אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבת · דף קלה:
רש"י ד"ה מקנת כסף הנימול לאחד. וה"ה נמי דמצי לפלוגי כו'. ולדעתי י"ל דברי גמ' דהוצרך למצוא רבותא בכל חד. ביליד בית דמ"מ נימול לא' כגון שלא טבלה עד לאחר הלידה. והשתא ל"ש למימר דמקנת כסף קמ"ל דאעפ"י שלקחה מעוברת כל שהטבילה קודם הלידה נימול לח'. דפשיטא מ"ש מיליד בית שנימול לח' דל"ל משום שהקנין היה קודם העיבור דהא בקנין בלא טבילה נימול לא' וע"כ שהטבילה גורמת. ע"כ צ"ל דמקנת כסף צריך משום נמול לא' כגון זה שפחה וזה עוברה. וכיון דקמ"ל בנמול לא' ע"כ צ"ל גם בנמול לח'. דלא נטעי דלעולם נמול לא' ול"ל דמיליד בית לחוד ס"א דתלי בעיבור קודם הטבילה. דעכ"פ הל"ל מקנת כסף נמול לח' וליכא למטעי כלל. אע"כ דצריך יליד בית לותורי למקנת כסף אז השפחה כו' דלא מיקרי לכם. אבל לת"ק אשמועינן שפיר דקנין פירות לא מהני אפי' קודם העיבור וכ"ש קודם לידה ואח"כ קמ"ל דהוה מקנת כסף דקנין גמור מהני אפי' אחר עיבור והכל מיתורא כנ"ל: