אוהב משפט חלק א· רבי פראג'י אלוש
סימן כו
והרציתי הדברים לפני גדול בדורו הראב"ד מקודש בעוב"י תונס יע"א כמה"ר ר' ישראל זיתון נר"ו. וזאת תשובתו אלי:
בעה"ו תונס יום כ"ה לחדש כסלו תרס"ח רא"ג מע' הרב הדו"מ כמהר"ר פ' עלוש יצ"ו יחשל"א. יקדי"ם קנ'ה ש"ר האלף בעהת"ר דב"ק טוב האיר אל עבר פנינו וכו' וע"ד אשר פלפל בחכמה מעכ"ת על אשר נענו בגשמי רצון בליל ש"ק ובטלו התענית ביום ב' ואח"כ חש בראשו פן ואולי באשר הוא תענית יחידים צריכים להשלים דליכא גבייהו ט' הרא"ש דצריכים להודות בנפש שבעה דהם לא יאמרו הלל וכו'. הנלע"ד פשוט דט"ז אינו עיקר וע' להמ"א ז"ל סי' תקע"ה סקי"א דאחר שכ' ט"ז כ' דבמקום דשכיח שכרות אומרים ואח"כ אוכלים וגם אם רצו רוב הצבור להשלים יאמרו קודם אכילה יע"ש הרי דאין זה ט' כעיקר. ומרן ז"ל שם סי"ג כ' דאם ירדו להם גשמים בליל תעניתם קודם שעלה ע"ה א"א הלל יע"ש והם דברי הרשב"א ז"ל בתשו' סי' קנ"ב דשאל השואל אם יאמרו ההלל למחר קודם אכילה או נאמר שאין אומרים עד לאחר אכילה לפי שאין אומרים אלא בכרס מלאה והשיב ה' ז"ל דאין אומרים הלל כלל הרי דהרשב"א ז"ל אף דיש לו סברא זו דאין אומרים הלל אלא בכרס מלאה וכשנענו בלילה א"א הלל אפ"ה הניח ס' השואל דאין מתענין כלל ואעיקרא דדינא דסי' תקס"ט דיחיד משלים ע' להפר"ח ז"ל בליקוטיו דמחי לה אמוחא והצ"ע למעשה מעתה בנ"ד דב"ד הכריזו הא ודאי צדק רו"מ במאמרו דבזה נמי אמרי' דלב"ד מתנה:
ברם כל לגבי דידן חזות קשה אנכי רואה דהנה החדש הלזה הוא של ת"ץ ואינו של יחידים וכמבו' [מדאמרו[ הגיע ר"ח כסלו ול"י גשמים ב"ד גוזרין ג' תעניות על הצבור ומדוע אחרו המועד ובחדש הזה עשו תענית יחידים. מעתה אדברה נא שלום בעהת"ר אנא דאמרי יגדיל תורתו ויאדיר וש"ר כנה"ר וכנא"ה. הצעיר ישראל זיתון ס"ט