אהל משה (הורוביץ) חלק א· רבי אלעזר משה הורוויץ
שבועות · דף מ:
גמ' אר"נ ומשביעין אותו וכו' ל"א לה ארישא משום דהוינא טעי דמשום מעין מודה במקצת משביעין ליה. ולדעת האומרים דהיסת נמי בעי ב' כסף ניחא בפשיטות. ועפי"ד הרמ"ה ז"ל דלא מפטר משעורין רק בטענת השטאה:
תוס' ד"ה אישתמוטי. משום דפריך וכו'. תירוצם דחוק מאוד. דל"ש לומר כה"ג כיון דסברא דמשתמט מוכרחת והיא היא הגורמת השבועה. ונ"ל כמו שתרצו בב"מ שם דר"נ מחייב אפילו במאי דאשתמוטי ל"ש ומוכח לה מדקאי אכולה מתניתין דהא מאן דתני ארישא לאו דוקא קאמר. ומסתמא קאי אכולה מתניתין אפילו אהני כבי דדוקא קאמר. והיינו פקדון דסתמיה בעיניה. אך צ"ל לפ"ז דל"ש בפקדון ודומיו חזקה אין אדם מעיז וכו'. דאלא"ה הוינא פטר לה מהיסת מהאי טעמא. אע"ג דלענין חיוב מודה מקצת אמרינן בפקדון נמי הך סברא היינו לענין דל"ש מגו דכפר הכל דאפשר שקשה לו להעיז כ"כ. ורבה נקטו לשון חזקה משום מלוה: