אור ברסלב

אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ

שבת · דף יט:

דף יט.

גמרא ותמרי דעסקי רב אסר כו'. נראה דעובדא הוי קמיה ואסר ושמואל אמר מותר להכי לא ידיע לן אי אסר רב אפי' בטלטול אי לא כדאמר בפ' מפנין ולהכי קאמר וקמיפלגי בפלוגתא כו' ול"ק רב כר"י משום דלא ידיע לך אי סבר לגמרי כר"י. וכן בהני תרי תלמידי מאן דמציל בד' וה' לא ידיע אי סבר לגמרי כראב"ז לפי' ס"ר פורת בתוס' לקמן דף ק"כ. ולמ"ש שם לפירש"י עכ"פ מאן דבחד לא ידע אי מחמיר היה ע"ע או דס"ל כר"ה:

רש"י ד"ה שמן של בדדין שמן כו'. יראה דהשמן אינו ראוי לאכילה אלא להדלקה עומד ורוצה לטלטלן לדבר אחר כגון סיכה וכה"ג לכך תלי בדין מוקצה לרב אסר לטלטולי כיון דאין ראוי לאכילה כמ"ש הרשב"א בחי' בפ' מפנין דף קכ"ח: ד"ה בית המוקד לשכה גדולה כו' ולא פי' במדורה שעושין לטבילת קרי דמבואר בפ"ג דתמיד משום דבחול היתה והך מוכרחת להיות בקודש מדכתב רש"י כדאמר בזבחים והואיל ורצפה כו'. דכתיב ביום ההוא קדש המלך דקשה דלא הויא כפי המסקנא דזבחים שם ע"ש. אלא משום דרב הונא קאמר בגמרא לא תבערו כו'. דא"א דמשום צורך כהנים יהא מותר לחלל שבת. וע"כ הביא מהך קרא דילפינן שם דקדש הרצפה כולה אף להקריב קרבנות עליה דגבי מזבח התורה התירה הבערה מקרא דתוקד אש על המזבח כמבואר בסוף פ"ג דיומא וכיון שבשבת הואיל ואיקלע קרבן שרי אין כאן תו איסור דאורייתא ומש"ה בע"ש לא גזרו ורב הונא לשיטתו דסבר הואיל בביצה פ"ב גבי הנהו באגי אבל ר"ח לשיטתו דל"ל הואיל (פסחים מ"ו) ע"כ ממ"נ אי הותרה מקרא גם בשבת לישתרי:

תוס' ד"ה הני והתם דקאמר רב דבמוקצה לטלטל. לא ה"מ לשנויי דלא ס"ל אלא מחמת מיאוס דהוה קשה מעז לחלבה וכו' ד"ה וחד כו' ושרי לכ"ע. עי' מש"ש לשיטת רש"י ז"ל:

תוכן העניינים

אהל משה (הורוביץ) חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה