אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבת · דף קיח.
גמ' אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה. נ"ל דר"ל ראשונה למצות הוצאה וכמ"ד אתחומין לא איפקוד במרה. וכמ"ש התוס' (לעיל פ"ז ב') דהוצאה בכלל. והיא שכיחא טפי. כמ"ש התוס' ריש מכילתין. וכן ירמי' הזהיר עלי' בפירוש בפרט והבטיח על זה וישבה העיר הזאת לעולם. ויותר נראה דר"ל ראשונה שחללו. היינו שלא היו מחללין אפי' שבת אחת ולאפוקי דלא נימא דבשמירת שבת אחת סגי כעין ב' שבתות דר"י:
תוס' ד"ה אילו. לא ידע ר"י כו', בפ"ב דכתובות איתא להדיא דאיכא עשה. וכונתם להקשות על אותה סוגיא. דמהכא מוכח דאין איסור דחלילה לו לשמוע לדבר איסור. וז"ש לא ידע ר"י מאי איסורא דאמר התם [ובשגגת המעתיק נשמטו דברים בכאן] אם לאו משום ברכה לבטלה [ור' יוסי לא היה מברך אלא שומע מאחריהם] והתם קאמר עשה. ול"ל משום שאינו שומע ברכת כהנים שלכהנים אמרה תורה לברך ולא לישראל לשמוע בעשה: