אור ברסלב

אוהב משפט חלק א· רבי פראג'י אלוש

סימן טז

סימן טו

שאלה אם יש לברך ברכת הלבנה בליל ש"ק שהוא ליל ט"ו למולד כשאירע שנתכסית הלבנה בעבים בשאר לילות ואם יניח עד מש"ק אז יעבור זמנה:

תשובה הנה הברכ"י ז"ל בא"ח סי' תכ"ו אות ז' כ' בשם הכנה"ג בתשו' סי' י"ג דאם לא קדש, עד יום ט"ו ויום ט"ו הוא שבת או יו"ט יכול לקדש אבל אם י"ו חל בשבת או יו"ט לא יקדש ולאחר השבת יקדש בלי שו"מ ואם י"ו חל בחול יקדש ליל י"ו ע"ש ומ"מ נלע"ד דלענין מ"ש לקדש בליל י"ו אין לסמוך ע"ז מאחר דדעת מרן ז"ל שם ס"ג דדוקא עד יום י"ו מיום המולד ולא י"ו בכלל וע"ש בהגה ולהמ"א סקי"ב וכן ראיתי לה' שערי תשובה סק"ג שכ' ע"ד הבה"ט שהביא תשו' הכנה"ג הנז' דבתשו' הדב"ש סי' רט"ו כ' דיום ט"ז אינו בכלל ובשו"ת שב"י כ' דאין דאין לסמוך למעשה לקדש ליל ט"ז ע"ש גם ה' בית עובד בדיני ברכת הלבנה דאין ט"ו חלק בזה ע"ד הכנה"ג הנז' ע"ש אבל מ"ש מהכנה"ג דבליל שבת שהוא יום ט"ו יכול לקדש נר' דיש לסמוך שפיר ע"ז דהגם דההגה בס"ב פ' דאין מקדשין אותה במ"ש שחל בו י"ט וכ' המ"א סק"ז דכ"ש שלא יקדשו בליל שבת מ"מ הרי כ' שם דבמהרי"ל בשם מהר"ש התיר ושכ"כ הגהמ"נ והב"ח עשה מעשה ע"ש וכ"כ הט"ז סק"א ע"ד מהרי"ל שכן עיקר גם הפר"ח הסכים לדעת הב"ח וע' לה"ה בזל"א בקו"א שכ"כ בשם כמה רבנים וסיים והכי נקטי' לקדש בשוי"ט כשחל ביום ט"ו ע"ש גם מדברי ה' בית עובד שם נר' דלא פליג על הכנה"ג אלא במ"ש דבליל י"ו יברך אבל במ"ש דיברך בליל שבת שחל יום ט"ו גם הב"ע הכי ס"ל והכי נקטי'. מיהו צ"ע עמ"ש הט"ז שם אחר שהסכים שיברך וז"ל ע"כ לא הביאו רמ"א והוא פלא דההגה בס"ב הביא זה ושו"ר שכן הק' הח"י סי' קצ"ד סק"ב ע"ש (א"ה ועי' להשב"י ח"א סי' י"א מה שהביא בשם הבה"ט ומה שכ' עליו וע"ע בהשמטות שבסוף ח"ב ועי' למוה"ר הרמ"ז זצ"ל בס' שם משה (שעם ס' דרך חיים נר"ו) סי' י"ב ד"ה וע"פ מ"ש בכונת הט"ז והוא דחוק מאד וצ"י וזה ל' הכנה"ג (שהזכיר ה"ה ז"ל) פשיטא לי דאין לקדש בשבת דכבר יכול לקדש בליל מו"ש שהוא י"ו למולד (ולכן) אין לקדש בשבת והגם דה' בב"י פ' דיום י"ו אינו בכלל אני מצאתי בשם תלמידי הר"ף והמאירי די"ו בכלל ומאחר דיש לו תשלומין בליל י"ו למה יקדש בשבת וי"ט דאע"ג דלפי' הסוברים דאין י"ו בכלל כיון שעבר ליל ט"ו א"י לקדש כיון דמצינו לרבוותא אלין דפוס' עד י"ו וי"ו בכלל מוטב שנאחר אותה עד י"ו מלקדש בשבת ויו"ט ע"ש והו'"ת דכיון דלרובא דרבואתא אין י"ו בכלל איך יכול להפקיע ממנו מצות קידוש הלבנה אליבא דרוה'"ף ולסמוך על הפוס' הנ"ל וכ"ש אם נפ' כונתו דבליל י"ו יקדש בשו"מ דק"ט איך סמך בזה על תלמידי הר"ף והמאירי נגד כל הפוס' די"ו אינו בכלל ולדידהו הוי ברכה לבטלה וע"ש מ"ש ה' ז"ל אח"ז וז"ל ואם אירע יום י"ו בשבת דלרובא דרבואתא וכמעט כלם זולתי תלמידי הר"ף והמאירי דאין לקדש בליל י"ו דשמא כבר עבר זמנה ונמצא שתים רעות עשה לקדש בי"ו ובשבת ע"ש וכיון דה' ז"ל חשש לרוה"פ אמאי באירע ט"ו למולד בשבת סמך על החולקים ועו"ק לפי הצד דיברך בלי שו"מ שהרי עיקר המצוה היא הברכה וקי"ל דברכה שאין בה הזכרת ה' אינה ברכה ואינו יונה י"ח בזה לכ"ע והא ודאי אין לומר דכל הפוס' הנ"ל מודו דהיכא שחל ט"ו בשבת דיקדש בליל י"ו שאין שום ט' בזה וע' להכנה"ג בחמרא וחיי שי' לסנהדרין דמ"א ע"ב שכ' דהתוס' בפ"ק די"ג ע"ב ד"ה שמור ותלמידי הר"ף והמאירי בכלליו ובשי' דעתם דיום י'"ו בכלל ע"ש ובשיירי הגה"ט או"ב ובתשו' הנז' לא הזכיר דעת התוס' ז"ל ובאמת דמדברי התוס' אין ראיה כ"כ ואדרבא מוכח אפכא שכ' וז"ל ועוד משמע בפ' היו בודקי' דחידושה של לבנה ממשיך עד ט"ו דאריו"ח עד מתי מברכי' על החדש עד שתתמלא פגימתו ומפ' נהרדעי עד י"ו ע"ש ומדכ' עד ט"ו משמע שאין י"ו בכלל מיהו מדכ' עד ט"ו והוכיחו מנהרדעי דקא' עד י"ו משמע דכונתם לומר ט"ו בחדש שהוא י"ו למולד (וע' להכנה"ג בתשו' הנז' דנר' מדבריו דעל הרוב המולד הוא יום א' קודם ר"ח ע"ש) ומ"מ י"ל דעד ט"ו לחדש ולא עד בכלל שו"ר לה' פני מבין בשי' לסנהדרין. ח"ב ד"ח ע"ד שדחה ראיתו מהתוס' ועוד כ' די"ל דגם כונת תלמידי הר"ף והמאירי בכלליו יל"פ די"ו אינו בכלל וצדד לומר דבדברי המאירי בשי' שהביא החו"ח נפל ט"ס וצ"ל עד י"ו ע"ש ואף דבאמת פשט דברי תלמידי הר"ף משמע כמו שהבין הכנה"ג וכ"נ לע"ד ד' הרמ"ה בחי' לסנהדרין ע"ש מ"מ כיון שאין כן דעת מרן שקבלנו הוראותיו ודעת כל הפוס' נר' שאין לסמוך לברך בליל י"ו כמ"ש הפ"מ ז"ל שם וכדעת ה"ה ז"ל ובפרט דאיכא למיחש לספק ברכות וע' להפר"ח והדב"ש ז"ל סי' רי"ו ובביאורי מהר"א שטיין על הסמ"ג וה' צדה לדרך שם ע"ש גם ה"ה בזל"א חולק על הכנה"ג ז"ל בזה וכ"ד כל האחרונים ז"ל:

והנה הכנה"ג ז"ל סותר דברי עצמו ממ"ש בשיירי הגה"ט אות ג' שה"ד הב"ח שעשו מעשה לקדשה בליל יו"ט שהוא ט"ו לחדש וכ' דמילתא דמסתבר הוא גם במפתחות תשו' הכנה"ג כ' דיכול לקדש בשבת שהוא ט"ו לחדש וגם הברכ"י שהזכיר ה"ה ז"ל הביא כן מתשו' הכנה"ג דיכול לקדש אלא דהוא פלא דבתשו' מבו' להדיא דטפי עדיף לקדש ליל י"ו מלקדש בשבת וי"ט וכן העתיק משמו מהר"י קובו בס' בן פורת יוסף ה' ר"ח אות ג' ע"ש וכבר תמה ע"ז ה"ה בזל"א ח"ג דף א' ע"ד וכ' דהברכ"י נגרר אחרי המפתחות של תשו' הכנה"ג ותמה עליו איך לא שת לבו לראות הדברים בשרשם דט"ס נפל במפתחות ע"ש ולע"ד אינו כ"כ תימא די"ל דאיהו ז"ל קי"ל דהמפתחות הנז' עשאם הכנה"ג בעצמו (ע"ד מ"ש הברכ"י עצמו בשיו"ב לי"ד סי' קס"א אות ד' דה' ז"ל עצמו עשה המפתחות לס' בעי חיי י"ד הנדפסים בס"ס קול בן ליי) וכ"נ מל' המפתחות ע"ש סי' כ"ו. וסי' נ"ז ולכן סמך על המפתחות קודם ראותו הדברים במקורן או שסובר דבמפתחות נטחה דעתו ללכת אחרי דעת מרן ורוה"פ דאין ליל י"ו בכלל וחזר בו ממ"ש בגוף התשו' (ולכאו' י"ל דמ"ש במפתחות ובברכ"י דיכול לקדש בליל שבת וי"ט מיירי שחל גם ליל י"ו בי"ט או בשבת ובכה"ג י"ל דגם לדעת הכנה"ג מצי מברך דהא מבו' טעמו בתשו' משום דכיון דיכול לקדש בליל י"ו מוטב שנאחר עד י"ו מלקדש בשוי"ט ע"ש וא"כ בכה"ג דגם אם יניח עד י"ו מ"מ א"י לקדש זולתי בשבת וי"ט טפי עדיף לקדש ליל ט"ו כדעת רוה"פ מלקדש ליל י"ו ומ"ש אבל אם י"ו חל בשבת היינו שחל דוקא ליל י"ו בשבת וכיון דאיכא תרתי לריעותא לכן יקדש אחר השבת בלי שו"מ אלא דא"כ לא ה"ל לסתום גם ממ"ש אבל אם י"ו חל בשבת משמע דרישא לאו בחל בשבת איירי):

ומ"מ לענין הלכה נר' עיקר כמ"ש ה"ה ז"ל דאעיקרא אפי' היכא שאין זמנה עובר תלוי בפלוגתא כדמוכח מדברי הב"ח שאחר שהביא שנוהגים שלא לקדש במ"ש שחל בו יו"ט ושכ"כ מהרי"ל סיים דפ"א אלא נראית וכ' וקדשוה כי אין זה אלא קפידא בעלמא וכו' ואין להקפיד אלא לכת' ע"ש משמע דמהרי"ל עצמו לא אמרה אלא היכא דאפ' אח"כ ובזה א"ש שלא כ' מהרי"ל דבריו אלא בחג השבועות ולא בשאר י"ט משום דבחג השבועות אין המצוה עוברת וע' בת' הכנה"ג שם) וא"כ מהר"ש שחלק עליו והובא באחרונים היינו נמי באפ' אח"כ והכי דייק מ"ש שלא היה מקפיד וכו' וכ"כ הב"ח בתשו' סי' פ' עש"ב וא"כ היכא דלא אפ' יש להכריע לברך ועוד שכן דעת כל האחרוני' הב"ח והעה"ש והמג"א והפר"ח וגם הט"ז כ' ע"ד מהר"ש שכן עיקר ולכל הפחות מתוקם היכ' דלא אפ' וכ"ד הש"ץ ה' ר"ח סי' ה' או' י"א וה' קרית חנה סי' ו' ונדפס' תשובתו בתוס' נופך בס' שבו"י ח"ב בהשמטות לח"א סי' י"א (ומ"ש בקרית חנה וא"כ לפ"ז פ' דאין מקדשי' אפי' בשוי"ט היכא דהמצוה עוברת הוא ט"ס הניכר למעיין בדבריו שם וצ"ל דמקדשי' וכאשר בא מתוקן בשב"י ע"ש) והעתיקו הפח"י ערך ברכת החדש (וע' לה' עיקרי הד"ט סי' ט"ז אות א' שכ' וז"ל ע' להפח"י וכו' שהביא פסק הר"ג וכו' וע' ג"ך לה' קרית חנה וכו' ע"ש ואהמח"ר לא זכר שמ"ש הפח"י בשם מהר"ג הוא עצמו ה' קרית חנה (תלמיד השב"י) אלא שעיקר דבריו שם תמוהים במ"ש דמהרי"ל איירי כשהשעה עוברת דזיל בתר ט' וכן ההגה אבל הב"ח מתיר לגמרי ע"ש ובמ"א הארכנו להשיב ע"ד ז"ל גם ביארנו דלכי דייקת לכל הטעמים שנאמרו אין שום ט' המחייב לדחות ברכת הלבנה מכל וכל ואכמ"ל וכ"ד ה' פנ"מ בחי' לסנהדרין דיכול לקדש בליל ט"ו שחל בשוי"ט ואין חולק ע"ז זולת הכנה"ג בתשו' והוא ד"ע בשכנה"ג ולא ידעי' איזה מנייהו בתרייתא שהיא עיקר ונמצא שאין בירור בדעתו ז"ל והוי כאלו לא גילה דעתו בזה וכה"ג כ' הפר"ת ביו"ד סי' פ"ז סקי"ב על הר"ן וכ"כ מהרח"ף בסמיכה לחיים א"הע סי' ט' בשם הפוס' אפי' בממון ע"ש ועוד דמסתברא דהעיקר בדעתו כמ"ש בשיירי כדי להסמיכו עם דעת האחרונים ז"ל וכה"ג כ' המשה"ר מע' מ' אות א' והכנה"ג בכללי הפו' אות נ"ה ע"ש ועוד דאפושי פלוגתא ל"מ וכ"ש לפמש"ל דמ"ש במפתחות הוא העיקר ועוד הנה עיקר יסודו של הכנ"הג בתשו' הוא דמוטב לברך בליל ט"ז והיינו שסמך ע"ד הסו' דליל י"ו בכלל וא"ך לדידן דבתריה דמרן גרירי שלא לברך ליל י"ו ודאי דראוי לנו לברך בליל ט"ו שהוא שוי"ט ועוד דאם נברך בליל י"ו לדעת רוה"ף לא מהני מידי והוי ברכה לבטלה כיון דעבר זמנו אבל אם נברך בליל שבת מהני בדיעבד לכ"ע כמ"ש הפמ"ג במש"ז ע"ש ועוד דכיון דלדידן א"א לברך ליל י"ו דנקטי' כדעת רוה"ף הוי כמו דיעבד דכל א"א כדיעבד דמי ועוד דה"ל ס' מציעתא די"א אפי' כשאין הזמן עובר שרי וכמ"ש הפו' בשם הרדב"ז דיש לסמוך על סברא האמצעית וכן האריך השד"ח בכללים מע' ה' אות ל' להוכיח כן ע"ש ועוד דאיכא ס"ס שמא כהסו' דמברכי' גם בשוי"ט ואת"ל כהחולקים שמא כהסוברים דהיכא שהמצוה עוברת מצי מברך ודלא כהכנה"ג ואע"ג דדעת כמה פוס' דבמילי דברכות ל"מ אפי' בס"ס (וע' בהג' לס' בן פרת יוסף למוהר"ב זצ"ל ח"ג מע' הע') הכא שאני דגם להסו' דא"י לקדש אם קדש אינו מברך לבטלה ובכה"ג ליכ"ל סב"ל (וכה"ג ממש כ' הב"ד ה"ח סי' ד"ש והב"ד העה"ש ס"ס תקמ"ו ע"ש וכ"כ הא"ר סי' ע"א אות ב' וחלק על הע"ת דנראה דגם בכה"ג סובר דאמרי' סב"ל וכ"כ הפמ"ג במ"ז כאן והברכ"י ביו"ד סי' שמ"א אות ח' ע"ש) וכן העלה ה"ה בזל"א שם והביא תשו' הרשב"א ח"ד סי' מ"ח דמותר לקדש בשוי"ט בין לפי הפשט בין לפי הסוד גם בקו"א כ' ה"ה בשם ס' שיורי ברכה הנד"מ ממש בסופו שכ"ד הרב המאסף ושגם מהר"ש מודיאנו כ' בסי' יו"ד דאירע בשנת קט"ו שלא נראית הלבנה עד ליל פסח ועשה מעשה וקדשוה ושכן עשו מעשה כל רבני העיר ע"ש והוא בס' ראש משביר וע"ש שהביא כן בשם החמ"י אלא דשם הביא כן בשם הכנה"ג בתשו' וכאשר הביא הברכ"י משמו ע"ש וגם ראינו לה"ה בש"ץ ה' ר"ח סי' ה' אות י"א שגם הוא כ"כ בשם הכנה"ג בתשו' ע"ש וכבר כתבנו שהם דברי תימה. גם ראינו למהר"ר יעב"ץ בסדורו שאביו עשה מעשה היכא שי"ל שיעבור זמנ' וקדשוה בליל שבת ונראה שכן דעתו גם ה' רב פעלים ח"ב א"ח סי' ל"ח הסכים כן וכ"כ הוש"ע סי' צ"ז אות י"ב והמט"א סי' תרכ"ה אות ה' ובאלף למטה שם וכ' שם דיקדשוה קודם ערבית וע"ש באות וא"ו ובאלף המגן שם גם השד"ח ז"ל באסיפת דינים מע' ברכות אות ח' כ' דאחר שנגלו דברי הרשב"א הנז"ל הדבר פשוט דאין לנו לחוש כלל אם יצטרך הדבר שלא נשאר עוד זמן וכן עשו מעשה ועדיפא מהא כ' בשם ס' תפארת ישרא' פה"מ פ"ק דמ"ק מ"ז דאם יש לחוש אפי' חשש קל שלא יוכלו לקדשה אח"ך שרי לקדשה בשוי"ט ולא להחמיץ המצוה ושגם מהרי"ש נצטנזהן בס' שו"מ ח"ג סי' קנ"א מסיק דיקדשנה בשבת בברכה ושכן הורה ה' מסגרת השלחן חיו"ד במנהגים שבסוף הס' סי' כ"ד לקדש בשעת הדחק ע"ש וכ"ר בס' דרך אמונה ומעשה רב הנד"מ ריש אות ב' בשם ה' זכרון טוב שכ' שה' מנסכיז עשה מעשה וקדשה בליל ב' דסוכות והפליג בשבח הב"ח ע"ש:

וכן לענין לקדשה בליל י"ו האריך השד"ח שם אות ט' בזה ומסיק לברך בלי שו"מ ודחה דעת הפוס' דבשה"ד יש לסמוך לברך בשו"מ אף בליל י"ו ע"ש וגם הר"ף הנז' דעתו כן לקדשה בלא שו"מ והב"ד ה' העשל שמקפיד גם לקדשה בלי שו"מ כיון דלאו זמניה וכ' עליו שהפריז על המדה ואפ"ל דגם מ"ש בדרך אמונה הנז' דה' מנסכיז קדשה בליל ב' דסיכות ומסתמא מא הוא ליל י"ו היינו שקדשה בלי שו"מ. מיהו עמ"ש שם אות ק' סי' ד' בשם ה' נוצר חסד על מס' אבות פ"ד וה' השיב משה א"ח סי' י"ד ומ"ש ה' אבני צדק אשכנזי או"ח סי' מ"ו לקיים דברי זקנו ה' השיב משה ז"ל הנז' ע"ש וע' להשד"ח סי' ק"ב ולע"ד ק' לסמוך ע"ז נגד דעת מרן ורוה"ף דנקטי' כותייהו ומ"מ יש לקדשה בליל ט"ז בלי שו"מ כמ"ש השד"ח והר"ף וכ"ר בס' תוספת חיים ביאיר חיי אדם כלל קי"ח שהב"ד הפו' הנז' לקדשה בברכה וכ' אבל דעת השע"ת ומט"א וישויע"ק דיקדש בלא שו"מ והעולם נהגו ליקח גמ' וכו' ולע"ד גם ע"ז ק' לסמוך וע' להפנ"מ הנז"ל שהשיג עמ"ש הכנה"ג דאחר י"ו יקדשנה בלי שו"מ ע"ש והיינו משום דלכ"ע לאו זמניה הוא משא"כ בליל י"ו כנלע"ד)

תוכן העניינים

אוהב משפט חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה