אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבת · דף כח:
ד"ה אתיא. והקשה השר מקוצי כו' נראה דא"ל דקרא דאומור איצטריך לעור שרצים דמטמי בשרצים כמ"ש התוס' לעיל בשם ת"כ לענין נגעים וברייתא קושטא דמלתא נקטה דמקרא מוכח אבה"ט ואשרצים:
ד"ה למאי. דמשמע דאתי לאשמועינן כו'. משמע מלשונם דדייקא מלישנא דקאמר לא הוכשרו כו' ולא אמר תחש טהור היה ולא פירשו מאי דהוה הוה. דמצינו כמה פעמים שונה מאי דהוה. ויש ברייתא שמדברת כולה במלאכת המשכן ולהכי לא פריך אר"מ לקמיה. ול"ש למיפרך אלא היכא דאיבעיא ליה ומ"מ בעי לקמיה מאי הוה עלה כיון דכבר שקיל וטרי בה. ובהכי ניחא דלא שני דאיצטריך למנעל חליצה לדעת ר"ת ביבמות (דף ק"ב). אלא דהתם מתחש גמרינן והדרא קושיא דהל"ל תחש טהור היה ולשיטת ר"ת אפשר דלהכי בעי לקמן מאי הוי עלה דתחש:
ד"ה לא צריכא. קשה וכו'. אפשר דבברייתא לא תני עור אלא דרב יוסף הוסיף תיבת עור כדפריך אר' אלעזר ולהפוסקים דצריך לכורכן בקלף ניחא: