אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
תענית · דף כט:
רש"י ד"ה קיר כמו קירי. ר"ל שהוא לשון אדון וקאי על הקב"ה שהוא כביכול צועק. ולא כמו שהוגה בגליון:
ע"ב גמ' אלו דקלים וכלי פשתן. אחרית היינו דקלים שמתקיימין הרבה עי' כתובות ע"ט. ותקום כמו תקות חוט:
שם כיצד ח"ל בא' בשבת וכו'. מדלא הזכיר ח"ל בשבת ראיה ברורה דסבר דאין איסור כלל כיון שנדחה הוי חל בא' בשבת. וכ"מ מקושית הגמרא לעיל אילימא ללבוש. וע' בירוש' שם לייט עלה אביי. מסתברא דל"פ אברייתא רק על שהביא עצמו לידי כך. ועי' בתוס' לקמן ל' א':
שם וכן ערב ת"ב דס"ד שחמיר מפני שמפסיק לת"ב גמור ולא שנדחה:
שם אלא אותם שבת בלבד ותניא אידך וכו'. נראה דמקמייתא לחודה לאו ראיה דאפשר דמשום שאין לפניו כלל. לפיכך החמירו באחריו. ובתנינא לחוד ה"א דקאי אדר"מ דאמר מר"ח עד התענית. ואמר איהו אותה שבת והכל עד התענית. אבל מברייתא קמייתא חזינן דפליג אר"מ בלאחריו. ואמאן סמיך דאמר הכא כל השבת. ע"כ דאסר לאחריו כשמואל: