אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן
סימן ל
בשו"ע יו"ד סימן מ"ג סעיף ו' טחול העוף עגול כענבה ואינו דומה לשל בהמה לפיכך אין הנקב פוסל בו וכתב הט"ז בשם הרש"ל שקולא גדולה היא לסתור הכלל שאמרו כל מה שטריפה בבהמה כנגדו בעוף ואיפכא מסתברא דהכל נקרא בעוף סומכיה ומסיים מהרש"ל אבל חלילה לנו להתיר לכתחילה והש"ך הביא עוד פוסקים האוסרים הרא"ה בספר בה"ב והר"נ והב"ח:
ואחרי כי השאלה מצויה מאד והרבה פעמים בא לפני טחול של עוף שיש עליו מכות ולקותות הרבה שדומה לנקב ועיינתי בזה על זה שאמר הרש"ל כי קשה לסתור הכלל כו' ונראה לענ"ד דהכלל שאמרו טריפה שמנו בבהמה כנגדו בעוף טריפה, לא נאמר דבר זה רק באבר השוה בהמה לעוף ולא באיברים שאינם שוים כמו טחול שבבהמה הוא כבריות הלשון ובעוף הוא עגול על זה לא אמרו הכלל שיהיה טריפה בעוף כמו בבהמה, ומזה הטעם אין טריפות בכוליא של עוף ע"ש בסימן מ"ד משום דלא נמצא לובן בכוליא של עוף ומשונה הכוליא של עוף מכוליא של בהמה ומזה הטעם נראה דאין טריפות בחסר ויתר אונות בריאה של עוף כמבואר בשו"ע סימן ל"ה סעי' י' וכן בש"ע סימן מ"ז סעיף ב' לענין שני בני מעים כתוב בד"א בבהמה אבל בעוף כיוצא בזה כשר וכן בסימן מ"ה לענין ניטל האם שהולד מונח בה מטריפים בעוף להתוס' ור"ח ובבהמה כשירה וא"כ מצינו הרבה דברים בטריפות שאינם דומים בהמה לעוף, וע"כ הטעם דכלל זה לא נאמר רק באיברים השוים בבריאתם בבהמה ובעוף בלא שום השתנות אבל באברים שנשתנה בהמה מעוף בכזה לא נאמר הכלל הזה ואינני יודע למה רבינו המהרש"ל דווקא בטחול הורה שאין להכשיר לכתחילה ולא באינך:
ומצאתי כדברי בת"ה הארוך דפוס וויען (בדף ל"ד) בזה שפליג הרשב"א על אותן שאמרו דנחמרו בני מעים בבהמה כשר והרשב"א חולק עליהם ומביא סברא זו לישב דעתם שכשירים כתב וזה לשונו ויש מקצת מן הראשונים שאמרו דטריפות זה אינה נוהג בעוף ולא בבהמה ואע"ג דאמר לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף יתר עליהן העוף נשבר העצם אע"פ שלא ניקב קרום של מוח התם לא מנה אלא באברים שהעוף והבהמה שוין כגון גלגולת וקרום של מוח שיש לעוף ולבהמה אבל כאן שאינם שוים בו לא ע"ש שהאריך א"כ מפורש כדברינו אלה שאמרנו, ואמנם שם הרשב"א חולק עליהם אבל נראה מדבריו שעיקר סברת הרשב"א שם שסמך על זה דבזה ששניהם שוים דכמו דבהמה יש לה עור שמצלת עליה עוף נמי עור יש לו וכאשר האריך שם אבל היכא דמשונה מכל וכל מודה הרשב"א גם כן לסברא זו ומעתה נשאר פסק הש"ע קיים בלי פקפוק ואך אחרי כל הדברים אין תלמיד כמוני מכריע: