אור ברסלב

אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן

סימן ע

סימן סט

באור פסק הלכה בדין מועד לבהמה אם הוי סתמא מועד לאדם או לא:

הנה בדין זה פליגי רב זביד ורב פפא בב"ק (דף ל"ז ע"א) על מתניתין דמועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו רב זביד אמר ואינו מועד תנן רב פפא אמר אינו מועד תנן ומפרש הגמרא שם רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמא הוי מועד רב פפא אמר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד, ולענין פסק הלכה פסק הרמב"ם והרי"ף כרב פפא דסתמא לא הוי מועד משום דסוגיא דשמעתא אזלא אליבא דרב פפא יעו"ש בדברי הראשונים והתוספות פירשו דהסוגיא אתי שפיר אליבא דרב זביד יעו"ש בתוס' ד"ה שור שור ושור וחמור וגמל, ואנכי עפר ואפר תחת רגלי רבנן ותלמידהון נ"ל לכאורה להוכיח דהלכה כרב זביד והוא דאמרינן בב"ק דף ט"ו האי כלבא דאכיל אימרא ושונרא דאכיל תרנגולא משונה הוא ולא מגבינן בבבל ובסוף הסוגיא שם אמרינן בין כך ובין כך משמתינן ליה עד דמסלק היזיקא מדר' נתן דתניא ר' נתן אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד אדם סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר לא תשים דמים בביתך וכי הא איתא לקמן בדף מ"ו ר' אליעזר אומר אין לו שמירה אלא סכין ומסקינן שם אלא אמר אביי היינו טעמא דר"א כדתניא ר"נ אומר כו', וקשה לי על שתי הסוגיות הללו איך אפשר להשוות דיני נזקי בהמה לדינא דר' נתן דבדר' נתן איכא סכנת נפשות, דבכלב אפילו אינו רע ג"כ איכא סכנת נפשות וכעובדא דלקמן פרק מרובה דף פ"ג דנבח הכלב בהאשה ונד הולד ובסולם רעוע ודאי איכא סכנת נפשות אבל בשור שנגח בהמה אף דהוי מועד לבהמה מ"מ אינו מועד להרוג את האדם ומאי סכנת נפשות איכא הכא ומאי שייטא דין זה לדר"נ דלא יגדל אדם בתוך ביתו כלב רע או סולם רעוע, ואף דלא קי"ל כר' אליעזר בהא דאין לו שמירה אלא סכין מ"מ איך השווה אביי דינא דר' נתן לדברי ר"א, דהרי אין להם שייכות כלל זה עם זה, וכן בהסוגיא דפ"ק כלבא דאכיל אימרא ושונרא דאכיל תרנגולא קשה מאד ממ"נ אם כלב הוי מזיק וכמו שאמר ר' נתן הא אפילו בלא הזיקו מסלקינן להו דהרי דינא דר"נ הוא אפילו בלא הזיקו ואם מחמת שהזיקו שאכל הכלב את האימרא הא בזה שהזיקו לבהמה אינם מועדים לאדם וליתא בזה חששא דסכנת נפשות ואינו דומה לדר"נ דמחויב לסלק דבר שחוששין לסכנת נפשות, ולכן נ"ל ברור משתי הסוגיות דאחזו לדרב זביד דמועד למינו סתמא הוי מועד אף למי שאינו מינו ולכן ניחא בדר' אליעזר שאמר דאין לו שמירה אלא סכין משום דכיון דנעשה מועד לבהמה חוששין גם לאדם ושוה דבר זה לדר' נתן שאמר לא תשים דמים בביתך, והאי סוגיא דכלבא שאכל אימרא אף דשם עוד לא נעשה מועד נ"ל דכיון דתיכף שנעשה מועד איכא חששא דסכנת נפשות דבהמה לאדם הוי מועד ולכן אפילו בעוד שלא נעשה מועד ג"כ חוששין אם לא יסלק המזיק הרי יגח עוד לבהמות ויתחזק בנגיחות ואח"כ יוכל להיות סכנת נפשות ולכן מסלקינן ליה תיכף, ועוד נ"ל דכלבא דאכל אימרא מיירי שזהו תם בפעם שני ובשלישי אם יעשה כן הרי נגמר העדאתו לגמרי ולכן קרוב הדבר שיצמח מזה סכנת נפשות, אבל כל זה הוא הכל אליבא דרב זביד דסתמא הוי מועד לאינו מינו, א"כ אפשר לתרץ הסוגיות דחששו לסלק הזיקא מטעם דר"נ אבל לרב פפא דסבר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד וא"כ מאי חששא איכא מנזקין לסכנות נפשות שמדמה דבר זה לדר"נ, וא"כ יש הוכחה משתי סוגיות הנ"ל דהלכה כרב זביד:

ואמנם אפשר לפרש הסוגיות דהא דמייתי לדר"נ אינו אלא בדרך דוגמא הוא דכמו דחשש ר"נ במקום דאיכא סכנת נפשות כן חשו חז"ל לסלק המזיק אף בדליכא סכנת נפשות רק מסלקינן ליה שלא יזיק עוד הפעם, וכמו שפסק הרמב"ם בפרק חמישי הלכה א' יעו"ש רק התם עוד לא הזיקה הבהמה דעת הרמב"ם שבעל השדה יוכל לשוחטה אבל אם הזיקה מחויב בעל הבהמה לסלקה, אבל לפ"ז יצא לנו דין חדש דשור תם שהזיק מחויב הבע"ד לסלקו שלא יתחזק למועד ויהיה בזה סכנת נפשות וזה לא שמענו מעולם ולא נמצא בשום פוסק וגם אם תמצי לומר כן יקשה וכי מאחר דתם מסלקינן ליה היכי משכחת לה, ולכן נ"ל דהאי סוגיא דפ"ק כלבא דאכיל אימרי ושונרא דאכיל תרנגולא דווקא בהאי אמרו דמשמתינן ליה שיסלקם דהם מזיקים להרוג נפשות כמו כלב רע והאי דקשיא לן דאפילו אם לא הזיקו צריך לסלקם, אפשר לתרץ דאם לא הזיקו לא ידעינן דזהו כלב רע וכלב שאינו רע לא אמרו לסלק ולא מוחזק לן שהוא כלב רע עד שרואין בו שהוא מזיק, והאי דפי' אביי טעמא של ר"א משום דר"נ, נ"ל דר' אליעזר ודאי סבר כרב זביד דסתמא הוי מועד לאדם ויש בזה חששא דסכנת נפשות ולפ"ז אין הלכה כרב זביד דהרי אין הלכה כר"א ועוד יש להאריך בכ"ז והדבר צ"ע, שוב ראיתי דהפירוש דבין כך ובין כך משמתינן פירושו בין שהזיק ובין שלא הזיק וא"כ מהאי סוגיא דפרק קמא אין שום ראיה:

ומצאתי בחידושי הרשב"א דדינא דר"נ אינו אלא מדת חסידות ולפ"ז לא קשיא ולא מידי מהסוגיות אלו לרב פפא דאפילו אינו מועד לשאינו מינו מ"מ אפשר דמצד מדת חסידות צריך לסלק המזיק, אבל בעניותי לא אבין איך אפשר לשמתיה לסלק המזיק על זה שאינו מוזהר אלא מטעם מדת חסידות וגם שלמדו מן הפסוק לא תשים דמים בביתך ואיך אפשר לומר על זה שאמרה התורה בלא תעשה שזהו מדת חסידות, ואפשר דעת הרשב"א דבדר"נ ודאי מצד הדין הוא אחרי שכתוב בתורה לא תשים דמים בביתך אבל זה שכתב הרשב"א שאין זה אלא מדת חסידות הוא על דינא דר"א שאמר אין לו שמירה אלא סכין ומפרש שזה שמייתי לדר"נ על ר"א זהו לדוגמא וכמו שפירשנו לעיל וצ"ע לעני בדעת כמוני:

תוכן העניינים

אהל משה (קצנלבוגן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה