אור ברסלב
אהל משה (קצנלבוגן) קונטרס פותח דברים › בעזה"י הקדמה לקונטרסי פותח דברים

אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן

קונטרס פותח דברים · בעזה"י הקדמה לקונטרסי פותח דברים

קונטרס פותח דברים

ראה קראתי בשם פותח דברים, ע"ש המשנה דשקלים רפ"ה פתחיה זה מרדכי ולמה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח דברים ודורשן והובא במנחות ריש דף ס"ה ע"ש, עוד זאת אדרוש משם זה להתודע ולהגלות כי אינני ח"ו מורה הלכה בפני רבותי שבדור השו"ה עליהם יחיו, ואיני אומר קבלו דעתי כי הן רשאין ולא אני, כי לא הגעתי להוראה ולא הוריתי מעולם, ומה גם אחר עידן ועידנים אשר עול מו"מ עלי, וכמ"ש רז"ל בעירובין ריש דף נ"ה לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים, ועיין מ"ש בזה בסוף הקדמת בעל חכמת אדם ז"ל, וזה כבר ידוע ומפורסם בפה וא"צ לפנים, ואיך ח"ו אעשה שקר בנפשי להורות הלכות בישראל מבלתי יכולת וכאמור, לא נצרכא אלא להעדפה מן המודיעים ולחוץ, לאודועי באתרא דלא ידעי לי שידעו נאמנה בקוראי שמו פותח דברים, כי אין הדברים אמורים להלכה למעשה כי לא נסיתי באלה וכאמור, אמנם כן הוא רק לפתוח אנא פתחא לנפשאי ולאנשים אשר כגילי, ואחרי ככלות הכל הנני דן בקרקע לפני רבותי שבדור יחיו וכאשר תכריעו כן יקום, ומ"מ אקוה להשי"ת אשר גם מורי ורבותי יחיו ימצאו חפץ בזה, אם חכמה אין כאן זקנה יש כאן, כי לא מלבי יצאו הדברים רק מזקנים אתבונן, כי בכל ענין דקאימנא ביה קבצתי כעמיר גורנה דיעות כל הראשונים ז"ל ומכמה אחרונים ז"ל, והנה כן לא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני, אך דקדקתי היטב לפע"ד בפשטות לשון הזהב של הראשונים ז"ל כפי האפשרי, וכמ"ש סוף אבות הפך בה והפך בה כו', ובעירובין דנ"ד רע"ב דדי' ירווך בכל עת כו' אף ד"ת כ"ז שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם, עד שמצאתי את שאהבה נפשי ואפנה על ימין או על שמאל :

וכמדומה שב"ה כוונתי יפה ברובן ככולן, ויפה דנתי דעת כל ספר שהבאתי, וכמדומה לי שב"ה אנכי ישר הולך בדרך דקדוק לשון הראשונים ז"ל, ובחפש מחופש בכל דברי הראשונים ז"ל בדבר הלמד מענינו, ומ"מ נמצאו בדברי גם איזה חדשות זעיר שם זעיר שם ואין מדרש בלא חידוש, וכבר הראתי קונטרסים אלו וכמה קונטרסים אשר חנני השי"ת לפני כמה גדולים וגאונים שיחיו והוטב בעיניהם ב"ה, ואעפ"כ שגיאות מי יבין, ע"כ הנני מפיל תחנתי לפני כל יודעי דת ודין אשר אם ימצא מי ומי איזה שגיאות בדברי הן רב הן מעט, בטובם להודיעני ולהבינני באר היטב ככל אשר עם לבבם, והיה אם באמת אתי תלין משוגתי בזה אי"ה ב"נ אראה לתקן עוותתי במוקדם האפשרי:

ועתה נפשי בשאלתי למעוז צור ישועתי שיאיר עיני במאור תורתו שלא אכשל בדבר הלכה ולא תצא תקלה מת"י ח"ו, וישמחו בי חבירי ומורי ורבותי בזכות אבותי הקדושים, הלא המה הגאון המפורסם רשכב"ה המפולפל ר' יעקב פולאק ז"ל, והגאון המפורסם בעל תוי"ט ז"ל, והגאון המפורסם בעל בית חדש ז"ל, והגאון המפורסם בעל חלקת מחקק ז"ל, ובנו הגאון הצדיק ר' לימא ז"ל אב"ד דק"ק קאצק, והגאון הצדיק המפורסם ר' משה קריימיר ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק ווילנא (אא"ז של ש"ב הגר"א ז"ל מווילנא) וחתנו הגאון הצדיק המפורסם ר' יוסף ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק קאסיווע סעלעץ טיקטין בעל ספר ראש יוסף על כל הש"ס ובנו הרב המאוה"ג ר' משה ז"ל אבד"ק קאפינהויגין, והרב ר' שמואל אשכנזי ז"ל שחיבר כמה ספרים, והרב ר' שמואל דיקאץ ז"ל אבד"ק ווענגראוו, והגאון מהר"ם ז"ל אבד"ק הארדשיץ, והגאון ר' יוסף מנאווארדאן ז"ל ראב"ד דק"ק בריסק, והגאון המפורסם שלשלת היוחסין ר' צבי הירש ז"ל שחיבר חיבור נפלא על התורה (אבי הגאון המפורסם ר' אליעזר ז"ל אב"ד ור"מ דק"ק הוראדנא), והגאון ר' יצחק רויזעס ז"ל מסמיאטיץ שהיה לו סמיכה על רבנות מרב בעל כנסת יחזקאל ז"ל, והגאון ר' יצחק ז"ל אבד"ק סמיאטיץ, והגאון ר' יואל ז"ל מבריסק המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם זי"ע ועכ"י, אשר אנכי השפל נין ונכד לכל אלה, מלבד שאר הגאונים והצדיקים זי"ע אשר במשפחת בית אבותי הרמה והנשאה למעלה ראש, ואנכי הצעיר בבית אבי הנני נשען ראשי ורובי על אבותי הקדושים זי"ע שאזכה לכוין דבר אמת לאמתו, ואמנם גם אנכי ממזכי הרבים אנס"ו, כן אזכה להוציא לאור אי"ה בל"נ חיבור אאמו"ר הרב ר' יעקב ז"ל ה"ה על גפ"ת ופוסקים יתר הפליטה הנשאר ת"י, כן יש ת"י ס' שב שמעתתא וס' מקור חיים ה' פסח עם הגהות וחידושים רבים בגליון בכמות ובאיכות מאת אאמו"ר זלה"ה, , והנני נכון למוסרם להדפיסם למי שירצה אי"ה ב"נ, ועתה אשא עיני למרום ימהר גאולה ויחיש ישועה וישוב לירושלים תוב"ב ברחמים רבים אנס"ו, היום יום ג' ראה כ"ג מנ"א שנת קר"א בשמ"ו לפ"ק פה מעזריטש יע"א:

א"ד השפל מרדכי פרידמאן בהרב המאוה"ג החו"ב המופלג בתו"י המפורסם מו"ה יעקב זלה"ה מטערספאליע, בהרב המאוה"ג המופלג בתו"י הצדיק המפורסם ר' מאיר זלה"ה מקאמניץ דליטא ומ"כ בירושלים תוב"ב, ונדפסו מחידושיו על השאילתות בספר היקר העמק שאלה לש"ב הגאון הצדיק אב"ד ור"מ דק"ק וולאזין שליט"א, בהרב המופלג בתו"י ר' משה ז"ל מאורלי, בהרב הצדיק תורתו אומנתו דלא ידע צורתא דמטבע ר' מרדכי ז"ל מסלאנים, אשר אנכי השפל אשא את שמו זי"ע ועכ"י אנס"ו:

והנני להעתיק בזה הגהות אאמו"ר זלה"ה על שו"ת הרמ"א ז"ל סי' פ"ח ששאלתם על דברי ריב כו' תשובה הדבר פשוט שראובן כו' כמבואר בפ' בן סורר ומורה דף ע"ד ע"א ופרק הגוזל ומאכיל דף קי"ז ע"ב דהמציל עצמו בממון חבירו חייב לשלם כו' עכ"ל, וכתב ע"ז אאמו"ר זלה"ה בגליון וז"ל ואני תמה שהרי מבואר בפרק הגוזל ומאכיל דישראל שאנסוהו עכו"ם והראה ממון של חבירו פטור, והא דמציל עצמו בממון של חבירו חייב לשלם הוא משום שאין העכו"ם בא על ממונו של ישראל משא"כ כאן שהשר הכריחם להעיד על ראובן עכ"ל אאמו"ר זלה"ה:

סימן קכ"ד שאלת ממני כו' גרסינן פרק המוכר את הספינה כו' (ואע"ג דמתשובת הרשב"א כו', תשובה זאת השמיטוה בדפוסים האחרונים, ואאמי"ר זלה"ה העתיקה מדפוס קדום, וכתב בסוף העתקתו וז"ל, אמר המעתיק בהעתיקי זאת התשובה התבוננתי בההגה"ה שכ' ואע"ג וכו' דאע"ג דלא מקרי חשוד, בדבר איסור שנדמה לו כהיתר מ"מ אינו נאמן על אותו דבר עצמו מ"מ הרווחנו כו' שיש להאמין בשבועה כו' עכ"ל ההגה"ה ותמהתי דמריש דברי הרמ"א שכתב וז"ל ומותר לסמוך עליהם כי אינם חשודים להכשיל אחרים הנוהגין בו איסור וכמו שאמרו לענין צרת הבת כו' עכ"ל מוכח להדיא דנאמנים בלא שבועה דומיא דצרת הבת, וכן פסק הרמ"א ביו"ד סי' קי"ט ס"ז בהגה"ה בסופו מי שנוהג כו' מותר לאכול עם אחרים שנוהגין היתר כו' ומ"ש הש"כ שם דלא עברי אלפני עור לא קאי רק אאם מחמיר על עצמו אבל אם מחמיר מכח שסובר שדינא הכי לא שייך לפני עור שיאמר המתיר אילו ידע האוסר שהדין עמו היה אוכל בלי שום התירה כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד ס"א וכן מפורש בהגמרא דלא שייך בהא לפני עור רק שלא ירצה להעביר את חבירו על דעתו כיון שאינו חשוד, והנה אותו תלמיד שהגיה בכאן הכניס בפנים ביו"ד סי' קי"ט בהגהת הרמ"א דעת עצמו והוסיף שם תיבת אלם מיהו לאותו דבר אינו נאמן ונדחקו שם האחרונים בביאורו ועמד הש"ך שם על האמת לבאר כמו שהגי' כאן כלומר דאינו נאמן בלא שבועה ועדיין הלשון דחוק שם מאד יעו"ש, ועוד צריך שם לדחוק ולחלק ג' חלוקות דאגבינה אינו נאמן אפילו בשבועה כמבואר בש"כ שם סק"ב אף דגבינה הוה דבר שהרבים מקילים בו כמ"ש הרשב"א בתו"ה בית ד' שער ב' לענין דלא חשוד לחלופי ופי' ואדבר דלא משמע לאינשי שהוא עבירה נאמן בשבועה ואדבר דאיכא פלוגתא בדין הללו אוסרין והללו מתירין נאמנים בלא שבועה, וכל הדוחקים לא יועילו כאן שהרי מדמה כאן הרמ"א לצרת הבת שא"צ שבועה ע"כ לדעתי ההגה"ה הזאת אינה עיקר אי רק דעת הרמ"א שנאמנים בלא שבועה:

ועיינתי בגוף תשובת הרשב"א שממנה הוציא בעל ההגה"ה שאינו נאמן בלא שבועה ולא מצאתי שם משמעות אולי כיון להא דמקשה שם הרשב"א מהא דחא"מ חא"ש ותירץ משום דהוה לאו"ד והבין בעל ההגה"ה דהקושיא היתה אמאי דמכשירין היכא דלא משמע ליה איסור וש"מ דלאותו דבר מ"מ חשוד, אבל זה טעות דחא"ם משמע ליה איסור רק קושית הרשב"א קאי אריש דבריו שכתב דמומר לד"א לא הוי מומר לכל התורה, וע"ז תירץ דמש"ה חא"ש משום דהוה לאו"ד אבל היכא דלא משמע ליה איסור כלל אה"נ שאינו חשוד אפי' לאו"ד, ומ"מ נ"ל דהא דמותר לאכול אצלו רק בחנם, אכל בשכר אסור כיון דלא משמע ליה איסור כלל שהרי מצרת הבת אין ראיה דצרה קלא אית ליה כדאיתא פ"ק דיבמות, ורק עיקר הראיה ממה שלא היו נמנעים מלעשות טהרות ושם מפורש שהיו משאילים כליהם בלא שכר ואין ראיה שמותר בשכר, ואולי לזה כיון הרמ"א ביו"ד סי' קי"ט במ"ש מיהו לאו"ד אינו נאמן כלומר בשכר עד כאן לשון הזהב של אדוני אבי מו"ר זלה"ה:

תוכן העניינים

אהל משה (קצנלבוגן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה