אור ברסלב
אהל משה (קצנלבוגן) השמטות ותיקונים

אהל משה (קצנלבוגן)· רבי משה קצנלנבוגן

השמטות ותיקונים

סימן עט

בסימן א תירצתי בפנים קושיית הגר"א שהקשה על הראב"ד, ותירצתי דהראב"ד לשיטתו הוא בפרק ה' מהלכות נזירות כאשר מבואר הכל שם בפנים ע"ז השיג אחי הגאון ר' מאיר יוסף נ"י האב"ד מימנאווא, דהלא בזמנם היה להם אפר פרה לטהר טמאי מתים ויפה השיג, ואמנם בעצמי נזכרתי דכן מפורש בהרא"ש במס' חולין פרק כל הבשר ועכ"ז מצאתי מקום ליישב קושית הגר"א ז"ל באופן אחר והוא דאמרינן במסכת עכו"ם דף י"ג ע"א ואם היה כהן מטמא בח"ל לדון ולערער עמהם וכתבו בתוספת בשם שאלתות דר"א דמפרש הנך דקילי וכ"ש לשאר מצות דחשיבי ודאי דמותר לכהן לצאת חו"ל ולהטמא ובעניני מצוה כהן ושארי בני אדם שוים וניחא הכל ויש להאריך בזה, אכן פה ווארשא בבהד"פ מחוסר ספרים אנכי ולא אוכל להאריך:

בסימן ג הארכתי בפנים דנשים צריכים לחזור ולהתפלל אם שכחו משיב הרוח, והאריכו אחיי הרבנים הגאונים שיחיו להשיג עלי,ועיקר טעמם דלהרמב"ם די לנשים בבקשה איזה שיהיה ואיך צריכים לחזור ולהתפלל תפלה שלימה, ואמנם אחיי יחיו מאריות גברו בחריפות ובקיאות בש"ס ופוסקים, עכ"ז נראה לענ"ד דבזה הצדק אתי והארכתי בזה בחידושיי ואכמ"ל, ואך זאת אגיד כי נראה לענ"ד מהרמב"ם גופא מוכח דאינם יוצאים בבקשה איזהו, דהרי כתב הרמב"ם בפרק א' מהלכות תפלה הלכה ב' ולפיכך נשים ועבדים חייבין בתפלה לפי שהוא מ"ע שלא הזמן גרמא, ושם עד סוף הלכה מפורש שם דצריך תחילה שבח וסוף שבח ובאמצע בקשה ושאלת צרכיו וזהו אף לנשים כמבואר שם, א"כ לא יוכלו לצאת בבקשה כל דהוא ועיין לשון הרי"ף פ' תפלת השחר לענין תפלת ערבית רשות כתב הרי"ף אבל היכא דצלי ליה שוויה עליה חובה נ"ל פירושו אף קודם שקבלנו עלינו להתפלל בכל יום ולא היה עוד עלינו חובה להתפלל תפלת ערבית מ"מ האיש שהתפלל אותו הפעם שהתפלל נעשה עליו חוב לתפלה זו ואי טעי חוזר לראש וכמו כן בנשים אף לשיטת המג"א דיוצאים בבקשה קטנה איזה שיהיה, מ"מ אם התפללו ושכחו לומר משיב הרוח לכה"פ על תפלה זו שהתפללו עכשיו נעשה עליהם חובה וצריכים לחזור לראש וכאשר יזכנו ה' להוציא לאור יתר חידושיי בל"נ נאריך בזה:

בסימן ד כתוב בפנים וכמו כן יש להסתפק לענין קרבן, וע"ז תמה אחי הגאון ר' סענדר נ"י אב"ד דק"ק אורלא דהלא אינו חייב קרבן רק אם עשה מעשה כמפורש בסנהדרין דף ס"ה יעו"ש, ודבר זה הקשה לי גם ידידי הרב הגאון ר' יהושע העשיל ז"ל מפ"ק ואנכי השבתי דבעינן בקרבן שיהיה ראוי לעשיית מעשה ואם משכחת המעשה חייב גם בלא מעשה והארכתי בזה הרבה ואכמ"ל, ומאי דקאמרינן כתובות ל' ע"ב אי דלא מצי לאהדורה אמאי חייב שם פירשו הראשונים בשטמ"ק דהוי אנוס ולא שוגג וההכרח לקצר:

בסימן לא ד"ה וכ"ז שפלפלנו כו' עד סוף הענין נשמט שם מגוף הכ"י איזה שורות ולכן מחוסר הבנה קצת ואבאר פה בקצרה, דהנה עלה על דעתי לומר דבהכ"נ של כרכים דומה להר הבית והעזרות משום דהקדישום לכל העולם ולא יוכל לאסור ולכן אמרתי דשאלותינו יוכל להיות בביהכ"נ של כפרים וכמו שמבואר בפנים, ושוב נראה לי שם דאינה דומה להר הבית והעזרות ועיין בפנים:

בסימן מט דף מ"א שורה ה' ולא אפשר לחלק דר"א לא אמר כו' יש בכאן חסרון הניכר, והכי צ"ל ולא אפשר לחלק דר"א לא אמר אלא בגיטין עידי מסירה כרתי דהרי מפורש שם בגיטין פ"ו ע"ב ורב סבר בשטרות לא והא קתני וגובה מנכסים משועבדים

עוד באותו סימן כתבתי ואלולי דמסתפינא הוה אמינא דרשב"ל לטעמיה אזיל, וע"ז הקשה לי אחי הגאון ר' סענדר נ"י דהא ריש לקיש סבר שעבודא דאורייתא ואפילו מלוה ע"פ גובה מנכסים משועבדים, והאריך בזה אחי נ"י ואין זו קושיא כלל כיון דהשתא הצריכו רז"ל שטרא בזה סבר כר"מ דהעיקר הוא עידי חתימה, ויש לי אריכות בזה ומבואר אצלי בחידושיי עוד יש לומר כמו שכתבו התוס' בכמה דוכתי על ר' יוחנן דבאין לו קרקע או שמחל לו השיעבוד עיין תוס' ב"מ דף ד' ע"ב ד"ה אין ובשבועות ל"ז ע"ב תוס' ד"ה ואין ואח"כ נתרצה הלוה להשתעבד ובעי שטרא גם לריש לקיש ודו"ק:

בריך רחמנא דסייען עד כאן.

תוכן העניינים

אהל משה (קצנלבוגן)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה