אוהב משפט חלק א· רבי פראג'י אלוש
סימן כד
שאלה ט"ב שנדחה ליום א' ואירע ביום ג' בשבוע שלפניו ברית מילה אם בעל הברית יכול להסתפר ביום המילה די"ט שלו הוא או לא:
תשובה הנה ה' בני יהודה עייאש ז"ל סי' פ"ה נשאל במי שהיה בעל ברית ביום ט"ב אם מותר להסתפר והשיב דגם בכל השבת אסור להסתפר והגם דההגה בסי' תצ"ג כ' דמותר להסתפר בספירה לכבוד המילה אלמא דחשיב י"ט לגביה לכל מילי ש"ה דאינו מן הדין אלא מחמת מנהג והקילו באותו מנהג בכמה דברים ובס"ד כ' שו"ר בס' פנים מאירות ח"ג מנהג ל"ז שצידד בשבת שחל ט"ב בתוכה צד לאסור וצד להתיר והנלע"ד עיקר כדכתיבנא ע"ש ומשמע מדבריו דגם הוא ז"ל מודה היכא דאינו אלא מחמת מנהג ולפ"ז בנ"ד דט"ב נדחה ליום א' ונמצא דיום המילה אינו בשבוע שחל ט"ב בתוכה וליכא איסור מדינא אלא ממנהגא וכמ"ש מרן בסי' תקנ"א ס"ד יש להתיר לו להסתפר:
אמנם ראיתי לה' עצמו בס' מט"י שם שכ' וז"ל ולענין תספורת לבעל ברית ל"מ ביום ט"ב עצמו חלילה להתיר לאפוקי ממי שהורה להתיר אלא אפי' מראש חדש עד התענית אסור כמו שהארכתי בס' בני יהודה וכו' ע"ש ולכאורה יש לתמוה דמדבריו בס' ב"י נר' דלא אסרו אלא בדבר האסור מדינא אבל בדבר שאינו אסור אלא מכח מנהג יש להתיר לכבוד המילה ואיך במט"י אסר מראש חדש עד התענית שאינו אלא ממנהגא וציין לתשובתו הנז' ואולי יש לדחוק ולו' דמה שציין לתשו' היינו לענין מה שכתב דביום ט"ב אסור אבל לענין שבוע שחל ט"ב הדר ביה מר מההיא וס"ל לאסור מראש חדש עד התענית:
ושו"ר לה' זרע אמת ח"ג א"ח סי' נ"ח שבא לידי לפי שעה שהאריך בענין זה ודעתו להתיר וכן הסכים תלמידו ז"ל בהגהתו שם (וכעת אין הס' תח"י) ובכן דעתי להקל בזה כהזר"א ותלמידו ז"ל להסתפר לכבוד המילה די"ט שלו הוא ודחי איסור דמנהגא [א"ה וע' להז"א בח"א סי' ע"ו שהאריך ג"כ בזה ע"ש וכ"ד הא"ר ז"ל סקכ"ח והביאו הזר"א שם וכ"כ ה' עיקרי הד"ט סי' כ"ח אות ב' בשם ה' אור נעלם סי' יו"ד והפח"י אות ש' להתיר לגלח במילה שהיא מראש חדש ואילך ודלא כמ"ש בקצור של"ה ובבה"ט סי' תקנ"א סק"ג וכ"נ דעת הנובי"ק סי' כ"ח וה"ד ה' עיקרי הד"ט סי' כ"ז אות יו"ד שלא אסר אלא במילה יום א' שהוא בשבוע שחל ט"ב בתוכו ע"ש ואף דהמט"י אוסר הא קי"ל דה' כדברי המקיל באבל מיהו המעיין בזר"א ח"א יראה דבנדון ה"ה ז"ל בט"ב שנדחה ליום א' כיון דיש סוברים דהשבוע שלפניו דינו כדין שבוע שחל ט"ב בתוכו מצדד להחמיר שכ' וז"ל ואפי' בחל מילה בשבוע שקודם ט"ב בט"ב נדחה מקום יש בראש להקל והמקיל בזה אין מזניחין אותו וגו' ע"ש משמע דלא ברירא ליה להתיר ואפ' דגם כל הפוס' שהתירו בזה אינו אלא קודם שבוע שחל ט"ב בתוכו אבל בנדחה ליום א' דיש סוברים שהשבוע שלפניו מקרי שבוע שחל ט"ב בתוכו אסור באותו שבוע וכן מבו' מדברי הפח"י ז"ל (שהוא מן המתירים וכנז') דבאבל שחל ל"י שלו בשבוע של ט"ב שחל ביום ש"ק ונדחה כ' בשמו העה"ד סי' כ"ז אות ב' דאסור להסתפר יען דלדעת הרי"ף והרמב"ם וה"ג ודעמייהו אסורים להסתפר מדינא וכו' ע"ש מוכח דס"ל דכשחל ט"ב ביום ש"ק ונדחה שבוע שלפניו מקרי שבוע שחל ט"ב בתוכה ואסור להסתפר בה מדינא וכ"ה הסכמת תלמיד ה' זרע אמת ז"ל בהגה' לח"ג שם (סוד"ה אך) ודקדק כן מדברי רבו בח"א וכדכתיבנא ולא התיר אלא קודם השבוע ע"ש וה"ה זצ"ל לאה"ר לא סיימו קמיה מ"ש בסו"ד:
ומ"מ נ"ל דל"מ קודם שבוע שחל ט"ב בתוכה ואף שחל ט"ב ביום א' דלכ"ע שבוע שלפניו אין איסורו מדינא אלא ממנהגא וכמ"ש תלמיד הזר"א הנז"ל בתשובתו והמשד"ר בחי' מהרש"א סי' תקנ"א ס"ד דודאי יש להתיר לבעל ברית לספר לכבוד המילה כדעת רוה"פ הנז"ל אלא אפי' בט"ב שנדחה ליום א' מותר דאנן בתריה דמרן גרירן ואיהו סתם דט"ב שנדחה ליום א' מותר בב' השבתות ואין בו דין שבוע שחל ט"ב בתוכה ואין איסורו אלא משום מנהג וכל שאין איסורו אלא משום מנהג דעת רוה"פ דמותר להסתפר לכבוד המילה כנז"ל והגם דיש ס"ס להחמיר דשמא כה' עיקרי הד"ט בדעת הרי"ף והר"מ וה"ג דט"ב שנדחה אסור מדינא בשבת שלפניו וא"כ אסור ג"כ לכבוד המילה דלכבוד המילה אין להתיר בדבר האסור מדינא ואת"ל דנקטי' כמרן ודעמיה דלא הוי אלא מנהג שמא כהמט"י והבה"ט וקצור של"ה שאוסרים לגלח לכבוד המילה אפי' היכא דליכא איסור כ"א ממנהגא מ"מ ע' מ"ש בה"ג לעיל סי' כ"ב דבאבלות יש להקל גם דאיכא ס"ס להחמיר וכ"ש באבלות ט"ב כדאי' ביבמות דמ"ג ע"ב שאני אבלות חדשה מאבלות ישנה וגו' ופירש"י דט"ב דהוי אבלות ישנה ואבלות דרבים קילא ע"ש וע' להשו"ג רס"י תקנ"ה והגם דהתו' שם כ' דט"ב חמיר טפי מאבלות דיחיד לענין משא ומתן שהוא דבר של פרהסיא ומזה כ' עוד דבאבלות דרבים יש להחמיר נמי בכבוש דכבוש נמי דבר של פרהסיא שלא יהיו כלם עוסקים לכבש וליפות עצמם וגו' ע"ש ש"ה דאנו באים להתיר דבר זה לכל ולכך יש לחוש לקלקול שישכחו מלהתאבל שיהיו כלם וגו' וכן מ"ש המ"א סי' תקנ"א סקל"ח בנדונו ע"ש התם נמי אנו מתירים ד"ז לכל ל"כ בנ"ד דאין אנו מתירים רק לבעל ברית דוקא גם התוס' מודו דלא מחמירי' בה טפי והדר דינא דכיון שהיא אבלות ישנה קולא מאבלות חדשה ומ"מ פה אי ג'רבה יע"א מעולם לא שמענו שמסתפרים בין המצרים לכבוד המילה ואולי דנהגו להחמיר בזה וע' למוה"ר הרמ"ז ז"ל בויאמר משה סי' ח"י ובויען משה סי' ע' וסי' ע"ז ושו"ר מה שהאריך השד"ח בפאת השדה מע' בין המצרים סי' א' או' ז' ואין הפנאי משכי' לעיין בדבריו). ולענין משה"ק ה"ה זצ"ל ע"ד מהר"י עיי"ש ז"ל שדבריו סתרי אהדדי י"ל דדוקא בימי הספירה שאין לאיסור זה עיקר מדינה ל"כ כאן שיש לו עיקר מדינא בשבוע שחל בו ט"ב אסור גם היכא דליכא אלא מנהג וע' להזר"א ח"א סי' ע"ו שצדד לומר כן ע"ש וזהו כונתי בס' בני יהודה ע"ש ומעתה צדקו יחדיו דבריו שבס' מט"י עם דבריו שבס' ב"י וע' להזר"א הנז' בהשמטות דק"כ ע"ד שהק' ע"ד מהר"י עיאש ז"ל שדבריו סתרי אהדדי מס' מט"י לס' ב"י ע"ש ופשוט הוא דקי' היא אלבישת לבנים כמבי' שם ודלא כמו שהבין תלמידו ז"ל בהגהתו לח"ג בסוף התשו' לאה"ר דקושיתו היא לענין תספורת וכקו' ה"ה ז"ל דמתספורת לק"מ וכדכתיבנא ואפ' דתלמידו הבין דקושיתו מתרוייהו אמנם המעיין שם יראה דא"א לפ' כן כלל ודוק. ומה שרצה ה"ה ז"ל לפ' בכונת המט"י דמה שציין וגו' אה"ר דברי המט"י שכ' כמו שהארכתי וגו' מוכחי להדיא דקאי אדלקמיה שכ' דאפי' מר"ח וגו' וז"פ]: