אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף עט:

דף עח:

מדקתני סיפא קלף כדי לכתוב כו'. לפי גרסתנו במשנה דוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה נ"ל דקאי אמתניתין. וה"ק דממשנתנו מוכח דדוכסוסטוס שיעורו במזוזה עצמה ובברייתא כייל ליה בהדי קלף. ומשני דברייתא ה"ק כדי לכתוב מזוזה כל חד כדינו. דוכסוסטוס מזוזה ממש וקלף מזוזה שבתפלין. וארב לא מצי לאקשויי מרישא לחוד דה"א דחדא פרשה בתפלין לא חשיבא שיעורא. ומקשי מרישא וסיפא בהדדי וכצ"ל ע"כ לס"ד דגמ' דברייתא בתרווי' מזוזה ממש קאמרה. וע"כ דפרשא חדא בתפלין לא חשיבא שיעורא:

רש"י ד"ה מטמאות את הידים לענין תרומה כו'. ודלא כתוס' חגיגה (דף כ"ד) ומשמע מלשונו דבכלל י"ח דבר הוא וכדעת הרמב"ם:

תוס' ד"ה והא כו' דכן מצינו כו'. אין הנדון דומה לראיה דהתם תרוייהו מתניתין נינהו. וכ"כ התוס' שם. ועוד דהתם מקשי מעיקרא גזל אפקדון ופקדון אפקדון ממתניתין. להכי סיים בה גם קושית גזל אגזל. ולי נראה דברייתא לחודא ה"א דה"ק קלף ודוכסוסטוס ביחד חתיכה שחציה קלף וחציה דוכסוסטוס שיעורה כדי מזוזה כדמסקינן לקמן דכשירה אתרויי'. ואע"ג דמצוה בדוכסוסטוס מ"מ רגילין גם אקלף מפני שמשתמרת כר"מ לקמן. וסיפא ה"ק דעכ"פ בעי שיהיה בקלף כדי שמע, דאי לא"ה מאי מהני ליה שימור דקלף אחר שנקרע הדוכסוסטוס. אבל כשיש בו שיעור שמע היה ראוי אח"כ לתפלין וכותב ע"מ כן ומעלין בקודש. אבל פרשה אחת בתפלין לא חשיבא למחייב עלה. והא לא משמע ליה למימר דקלף ודוכסוסטוס פי' ביחד כו' וקלף דסיפא היינו קלף לחודיה. דה"ל לפרושי שיעור דוכסוסטוס לחודיה:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה