אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן
סימן סה
באור דברי הרא"ש פרק מי שמת:
כתב הרא"ש בב"ב ראש פרק מי שמת סימן ב' וז"ל וכן משמע מתוך דברי רב האי גאון שכתב בתר דתקינו רבנן מזוני ממטלטלי חייבין ליתן מן הדמים משמע הא קודם לכן לא וגם דברי רב האי תמוהים דהני זוזי לא אישתעבדו לבנות אלא שיעבודייהו אנכסי אבוהון וכיון שמכרו ואין יכולין לטרוף הפסידו למה הדבר דומה למלוה על פה שיצאתה על היתומים שאין בע"ח גובה מן הדמים שבידם דלאו הני זוזי שבק אבוהון ותדע שאין הבנות נזונית מדמי נכסים מועטין שקדמו ומכרו הבנים דאת"ל דנזונית מהם היכי מוכיח מהכא מדרב אסי שיש זכות ליתומים בנכסים מועטים מהא דקאמר שאם קדמו ומכרו מה שמכרו מכרו והלא צריכין לפרנס הבנות מן הדמים ועוד דאמר בסוטה פרק היה נוטל איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים ואם היו חייבין לפרנס הבנות מן הדמים למה הוא רשע ערום מאי קא עביד ומאי אהנו מעשיו אלא ודאי הדמים שלהן עכ"ל ותמה המעדני יום טוב מאי מייתי ראיה הרא"ש מהש"ס לדברי רב האי שכתב דינו לבתר תקנת הגאונים שהשוו הגאונים מטלטלי למקרקעי שפיר חידש רב האי גאון דמכירתו לא מהני ולא מידי דאף לאחר מכירה המעות משועבדים דהרי תקנו דמעות דומה למקרקעי והרא"ש מביא ראיה מדרב אסי א"ר יוחנן שזהו קודם תקנת הגאונים ולכן אמר רב אסי א"ר יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסי יתומים מה שמכרו מכרו ואין צריכין לפרנס הבנות מן הדמים דבזמן הש"ס היה דינם לזונם דווקא ממקרקעי ולא ממטלטלי אבל רב האי גאון כתב דינו לאחר שתקנו דמטלטלי נמי נזונין ודאי אם מכרו נזונים מהמעות דאפילו בתחלה אם נשאר מאביהם מעות ג"כ א"ר אסי א"ר יוחנן איזהו רשע ערום זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטים וזהו ודאי אמת דבזמן הש"ס אם היתומים מכרו תחילה אין לבנות כלום, והדבר תמוה מאד ונתלבטו בזה הרבה מחכמי ישראל ולא העלו ארוכה ואשר הופיע עלי רוח ממרום לישב דברי רבן של ישראל, דהנה מצינו בכתובות פרק נערה (דף נ' ע"ב) יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא ויתיב רב המנונא וקאמר כשם שאין הבנים יורשין אלא מן הקרקע כך אין הבנות נזונות אלא מן הקרקע אווש עליו כולי עלמא דשביק ארעא הוא דירתי ליה בניה דלא שביק ארעא לא ירתי ליה בניה א"ל ודילמא כתובת בנין דכרין קאמר מר כו' עד סוף הענין אמרינן שם רב אמי ורב אסי סבור למיזון ממטלטלי אמר להו ר' יעקב בר' אידי מילתא דר' יוחנן וריש לקיש לא עבדו בה עובדא אתון עבדו בה עובדא, א"כ יש לנו סוגיא ערוכה דרב אסי תלמידו של ר' יוחנן ור' יוחנן בעצמו סבר דבנות נזונין ממטלטלי גם בזמן הש"ס ורק למעשה לא שבקינהו רבנן למיעבד אבל להלכה פשיטא להו דבנות ניזונות ממטלטלי וא"כ לרב אסי ולר' יוחנן בזמן הש"ס היה הדין כמו לדידן לבתר תקנת הגאונים ועכ"ז אמרו יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו ואין לבנות כלום וא"כ תמוהים דברי רב האי דלא עדיפא תקנת הגאונים מדינו של הש"ס לשיטת רב אסי ור' יוחנן ואם שם פסקו מה שמכרו מכרו כן לדידן וזה פשוט וברור בכוונת הרא"ש בלי שום פקפוק והצעתי הדברים לפני כמה גאונים ושבחוהו רבנן מאד: