אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן
סימן סח
באור הלכה בדין צרורות מהעליה משלם:
רבינו הגדול בספר משנה למלך פ"ב מהלכות נזקי ממון סגר עלינו את הדרך למה פשוט להרב המ"מ ויתר הפוסקים לפסק הלכה דצרורות מהעליה משלם, הוא משום דאמרינן בהסוגיא דב"ק דף ג' ע"ב דקרי ליה תולדה דרגל לרב פפא משום דמשלם מהעליה, וע"ז תמה המל"מ דהרי לפי המסקנא שם דלרבא קרי ליה תולדה דרגל משום דפטור בר"ה כרגל כן מהאי טעמא אפשר דר"פ נמי קרי ליה תולדה דרגל מהאי טעמא, ולמה לן לדחוקי לעשות פלוגתא בין רב פפא לרבא, אחרי דמהש"ס מוכח דלא רצו לעשות פלוגתא ביניהם וראיה דמקשה הש"ס ולרבא דמיבעיא ליה אמאי קרי ליה תולדה דרגל ומאי קושיא נימא דרבא לא קרי לצרורות תולדה דרגל דהרי רבא לא אמר האי דינא דתולדותיהן לאו כיוצא בהן, וע"כ דהש"ס לא רצה לעשות פלוגתא בין רבא לרב פפא א"כ לפי המסקנא נימא דרב פפא מודה לרבא דהוי תולדה דרגל משום דפטור בר"ה כמו רגל, ואת"ל דפשיטא להפוסקים זאת משום דלא קאמר הש"ס אלא לפוטרה בר"ה צ"ע על הש"ס גופא למה לא הדרו לגמרי מזה שקאמרו ולרב פפא דקרי ליה תולדה דרגל לשלם מהעליה וע"ש במל"מ וכבר קדמו הרשב"א בחידושיו לכל זה. ולענ"ד נ"ל דלא קשה ולא מידי, דהנה לקמן פ"ב דף כ"ו ע"א פריך הגמרא ולא תהא קרן בר"ה חייב מק"ו ומה שן ורגל שברשות הניזק נזק שלם משלם בר"ה פטורה קרן שברשות הניזק חצי נזק אינו דין שבר"ה פטורה, א"ר יוחנן אמר קרא יחצון אין חצי נזק חלוק לא בר"ה ולא ברה"י ופירש"י דהאי יחצון קרא יתירא הוא בקרן, והנה ידוע דר"פ סבר דח"נ קרן ממונא הוא ואורחיה רק מאי דמשלם ח"נ זהו משום דחס רחמנא עליו דאכתי לא אייעד תורא. ומעתה אם נאמר דח"נ צרורות מגופו משלם א"כ אמאי הכרח שיהיה תולדה דרגל דהרי יסוד הדבר דהוי תולדה דרגל הוא משום דממונא הוא ודרכו להזיק כרגל אבל כיון דקרן נמי דרכו להזיק וממונא הוא א"כ ח"נ צרורות נמי יוכל להיות דהוה תולדה דקרן ולאו תולדה דרגל, וא"כ קשה אמאי קרי ליה ר"פ לח"נ צרורות תולדה דרגל וע"כ מוכרחים אנו לומר אליבא דר"פ דהוי תולדה דרגל משום דמשלם מן העליה כרגל, מאי אמרת דאינו משלם מן העליה אלא הוי תולדה דרגל משום דפטור בר"ה כרגל א"כ תיקשי נימא איפכא דהוי תולדה דקרן וחייב ברה"ר דהרי אמר קרא יחצון אין ח"נ חלוק לא ברה"ר ולא ברה"י וא"ת כיון דהוי תולדה דקרן א"כ למה לן ההלכה דאינו משלם אלא ח"נ, זהו לא קשיא ולא מידי דאפשר דהלכה למשה מסיני הוא היכא דאעייד וברה"י עכ"ז אינו משלם אלא ח"נ, וכ"ז ניחא לר"פ אבל לרבא א"א לומר כן, דהנה הרב בעל פני יהושע הוכיח דרבא סבר פלגא נזקא קנסא, וכן מצאתי סוגיא מפורשת דרבא סבר פלגא נזקא קנסא בפרק החובל דף פ"ד ע"ב אמרי התם בתם אין גובין ופירש"י דקי"ל פלגא נזקא קנסא וכן ההכרח לפרש שם, וא"כ לרבא אפי' אם צרורות מגופו משלם ג"כ מוכרח דהוי תולדה דרגל דתולדה דקרן לא אפשר דקרן לאו אורחיה וצרורות הוי אורחיה ודרכו להזיק, ואך מאי דפריך הש"ס לרבא דמבעיא ליה אמאי קרי ליה תולדה דרגל אע"ג דלא דמי לרגל כבר כתבו התוספות שם דהקושיא הוא לקרות לה שם בפני עצמה, וע"ז מוכרח לתרץ לפוטרה ברשות הרבים, וזה פשוט וברור עד שאני תמה על עצמי שהשאיר הרב זאת בצ"ע: