אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף פב:

דף פב.

רש"י ד"ה למשמשין שאין כו'. הוכרח לזה דאי הוקשא לחומרא קשה מנ"ל דהא איצטריך שלא יטמא באהל כמת אי נימא דמנדה לא ילפינן לקולא כמ"ש רבינו לקמן ד"ה אליבא. אבל לקולא מנ"ל דכל מאי דאיכא למידרש לקולא בדרבנן ולא סתר להיקשא דנדה כלל דרשינן:

תוס' ד"ה אמר כו', אי לאו דממעטינן וכו'. אלא דר"ע מחמיר טפי מרבנן דדריש צא תאמר הכנס אל תאמר. שכל החומרות שלמדנו מנדה א"א להקל בהו כלל מילפותא אחריתא. ולרחב"ג מספקא ליה תו אי אמרינן דלר"ע לא ילפינן לקולא מנדה כלל:

סד"ה באבן, ואור"י דאבן מסמא וכו'. ולענ"ד אין מקום לקושיתם דמעיקרא מיעט כלים הראוין למשכב ומושב דלא מיטמו כלל תחת המדום. כי היכי דלא מיטמו תחת משכב ומושב הזב. והדר מיעט דאפילו אדם לא מיטמו תחת המדוה באבן מסמא כמו תחת משכב ומושב. אבל במשא בלא אבן מסמא מטמא האדם כמו נושא הנבילה:

ד"ה ולרע"ק. הא איצטריך לאפוקי וכו'. אבל מש"ה לחוד ה"מ לאקשוי לנבילה:

ד"ה למשמשיה. מנלן דמשמשין לא מיטמו וכו', וי"ל דאי להא לחוד ה"ל לאקושי לנבילה ומ"מ לא משמע להו דכולי קרא ליתי למשמשיה. ועוד דכיון דלא ס"ל צא תאמר הכנס אל תאמר כר"ע כמש"ל. כל מאי דמצינן לאקולי מקרא דשרץ מקילין:

ד"ה ור' אלעזר. דהא איצטריך למעוטה מאבן מסמא, וי"ל כנ"ל דה"מ לאקושי לנבילה. ול"ל משום דלא ה"מ למילף בתר הכי מנדה דאינה לאברים. דהוי קולא לחוד והשתא הא סבר ר"ע כרבנן אליבא דרבה. דהא גופא קשיא לקשים לנבילא ולנדה ולא לכתוב תזרם וצא תאמר כלל:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה