אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף קיא.

דף קח.

גמ' למימרא דרב כר"ש ס"ל כו'. נ"ל דבדינא דידן לא מצינן למשרי רק בתרוייהו טעמי דבני מלכים ודשא"מ מותר. דבאמת גם בני מלכים אין סכין שמן ורד היכי דל"ש רק במכה (שהרי לא הוזכר במשנתנו רק בחול ולפירש"י של חול מאי שייטיה הכא) וההדיוטות סכין בשמן פשוט רק בשבת שאסור לעשות שום רפואה רק סיכת שמן לרכך מותר כדלעיל נ"ג ב' רוצים לסוך בשמן ורד שמרפא. ובני מלכים עושין כן גם בחול שיש רפואות אחרות לפי שמרכך יותר ושרי גם בשבת למ"ד דשא"מ מותר יושרו גם כל אדם למ"ד כל ישראל בני מלכים הם. אבל אי אסרינן דבר שאינו מתכוין אסור אפילו לבני מלכים כיון שעכ"פ מרפא ואינו דרך בריאים ולפ"ז יש י"ל דגם למסקנא צריך לטעמא דב"מ הם לרב דל"ש כ"כ שיסוכו הדיוטות רק בני מלכים בלא מכה. וכ"ה בירוש':

תוס' ד"ה אלא. הכא ל"ש כו'. עי' בחידושי הרשב"א שדחק למאד בזה. ולו"ד הקדושים נראה דלס"ד דגמרא בזקן לא עביד כוס של עיקרין מידי דבלא"ה אינו ראוי להוליד כמו אחר הכוס והכוס אינו פועל חסרון באברי התשמיש רק חלישות כעין הזקנה. אבל סירוס ממש מסתבר דחייב בזקן אף לפי הס"ד ק"ו מסריס. ונ"מ לדינא לדידן במפרכסת:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה