אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן
סימן כו
בשו"ע יו"ד סימן ל"ג בטו"ז אות קטן ט' חידש רבינו שם דבמקום דאמרינן נקב זה בלא זה כשר וכן אם אחד מהקרומים הוא לקוי והשני בריא ושלם כשר חידש הט"ז דכל זה הוא אם הקרום הלקוי ניטל לגמרי אבל אם מחובר היא להקרום הבריא ושלם אפילו אם לא נלקה אלא במקצת הוי טריפה והטעם כיון דשוכבים זה עי"ז תמיד הנה מתחבר הלקותא של העור הלקוי בהעור השלם ונעשים שניהם מקולקלים יעו"ש ומסיק הט"ז דלפ"ז אם היה נוטל עור אחד מן הושט כולה היה מתכשר ע"י השני כמו בריאה אלא היכא דמחוברים יחד מגרע גרע דהלקותא מהקרום הנלקה שולט גם בהשני, ואף דאין אנו מדמים בטריפות עכ"ז צ"ע לענ"ד אף כי לפי הסברא דבריו מקובלים מאד וא"כ למה אמרו בחולין (דף מ"ו) פשיטא אי אינקוב עלאה ולא אנקוב תתאה תתאה מגין כדרבה דאמר רבה האי ריאה דאיגליד כאהינא סימקא כשירה ומאי ראיה מאיגליד לאינקוב הקרום ומחובר ביה הא היכא דמחובר מגרע גרע ומשמעות הסוגיא דהכל אחד היא וצ"ע: