אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף עד.

דף עג:

רש"י ד"ה שכן עני. אתחיל בסידורא דפת. ודאי דטעמא דחיובא ל"ש למיתלי משום סידורא דפת. אלא דיהיב טעמא אמאי דנקט בגמ' פת אע"ג דעיקר טעמא משום סמנים כמ"ש התוס':

תוס' ד"ה אע"ג. והא דלא חשיב כו'. עי' רש"י שם ומש"ש:

ד"ה שכן. וי"ל דרוב עניים וכו'. בפשיטות המ"ל דבסמנים צריך הרקדה דוקא. אלא דמשמע להו דאי בהרקדה הוי נמי בפת מלאכה בפ"ע. אלא משום דבסמנים ליתא לא הוי מלאכה בפ"ע לא הוי למנקט לענין כתישה פת בא"ר אלא שלענין חלה מצטרפין ולהכי לא מצטרף בשבת גופיה לענין הוצאה:

ד"ה היו. דאותו שאינו חפץ בו וכו' צ"ע דא"כ בתורמסין מתוך פסולת דמחייב קשה ממ"נ אם רוצה לאכול התורמסין אמאי חייב ואם רוצה לאכול הפסולת אפי' כל מילי נמי. ומלשון הרמב"ם ז"ל מוכח דס"ל דלאביי ברייתא איירי בב' מיני אוכלין. וקמ"ל דשרי לברור הן אותו שרוצה לאכול הן אותו שרוצה להניח ובלבד לאלתר. וכן ר"א ור"י מדיפתא דתני סתמא פטור וחייב א"ש לפ"ז. דר"א קמ"ל דאין בו משום חיוב פסולת מתוך אוכל. ור"י קמ"ל דיש בו משום חיוב נפה וכברה כאוכל מתוך פסולת. ולהכי א"ש מלתא דר"ד דאמר ולא ידענא כו'. דברייתא לא איירי בפסולת כלל. ונראה דהיינו דפריך אביי מידי אוכל מתוך פסולת קתני. ר"ל דלא הוזכר כלל פסולת בברייתא ואין קושיתו מענין קושית רב המנונא כלל. להכי לא חש לה רב המנונא אע"ג דפריך ארב יוסף. דהתם משום דקנון ותמחוי הוי מלתא חדתא. והכא הוא בדרך הברירה ע"כ או אוכל מתוך פסולת או להיפך. אלא דאביי ס"ל דלא איירינן כלל בפסולת. והשתא ניחא בתורמסין דכשרוצה לאכול הפסולת דין התורמסין כפסולת מתוך אוכל משום דאי לא שקלי כו':

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה