶנֶת בְּעֵצוֹת מַה לַעֲשׂוֹת. זֶה בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁמֵתוֹ מְטָּל לְפָנָיו, וְאִם חָלִילָה הַבַּעַל לֹא יִשְׁמַע, הִיא תֵּלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר לְהַשְׁמִיעַ...

אִשָׁה אַחַת בָּאָה לְבַעְלָהּ וְהִתְלוֹנְנָה עַל בְּעָיָה מְסֻיּמֶת. הַבַּעַל נִסָה לָתֵת לָהּ כָּל מִינֵי פִּתְרוֹנוֹת - וְהָאִשָׁה לֹא הִסְכִּימה לְקַבֵּל, עַד שֶׁהַבַּעַל כָּעַס וְאָמַר לָהּ: אִם אַתְּ לֹא שׁוֹמַעַת וְלֹא מְקַבֶּלֶת אֶת הַצָעוֹתַי, אָז בִּשְׁבִיל מָה בָּאת אֵלַי ?! הוּא לֹא מֵבִין שֶׁהִיא רָצְתָה רַק שֶׁיִּשְׁמַע וִיהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְיִשְׁתַּתֵּף בִּכְאֵבָהּ וְיִתֵּן לָהּ כַּמָה מִלִים שֶׁל רֶגֶשׁ. [בְּשָׁלָב יוֹתֵר מְאֻחָר יֹאמַר לָהּ שֶׁהַדָּבָר נָגַע לְלִבּוֹ, וְלָכֵן הוּא מְיָעֵץ לָהּ שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ.]

* כְּשֶׁאִשָׁה בִּזְמַן הַמַחֲזוֹר לֹא לְהָעִיר הֶעָרוֹת. בְּעִנְיַן מִלוֹת חִבָּה וּמַחְמָאוֹת בִּתְקוּפָה זוֹ, נִרְאֶה שֶׁכָּל מַחְמָאָה שֶׁבֵּן אוֹמֵר לְאִמוֹ, אֶפְשָׁר לוֹמַר לְאִשְׁתּוֹ בִּזְמַן שֶׁאֲסוּרָה עָלָיו.

כְּשָׁבוּעַ לִפְנֵי הַמַחֲזוֹר וּבִזְמַן הַמַחֲזוֹר הָאִשָׁה מְאֹד מְתוּחָה וְעַצְבָּנִית [וְיֵשׁ אַף שֶׁמַרְגִישׁוֹת לְחָצִים בַּלֵב וְכַדּוֹמֶה].

* כְּשֶׁנוֹלָד יֶלֶד לִבְנֵי הַזּוּג, לִפְעָמִים אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג מַרְגִישׁ שֶׁכָּל הָאַהֲבָה זֶה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ. יֵשׁ כָּאן טָעוּת. אִם אֶחָד אוֹהֵב תַּפּוּחֵי אֲדָמָה - זֶה לֹא עַל חֶשְׁבּוֹנִי. אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְאֶפְשָׁר לֶאֱהֹב גַם אֶת חֲבֵרִי. מִצַד שֵׁנִי צָרִיךְ הָאוֹהֵב לֹא לִיצֹר מַצָב שֶׁכֵּן יֵרָאֶה

בְּעֵינֵי הַשֵׁנִי, כְּאִלוּ שֶׁבֶּאֱמֶת בָּאָה הָאַהֲבָה עַל חֶשְׁבּווֹ בֶּן הַזּוּג.

* תּוֹךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים לְאַחַר לֵדָה הִיא נִפְגַעַת מְאֹד וִיכוֹלָה לְקַבֵּל הִתְמוֹטְטוּת חָלִילָה. לָכֵן בִּזְמַנִים אֵלוּ צָרִיךְ לָתֵת הַרְבֵּה חֹם וְאַהֲבָה וּלְוַתֵר הַרְבֵּה, וְלֹא לְהַעֲלוֹת דְּבָרִים הַשְׁנוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת, וְאָז שְׁכִינָה תִּהְיֶה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם.

* אִם הָאִשָׁה מַתְחִילָה לְנַדְנֵד וְאוֹמֶרֶת: תַּעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ [אִם הִיא מַרְגִישָׁה טוֹב וְלֹא בְּהֵרָיון], סִימָן שֶׁלֹא קִבְּלָה תְּשׂוּמֶת לֵב בְּצוּרָה נוֹרְמָלִית, לָכֵן רוֹצָה זֹאת בַּעֲקִיפִין, וְרוֹצָה לְהַרְגִישׁ שֶׁהַבַּעַל עוֹשֶׂה מַשֶׁהוּ בִּשְׁבִילָהּ.

ז. כֵּיצַד לְהוֹכִיחַ הָאֶחָד אֶת זוּלָתוֹ

גַם אִם הָאֹכֶל לֹא הָיָה לְפִי טַעֲמוֹ, אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּדֶרֶךְ רֶמֶז, כְּגוֹן: אֶתְמוֹל הַחֲבִיתָה הָיְתָה טְעִימָה. הַכּל בְּחָכְמָה וּבְלִי לִפְגֹעַ, וְאָז הִיא תָּבִין שֶׁהַיּוֹם הָאֹכֶל לֹא הָיָה לְפִי טַעֲמוֹ.

קָשֶׁה לְאָדָם לִשְׁמֹעַ תּוֹכָחָה, וְלָכֵן עָדִיף חִנוּךְ עָקִיף [כְּמוֹ שֶׁלֹא לְהָעִיר לְיֶלֶד: הַיּוֹם לֹא הִתְפַּלַלְתָ טוֹב! אֶלָא: אֶתְמוֹל הִתְפַּלַלְתָּ יָפֶה!]

אשָׁה שֶׁמְשׂוֹחַחַת בַּטֶּלֶפוֹן הַרְבֵּה זְמַן, וּבִפְרָט בַּשָׁנָה הָרִאֹשׁוֹנָה - אִם יֵשׁ צֹרֶךְ לְנַתֵּק הַטֶּלֶפוֹן, יַעֲשֶׂה זֹאת בְּצוּרָה עֲדִינָה וּבְשֵׂכֶל. כָּל דָּבָר שֶׁמְדַבְּרִים בַּעֲדִינוּת וּבְשֵׂכֶל - בַּסוֹף מַצְלִיחִים. אֶפְשָׁר לְיָעֵץ לָהּ שֶׁתֹּאמַר לַחֲבֶרְתָּהּ: אֲנִי מְאֹד הָיִיתִי מְעֻנְיֶנְתִ לְשׂוֹחֵחַ אִתָּךְ, אֲבָל נַמְשִׁיךְ בְּפַעַם אַחֶרֶת. אַךְ צָרִיךְ לְהִזָּהֵר לֹא לְהָעִיר לָאִשָׁה בִּזְמַן הַמַעֲשֶׂה עַצְמוֹ. אֶפְשָׁר לְסַכֵּם אִתָּהּ, שֶׁכְּשֶׁהוּא בַּבַּיִת אוֹ בִּזְמַן הָאֲרוּחוֹת, שֶׁיְּנַתְּקוּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן, כִּי מְאֹד חָשׁוּב לוֹ לִהְיוֹת אִתָּהּ לְבַד וּלְהַרְגִישׁ אֶת טַעַם הָאֹכֶל וְכַדּוֹמֶה.

וּכְלָל גָדוֹל הוּא: לֹא כָּל מַה שֶׁחוֹשְׁבִים צָרִיךְ לְהָעִיר. חוֹשְׁבִים שֶׁצָרִיךְ לִהְיוֹת פְּתוּחִים וּלְסַפֵּר הַכּל. זוֹ טָעוּת. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁמִצְוָה לְאָמְרָם - יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁמִצְוָה שֶׁלֹא לְאָמְרָם.

ח. נִתּוּק מֵחֲבֵרִים אוֹ מֵהוֹרִים

נִתּוּק מֵחֲבֵרוֹת אוֹ מֵהוֹרִים זֶה מְאֹד קָשֶׁה לָאִשָׁה. אֲבָל הַבַּעַל צָרִיךְ לָדַעַת: הָאַהֲבָה לַהוֹרִים לֹא סוֹתֶרֶת אֶת הָאַהֲבָה לַבַּעַל. כְּדֻגְמָה, מִי שֶׁאוֹהֵב צ'וּלְנְט, זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא אוֹהֵב שׁוֹקוֹלָד. אֶפְשָׁר לֶאֱהֹב אֶת שְׁנֵיהֶם. גַם לָאַבָּא קָשֶׁה מְאֹד שֶׁגָזְלוּ מִמֶנוּ אֶת הַבַּת. קֶשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי קָשֶׁה לְנַתֵּק. וְכוֹאֵב לָאִשָׁה שֶׁפּוֹגְעִים בְּאַבָּא שֶׁלָהּ [גַם בִּזְמַן שֶׁהִיא עַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ בִּקֹרֶת עָלָיו].

לֹא לְהָעֵז לְנַתְּקָהּ מֵהַהוֹרִים. יִתְרוֹ, עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת עֲדַיִן נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין. וְלֹא לִפְגֹעַ בַּהוֹרִים שֶׁלָהּ. זֶה כּוֹאֵב לָאִשָׁה גַם אִם יוֹדַעַת שֶׁבַּעְלָהּ צוֹדֵק בְּטַעֲנוֹתָיו.

ט. הִתְעָרְבוּת הַמִשְׁפָחָה - אָסוֹן

קָרוֹב לִשְׁמוֹנִים אָחוּז מֵהַגֵרוּשִׁין נוֹצָרִים מֵהִתְעָרְבוּת הוֹרִים ''אוֹהֲבִים'', עַל כֵּן אֵין לְשַׁתֵף הוֹרִים בְּשׁוּם חִלוּקֵי דֵּעוֹת.

מְסֻכָּן מְאֹד לָגוּר לְיַד הֶחָמוֹת. תַּפְקִידָם שֶׁל הַזּוּג לִיצֹר קֶשֶׁר עָמֹק בֵּינֵיהֶם. זוּג מִסְפָרַיִם אֵינוֹ יָכוֹל לְתַפְקֵד אֶלָא רַק כְּשֶׁשְׁנֵי הַחֲלָקִים צְמוּדִים אֶחָד לַשֵׁנִי. זוּג, זֶה לֹא אֶחָד וְעוֹד אֶחָד, אֶלָא זֶה שְׁנַיִם. כְּשֶׁגָרִים לְיַד הַהוֹרִים קָשֶׁה לַזּוּג לִבְנוֹת עַצְמָם לְבַד, כִּי אָז הַהוֹרִים מִתְעָרְבִים. [בַּתְּחִלָה הַדָּג הוּא טָעִים, בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן נַעֲשֶׂה יָשָׁן, וּלְבַסוֹף הוּא מַסְרִיחַ.] רָצוּי לְהִמָנַע גַם מִלָגוּר בִּרְחוֹב סָמוּךְ לַהוֹרִים.

אִם בִּרְצוֹנוֹ לֹא לָלֶכֶת לְהוֹרֶיהָ, אֶפְשָׁר לוֹמַר לָהּ: אֲנִי מְאֹד נִלְחָץ בַּמָקוֹם הַזֶּה, אֲנִי לֹא מַרְגִישׁ בְּנוֹחַ, יֵשׁ לִי טֶבַע מוּזָר, אֲנִי אוֹהֵב לִהְיוֹת אֶצְלָם - רַק שֶׁקָשֶׁה לִי וְכַדּוֹמֶה.

הַזְּמַן בֵּין הָאֵרוּסִין לַחֲתֻנָה זֶה זְמַן קָשֶׁה מְאֹד, כִּי אָז צָרִיךְ לָלֶכֶת בֵּין הַטִּפּוֹת. וְלָכֵן, כְּשֶׁהוֹלְכִים לְהוֹרֶיהָ, לֹא לְדַבֵּר עַל הֶכְשֵׁרִים, וְלֹא לְדַבֵּר נֶגֶד הַהֶכְשֵׁרִים הַנְהוּגִים אֵצֶל הוֹרֶיהָ. אֶפְשָׁר לְדַבֵּר כְּלָלִית בְּעַד הֶכְשֵׁרִים טוֹבִים.

י. לְהַחְדִיר עֶקְרוֹנוֹת רוּחָנִיִּים בַּבַּיִת

הַדָּבָר הֶחָשׁוּב שֶׁיֵּשׁ לְדַבֵּר וּלְהַחְדִּיר בַּבַּיִת - שֶׁשֻׁלְחָנוֹ גָדוֹל מִשֻׁלְחָנָם. בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין יוֹתֵר גָדוֹל מִתּוֹרָה. כִּתְרָךְ גָדוֹל מִכִּתְרָם [אַהֲבַת תּוֹרָה וְאַהֲבַת לוֹמְדֶיהָ].

מְסֻפָּר עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁנִכְנַס לְבַיִת מְפֹאָר, וְאָמַר עַל זֶה: דַּפֵּי גְמָרָא תְּלוּיִים עַל הַחַלוֹנוֹת, עַל הַוִּילוֹנוֹת וְהַשְׁטִיחִים. כִּי בַּזְמַן הַזֶּה שֶׁהַבַּעַל הָלַךְ לְהַשִּׂיג כֶּסֶף לִקְנוֹת אֶת הַקִשׁוּטִים, יָכל לִלְמֹד עוֹד גְמָרָא [וְגַם זֶה דֻּגְמָה לַיְלָדִים].

הָאִשָׁה מִטִּבְעָהּ אוֹהֶבֶת יֹפִי, רָהִיטִים, לְכָךְ צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֲוִירָה שֶׁל תּוֹרָה. הַבַּעַל בַּכּוֹלֵל מִתְמַלֵא בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, אֲבָל לִפְעָמִים הָאִשָׁה מִתְרוֹקֶנֶת וּמִתְנַוֶּנֶת, שְׁקוּעָה בַּחַרְסִינוֹת וּבַקָרָמִיקוֹת. צָרִיךְ לְהַרְבּוֹת בְּסִפּוּרִים עַל תּוֹרָה, לְנַצֵל אֶת זְמַן הַסְעוּדָה לִלְמֹד בִּקְבִיעוּת בְּסֵפֶר מְסֻיָּם, וְכֵן בְּשַׁבָּת [וְיִזָהֵר לְבַל יַכְבִּיד]. וְיִשְׁתַּדֵּל לִלְמֹד קְצָת בַּבַּיִת בְּנִגוּן הַמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵב. הָאִשָׁה אוֹהֶבֶת לִשְׁמֹעַ וְלִרְאוֹת זֹאת.

יא. הִזָהֵר בִּכְבוֹד חָמִיךָ

כְּשֶׁהִנְךְ רוֹאֶה אֵצֶל הַחוֹתֵן הֶכְשֵׁר לֹא כָּל כָּךְ טוֹב, אַל תַּגִיד שֶׁזֶּה הֶכְשֵׁר לֹא טוֹב, אֶלָא תֹּאמַר שֶׁהַהֶכְשֵׁר הַשֵׁנִי עוֹד יוֹתֵר טוֹב.

כְּשֶׁהוֹלְכִים לַחוֹתֵן, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצָרִיךְ לְוַתֵּר. אִם לֹא מְוַתְּרִים חָלִילָה, יָכוֹל הָדָּבָר לְהָבִיא לִידֵי קֶרַע. לֹא לְהִכָּנֵס לְוִכּוּחִים עִם הַחוֹתֵן. כְּשֶׁאַתָה מְכַבֵּד אוֹתוֹ, הוּא יוֹתֵר יְקַבֵּל דֵּעוֹתֶיךָ. צָרִיךְ לִהְיוֹת חֲכָמִים לְכַבֵּד. אֵין תַּפְקִיד הַבַּעַל לְתַקֵן אֶת חָמִיו וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִמוֹ. אֶפְשָׁר לְהָעִיר בְּשָׂפָה רָפָה, אוֹ לוֹמַר: אֲנִי חוֹשֵׁב אַחֶרֶת, וּמִיָּד לְחַפּוֹת: כַּמָה אַתָּה טוֹב. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַבַּת הוֹלֶכֶת לְבַסוֹף אַחַר דֵּעוֹת הַבַּעַל, וְלֹא לְצַד הוֹרֶיהָ.

בְּעִנְיָן שֶׁל צֶבַע, רָהִיטִים, וְכָל הַקָשׁוּר לְעִנְיְנֵי הַבַּיִת אֵיךְ לַעֲשׂוֹת, תֵּן לָהּ לְהַחְלִיט, כִּי זֶה בְּנַפְשָׁהּ. אוּלָם בְּכָל זֹאת צָרִיךְ לְהָבִין כִּי הָאִשָׁה רוֹצָה בַּעַל שֶׁיְּהֵא שֻׁתָּף עִמָהּ, שֶׁנוֹטֵל חֵלֶק בְּדֵעוֹתֶיהָ, לָכֵן לֹא לוֹמַר לָהּ: תַּעֲשִׂי מַה שֶׁאַתְּ רוֹצָה ! צָרִיךְ שֶׁגַם הוּא יַגִיד מַשֶׁהוּ, וּלְבַסוֹף יַעֲשֶׂה מַה שֶׁהִיא תַּגִיד.

יג. לְהַזְמִין זוּגוֹת צְעִירִים אוֹ לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם - יֵהָרֵג וְאַל יַעִַבוֹר.

לֹא לְהַזְמִין זוּגוֹת צְעִירִים - יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר ! כִּי אָז מַתְחִילִים הַשְׁוָאוֹת בֵּין הַבְּעָלִים וְהַנָשִׁים, וְזֶה גוֹרֵם מַמָשׁ לְצָרוֹת. [כְּשֶׁמִתְבַּגְרִים אָז אֶפְשָׁר לְאָרֵחַ, שָׁם זֶה בְּסֵדֶר.] וְכֵן יֵשׁ לְהִמָנַע מִבִּקוּרִים אֵצֶל זוּגוֹת צְעִירִים.

בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה זֶה לֹא הַזְמַן לְאָרֵחַ אוֹרְחִים [לְהִתְאָרֵחַ כֵּן], הֱיוֹת וְדָבָר זֶה מַכְנִיס מְאֹד לְלַחַץ וּמְסַבֵּךְ.

וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹא תְּשַׁבַּח הָאִשָׁה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ, וְכֵן לֹא יְסַפֵּר הַבַּעַל בְּשֶׁבַח חֲבֵרָיו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹא תְּסַפֵּר אִשָׁה בְּשֶׁבַח אִישׁ אַחֵר וְהַבַּעַל בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל אִֹשָׁה אַחֶרֶת. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לַבַּעַל לְהִזָּהֵר מִלְסַפֵּר לַאֲחֵרִים בְּשֶׁבַח אִשְׁתּוֹ.

יד. לְהִתְחַנֵך בְּמִדַת הַנְתִינָה

צָרִיךְ לְהִתְחַנֵךְ בַּבַּיִת לָתֵת לַשֵׁנִי, לַחְשֹׁב לָתֵת וְלֹא לַחְשֹׁב אֵיךְ לְקַבֵּל. אִם חוֹשְׁבִים לְקַבֵּל - זֶה הַסוֹף שֶׁל הַבַּיִת, וְאָז הָאֹשֶר עָלוּל לְהֵעָלֵם.

טו. כַּלָה וַחֲמוֹתָה

אָסוּר לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח אִמוֹ בְּפָנֶיהָ. הָאִשָׁה וְהֶחָמוֹת שׂוֹנְאוֹת אַחַת אֶת הַשְׁנִיָּה וְצָרוֹת זוֹ לָזוֹ [וְכֵן הָאֲחָיוֹת שֶׁל הַבַּעַל]. יֵשׁ לָאִמָא פַּחַד פְּנִימִי. הִיא מַרְגִישָׁה כְּאִלוּ גָנְבוּ לָהּ אֶת הַבֵּן, וְלָכֵן הִיא אֲכוּלָה מִבִּפְנִים. מִסִבָּה זוֹ מֻתָּר לְאִישׁ לְהִתְיַחֵד עִם כַּלָה וַחֲמוֹתָהּ אוֹ עִם אָחוֹת שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָה, כִּי הֵן צָרוֹת, וְאַחַת תְּגַלֶה עַל חֲבֶרְתָּהּ. אָסוּר שֶׁתִשְׁמַע הָאִמָא בְּשֶׁבַח הָאִשָׁה, זֶה גוֹרֵם לָהּ דְּקִירוֹת בַּלֵב [אֲפִלוּ שֶׁהִיא נִרְאֵית מְאֹד שְׂמֵחָה כְּשֶׁשׁוֹמַעַת בְּשִׁבְחָהּ]. הָאִשָׁה נִפְגַעַת יוֹתֵר מַהֵּר מֵהָאִמָא, כְּשֶׁהָאִמָא בָּאָה לַבַּיִת וּמַתְחִילָה בְּהֶעָרוֹת. [הֶחָתָן יָכוֹל עוֹד לְהִסְתַּדֵּר עִם חָמִיו.]

כְּשֶׁיֵּשׁ בִּקֹרֶת עַל הָאִשָׁה, יִזָּהֵר הַבַּעַל לֹא לָשֶׁבֶת וּלְהַסְבִּיר וּלְשַׁכְנֵעַ אֶת אִמוֹ שֶׁהִיא לֹא הִתְכַּוְּנָה וְכוּ'. תַּפְקִיד הַבַּעַל רַק לְנַעְנֵעַ בָּרֹאשׁ, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ, וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ, וּכְשֶׁיָּבוֹא לַבַּיִת יִשְׁתֹּק וְלֹא יַעֲבִיר דִּוּוּחַ.

גַם אִם לָאִשָׁה יֵשׁ תְּלוּנוֹת עַל הוֹרָיו, יְהַנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ כְּשׁוֹמֵעַ, וּמַסְפִיק. לְאַחַר שֶׁיַּרְאֶה לָהּ הַבַּעַל שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ וּמֵבִין אוֹתָהּ, יֹאמַר לָהּ: סוֹף סוֹף אָנוּ מְחֻיָּבִים וּמְצֻוִּים לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים. וְלֹא יִתְוַכַּח עִם אִשְׁתוֹ, כִּי זֶה גוֹרֵם לְרִחוּק.

לֹא לְנַתֵּק אוֹתָהּ מֵהוֹרֶיהָ. כְּשֶׁנִמְצָאִים בְּבֵית הַחוֹתֵן, צָרִיךְ לָתֵת לָהּ הַרְבֵּה תְּשׂוּמֶת לֵב, כִּי הָאִשָׁה מַרְגִישָׁה כְּאִלוּ עַכְשָׁו גוֹנְבִים לָהּ אֶת הַבַּעַל. וְכֵן יִזָּהֵר הַבַּעַל שֶׁאִמוֹ לֹא תִּרְאֶה שֶׁהוּא נוֹתֵן לְאִשְׁתּוֹ הַרְבֵּה תְּשׂוּמֶת לֵב, כִּי בָּזֶה עֲלוּלָה לְקַנֵא.

טז. אָסוּר לְהַעִַלוֹת נִשְׁכָּחוֹת וְלֹא לִמְשׁוֹך מְרִיבוֹת

אִם קוֹרֶה שֶׁרָבִים אֶחָד עִם הַשֵׁנִי, אָסוּר לְהַתְחִיל לְהַעֲלוֹת נִשְׁכָּחוֹת. צָרִיךְ לָדוּן עַל מַה שֶׁרָבִים עַכְשָׁו. וְכֵן אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵשׁ בְּמֵידָע שֶׁגִלָה אֶחָד מִבְּנֵי הַזּוּג וּלְהַתְקִיפוֹ בִּזְמַן הַוִּכּוּחַ, כִּי זֶה גוֹרֵם לַחֲסִימָה.

אָסוּר לַהֲפֹךְ וִכּוּחַ לִמְרִיבָה וְתִגְרָה. צָרִיךְ לָדוּן רַק עַל עַכְשָׁו וְלֹא לְהַזְכִּיר עוֹד וִכּוּחִים.

אָסוּר לַבַּעַל לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת מִבְּלִי לוֹמַר מָתַי חוֹזֵר וּלְאָן הוֹלֵךְ.

לֹא לִשְׁמֹר טִינָה בַּלֵב וְלֹא לִמְשֹׁךְ מְרִיבוֹת, וְלֹא לָלֶכֶת לִישׁוֹן לִפְנֵי שֶׁגוֹמְרִים עִנְיָן אוֹ מְוַתְּרִים עַד הַסוֹף.

יז. עֲשֵׂה לְךָ רַב

רָצוּי תָּמִיד לִשְׁאל אָדָם גָדוֹל אוֹ חָכָם.

חָשׁוּב מְאֹד שֶׁיִּהְיֶה לַבַּעַל רַב שֶׁמִתְבַּטֵּל אֵלָיו וּמְקַבֵּל אֶת מָרוּתוֹ בְּכָל דָּבָר, שֶׁאָז יוּכַל הָרַב לְיַשֵׁר אֶת שִׂכְלוֹ בְּהַנְהָגַת הַבַּיִת, וְלֹא יִתְבַּצֵר הֶחָתָן בְּתוֹךְ עַצְמוֹ עַל פִּי מִדּוֹתָיו [דָּבָר הֶעָלוּל לְהַגִיעַ לְהִתְפָּרְצְיּוֹת].

יח. לְחַפֵּשׂ מַעִַלוֹת וְלָדוּן לְכַף זְכוּת בַּיַּחַס לַחֶסְרוֹנוֹת

לְכָל אָדָם יֵשׁ מַעֲלוֹת וְחֶסְרוֹנוֹת. כְּשֶׁאֲנִי אוֹהֵב חָבֵר, אֲנִי כָּרֶגַע מִסְתַּכֵּל עַל מַעֲלוֹתָיו, וּכְשֶׁאֲנִי נִפְרָד מִמֶנוּ כְּשׂוֹנֵא, אֲנִי נִפְגָשׁ עִם חֶסְרוֹנוֹתָיו. גַם בָּאִשָׁה תָּמִיד צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ מַעֲלוֹתֶיהָ. הַסוֹד לְהַצְלִיחַ בְּבִנְיַן הַבַּיִת הוּא תָּמִיד לְחַפֵשׂ מַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּעֵל מִזֶּה וּלְהִתְעַלֵם מֵהַחֶסְרוֹנוֹת, כִּי גַם אָנוּ יֵשׁ לָנוּ חֶסְרוֹנוֹת, אֶלָא שֶׁאָנוּ לֹא מוּכָנִים לִרְאוֹת חֶסְרוֹנוֹתֵינוּ.

יט. מְכַבְּדָה כְּגוּפוֹ

מִי שֶׁמְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ, מִתְבָּרֵךְ בַּעֲשִׁירוּת. כָּל הַפַּרְנָסָה עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הָאִשָׁה, כְּעַם יִשְׂרָאֵל הַמְקַבְּלִים אֶת שִׁפְעָם דֶּרֶךְ הַשְׁכִינָה.

כ. עֵצָה לִמְנֹע כַּעַס

פְּעָמִים יֵשׁ כַּעַס בִּגְלַל שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַשֵׁנִי יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹצֶה וְהוּא מִתְעַלֵם. לְדֻגְמָה, אִם הָאִשָׁה רוֹצָה פְּרָחִים, תֹּאמַר בְּפִיהָ: אֲנִי רוֹצָה פְּרָחִים. לֹא לִשְׁמֹר בַּלֵב וְלַחְשֹׁב שֶׁהוּא כְּבָר הֵבִין [בְּעִנְיַן אִישׁוּת תִּרְמֹז בְּצוּרָה שֶׁיָּבִין].

כא. הַכָּרַת הַטוֹב

לְאַחַר הַחֲתֻנָה חָשׁוּב לְהָרִים לְעִתִים תְּכוּפוֹת טֶלֶפוֹן לַהוֹרִים, לְהַרְאוֹת בָּזֶה הַכָּרַת הַטּוֹב.

כב. כַּמָה עֵצוֹת מִתּוֹך קַלָטוֹת שֶׁל הָרַב שִׂמְחָה כֹּהֵן שְׁלִיטָ''א

א. לְהוֹדִיעַ כְּשֶׁיּוֹצֵא, וּבְשׁוּבוֹ יֹאמַר מֶה עָשָׂה, וַאֲפִלוּ בִּדְבָרִים קְטַנִים. דָּבָר זֶה יוֹצֵר שֻׁתָּפוּת.

ב. רָצוּי לְהוֹצִיא אֶת הַכֵּלִים מֵהַשְׁלְחָן.

ג. לֹא לִדְרֹךְ עַל רִצְפָּה רְטֻבָּה.

ד. כְּבִיסָה - לְהַכְנִיס לַמָקוֹם הַמַתְאִים.

ה. טֶלֶפוֹן מְצַלְצֵל בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָה - זֶה פּוֹגֵם בְּטַעַם הָאֹכֶל. כֵּן לֹא לְצַלְצֵל בְּאֶמְצַע הָאֲרוּחָה, זֶה מַרְאֶה כְּעֵין זִלְזוּל בַּהֲכָנַת הָאֹכֶל.

ו. לֹא לְגַמֵד אֶת עֲבוֹדַת הַזּוּלַת.

ז. הָאִשָׁה מַרְגִישָׁה צֹרֶךְ שֶׁבַּעְלָהּ יִתְלַוֶּה אֵלֶיהָ לָרוֹפֵא אוֹ לִקְנִיָּה גְדוֹלָה.

ח. לִישׁוֹן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִיא יְשֵׁנָה [אִם אֶפְשָׁר].

ט. לְעוֹלָם הָאִשָׁה תִּמְזֹג וְתַגִישׁ לוֹ אֶת אֲרוּחָתוֹ [יֵשׁ לָהּ כָּבוֹד בָּזֶה].

י. כְּשֶׁהוֹלְכִים בְּיַחַד, יֵשׁ לִצְעֹד יַחַד, וְלֹא שֶׁהַבַּעַל יְמַהֵר קָדִימָה.

יא. כְּשֶׁמְכִינִים מַשְׁקֶה [תֵּה אוֹ קָפֶה], תָּמִיד יֵשׁ לְהָכִין גַם לַצַד הַשֵׁנִי.

יב. לְהִתְעַנְיֵן בִּבְדִיקָה רְפוּאִית, בְּמַתַּן שִׁעוּרִים בְּמִבְחָן וְכַדּוֹמֶה.

יג. לְעוֹלָם לֹא יֹאמַר: זֶה כֶּסֶף שֶׁלִי ! זֶה מֵהַהוֹרִים !

יד. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן מְשֻׁתָּף בַּבַּנְק, וְכֵן יֵשׁ לְהַשְׁאִיר תָּמִיד כֶּסֶף בַּבַּיִת וּדְמֵי כִּיס לָאִשָׁה.

טו. לֹא לְהַפְרִיעַ לַתַּחְבִּיב שֶׁל הַשֵׁנִי.

טז. בִּשְׁעַת הִתְפַּיְּסוּת, לְבַקֵשׁ סְלִיחָה בְּלִי לְהִתְנַצֵל וּלְהַסְבִּיר מַדּוּעַ עָשָׂה כָּךְ אוֹ שֶׁהוּא לֹא אָשֵׁם, מִשׁוּם שֶׁבָּרֶגַע שֶׁמִתְנַצְלִים אָז מַרְגִישׁ הַנִפְגָע שֶׁהַפּוֹגֵעַ לֹא מְיַחֵס חֲשִׁיבוּת רַבָּה לְעָצְמַת הַפְּגִיעָה, וּלְכָךְ אֵין דַּעְתּוֹ מִתְקָרֶרֶת. יֵשׁ לוֹמַר: טָעִיתִי, נִכְשַׁלְתִּי, אֲקַוֶּה שֶׁלֹא אֶעֱשֶׂה שׁוּב, אֲנִי מַאֲמִין שֶׁנִפְגַעְתָּ קָשׁוֹת...

כג. עוֹד הַנְהָגוֹת מֵהַגה''צ רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַ''ל

(אור לציון עמ' קפב)

א. אוֹהֲבָהּ כְּגוּפוֹ - לְפִי פֵּרוּשׁ רַשִׁ''י, כָּבוֹד זֶה מִתְבַּטֵּא בִּקְנִיַּת תַּכְשִׁיטִים נָאִים (יבמות סב: סנהדרין עו:). לְדַעַת הָרַב, הֱיוֹת וְגַם בִּקְנִיַּת בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו הָאִשָׁה מִתְכַבֶּדֶת בָּהֶם לְיַד חַבְרוֹתֶיהָ, לָכֵן יִשְׁתַּדֵּל כְּמֵיטַב יְכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת.

ב. הַכָּבוֹד מִתְבַּטֵּא גַם בַּדִּבּוּר. עַל כֵּן יִשְׁתַדֵל לְהַחְמִיא לָהּ בְּמִלִים טוֹבוֹת עַל פְּעֻלוֹתֶיהָ. הָאִשָׁה מוּכָנָה לַעֲבֹד יוֹם שָׁלֵם בִּשְׂכַר מִלָה טוֹבָה שֶׁתְּקַבֵּל עַל כָּךְ.

ג. בִּפְרָט אֵלוּ הַשְׁקוּעִים בְּלִמוּדֵיהֶם אוֹ בְּעִסְקֵיהֶם, יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹא יַחְשְׁבוּ רַק עַל עִנְיְנֵיהֶם, שֲׁהֲרֵי אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וּמִי הוּא אֲשֶׁר יָסִיר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִגוּפוֹ? וַאֲפִלוּ אִם הִתְאַכְזְבוּ מִלִמוּדֵיהֶם אוֹ מֵעִסְקֵיהֶם, לֹא יַרְאוּ עַצְבוּת לְיַד נְשׁוֹתֵיהֶן, כִּי הֵן מְצַפּוֹת שֶׁבַּעֲלֵיהֶן יִשְׂאוּ בָּעל עִמָהֶן וְיָאִירוּ לָהֶן פָּנִים שְׂמֵחוֹת בַּשָׁעוֹת הַמוּעָטוֹת שֶׁהֵם שׁוֹהִים עִמָהֶם בַּבַּיִת. וְרָצוּי שֶׁיִּקְבַּע אִתָּהּ כַּמָה דַּקוֹת בְּיוֹם לַחְשֹׁב רַק עַל עִנְיַן זֶה - מַה צָרִיךְ לְתַקֵן וְאֵיךְ, וּבִכְדֵי שֶׁלֹא יִשְׁכַּח יַעֲשֶׂה סִימָן תָּמִיד [אֶפְשָׁרִי לְאַחַר לִמוּד הַמוּסָר].

ד. לֹא יַרְגִישׁ עֶלְיוֹנוּת עָלֶיהָ גַם כְּשֶׁהוּא הַמְפַרְנֵס הַיְחִידִי, שֶׁלִפְעָמִים מַזָּלוֹ בִּגְלַל אִשְׁתּוֹ, שֶׁהִיא מְבִיאָה אֶת הַבְּרָכָה.

ה. הַדֶּרֶךְ לִקְנוֹת שָׁלוֹם - כְּשֶׁכָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַזוּג יַחְדִּיר לְעַצְמוֹ שֶׁהַצַד הַשֵׁנִי חוֹשֵׁב עָלָיו רַק טוֹב, וַאֲפִלוּ בְּמִקְרִים שֶׁנִרְאֶה לִפְעָמִים לֹא כָּךְ, יֵדַע שֶׁזֶּה רַק מֵהַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֲבָל לִבּוֹ שָׁלֵם עִמוֹ.

ו. כְּשֶׁבָּרוּר לוֹ שֶׁאִשְׁתוֹ צְרִיכָה לִקְנוֹת דָּבָר מְסֻיּם לְעַצְמָהּ, עָדִיף שֶׁהוּא יִקְנֶה לָהּ, וּבְוַדַּאי תִּשְׂמַח בָּזֶה וְיִתוֹסֵף שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם [אַךְ כַּמוּבָן כְּשֶׁזֶּה בְּאֹפֶן שֶׁהַקְנִיָּה כְּשֶׁלְעַצְמָהּ אֵין בָּהּ חֶסְרוֹנוֹת אֲחֵרִים, כְּגוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, מַרְאוֹת נְגָעִים, וְד''ל].

ז. הַנִסָיוֹן הוֹכִיחַ, שֶׁאַבְרֵךְ הַלוֹמֵד כָּרָאוּי בַּשָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה לְנִשּׂוּאָיו, מַמְשִׁיךְ כָּךְ גַם בַּשָׁנִים הַבָּאוֹת.

ח. סְגֻלָה בְּדוּקָה: אַבְרֵךְ שֶׁבָּנָיו הִפְרִיעוּ לוֹ לִישׁוֹן בַּלַיְלָה, אִם לַמָחֳרָת יָבוֹא לַיְשִׁיבָה וְיִלְמַד כָּרָגִיל, מֻבְטָח לוֹ שֶׁשׁוּב לֹא יַפְרִיעוּ לוֹ, אַךְ אִם לַמָחֳרָת יִתְרַשֵׁל בְּלִמוּדָיו בְּטַעֲנַת אֹנֶס, יִתָּכֵן שֶׁלַמָחֳרָת שׁוּב יַפְרִיעוּ לוֹ.

וְכָךְ אוֹמְרִים בְּשֵׁם הַחִדּוּשֵׁי הָרִי''ם זַצַ''ל, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִי שֶׁנִצֵל כָּרָאוּי אֶת זְמַן שְׁהִיָּתוֹ בַּיְשִׁיבָה וְאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת זְמַנוֹ - גַם מִצַד בְּנֵי בֵּיתוֹ יְסַיְּעוּהוּ לִלְמֹד, וְאָז יִזְכֶּה לִלְמֹד וְלִקְנוֹת אֶת הַתוֹרָה מַמָשׁ.

תוכן העניינים

אוהליך יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה